כי המצוה הזאת כו'

שא

ש"פ נצו"י ל"ח לפ"ק

האדם בחי' כללית כו' האדם והמצות כו' פגם העבירות - ב"פ

[נצו"י]

להבין שרשי הדברים הנ"ל הנאמרים ע"פ כי המצוה1 הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת2 היא ממך כו', וצ"ל על איזה מצוה קאי, נא'4 שקאי על כל המצות למה אמר המצוה ל' יחיד3, ותחלה יש להקדים ב' עניני'5, דהנה כתיב נעשה אדם בצלמנו6 כו', וידוע הקושיא למה נאמר בו לשון רבים נעשה כו' ולא נאמר בו יהי אדם כמ"ש יהי אור8 יהי רקיע9 כו'. אך הענין הוא דהאדם אינו כשאר כל הנבראים


1) להבין. . כי המצוה הזאת: מכאן מתחיל סדרה של ד' מאמרים שהראשון שבהם נאמר בש. ז. (תרל"ח), וג' מהם נאמרו בשנה שלאח"ז (שנת תרל"ט), בהמשך זה נתבאר מאמר ד"ה זה שנאמר ע"י כ"ק אדה"ז בשנת תקס"ו, ונדפס במאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תתקלה ואילך (ושם לחלקו הראשון של המאמר נדפסו ב' נוסחאות, וקיצור מכ"ק אדמו"ר הצ"צ נמצא שם ע' תתקנ). ובשינויים באוה"ת נצבים ע' א'רכט ואילך. ונאמר גם בראשית שנת תרכ"ז ע"י כ"ק אדמו"ר מהר"ש ונדפס בסה"מ תרכ"ו ע' רמב, ואילך (עם הוספה, וקיצור נדפס שם ע' רנד ואילך).

במאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תתעו נדפס גוף המאמר שפתיחתו הוא כי המצוה הזאת והוא משבת פ' נצבים תקס"ה (ומקבילו נדפס בלקו"ת נצבים מה, ב). וביאור ראשון (שפתיחתו היא להבין שרשי הדברים) נדפס שם בע' תתפג. וביאור שני (שפתיחתו היא להבין וכו' ע"פ כי המצוה) נדפס שם ע' תתקלה. ומאמר דידן מיוסד על ביאור שני כנ"ל.

מאמר דידן מבאר שני פרקים הראשונים ממאמר דתקס"ו (ע' תתקלה — תתקלט שבמאמרי אדה"ז תקס"ה הנ"ל).

הנחה מדרוש זה מכ"ק אדמו"ר מהורש"ב נדפסה להלן בחלק ההנחות (ומשם נעתקה הכותרת שבריש המאמר) ושם הפתיחה: כי המצוה הזאת, וראה גם הנרשם בסמוך.

מאמר זה נזכר בסה"מ תרנ"ח ע' כה ושם: ”כמ"ש מזה בהביאור דכי המצוה הזאת ובהגהות לשם בס' רל"ח". תרס"ט ע' קנ ושם: ”ועמ"ש בהגהות לביאור כי המצוה הזאת בס' תרל"ח". סה"מ תרע"ח ע' שעא. לקמן במאמר ד"ה אנכי אנכי על יד הערה 10. ד"ה וכל מאמינים על יד הערות 49. 56. ד"ה שהמ"מ על יד הערה 26. בבוך זה 1089 מתחלה נכתבו ההגהות בגוכתי"ק כ"ק אדמו"ר מהר"ש למאמר זה ובכותרת ”הג"ה לד"ה כי המצוה דתקס"ה", ואח"כ בא המאמר בהעתקת הר"ש סופר כשולב בתוכו ההגהות הנ"ל וכן ניתוספו עוד הגהות בגוכתי"ק.

המאמר נמצא גם בכת"י מעתיקים דלהלן ובכולם הפתיחה היא ”כי המצוה הזאת" וכ"ה גם בסה"מ תרכ"ו ע' רמב בהערה. וברשימת מאמרי דא"ח של כ"ק אדמו"ר מהר"ש. ואפשר כשניתן המאמר להעתיק ציוה כ"ק אדמו"ר מהר"ש להשמיט ההתחלה: ”להבין שרשי הדברים הנ"ל הנאמרים ע"פ". וראה לקמן במאמר ד"ה אנכי על יד הערה 10: ”נת' בד"ה כי המצוה".

הכת"י המעתיקים הם:

א 363 ע' עבר בכותרת: בס"ד פ' נצו"י תרל"ט(!).

ב 545 ע' קלד בכותרת: בס"ד פ' נצו"י.

ג 2083 ע' צה כותרת: בס"ד פ' נצו"י (כת"י הר"ש סופר).

ד מאסקבא 127 בתחלתו בכותרת: בס"ד פ' נצו"י ל"ח.

2) כי המצוה הזאת. . לא נפלאת: נצבים ל, יא.

4) נא': אוצ"ל: ואם נא'.

3) וצ"ל. . יחיד: ניתוסף בגוכתי"ק בריש צד השמאלי של העמוד.

5) ב' עניני': במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן: ענין א' וכן העתיק הר"ש סופר. ותיקנו בגוכתי"ק. ענין הב' הובא לקמן על יד הערה 60.

6) נעשה אדם בצלמנו: ראה גם (ולהבא לקמן) לקו"ת להאריז"ל תשא לג, ה. האזינו (עה"פ נעשה אדם).

7)הקושיא. . לשון רבים: ב"ר פ"ח, ח. ראה גם סה"מ תרל"ו ח"ב ע' שטז.

8) יהי אור: נסמן לקמן בהערה 18.

9) יהי רקיע: בראשית א, ו.