כי המצוה הזאת כו'

שא

ש"פ נצו"י ל"ח לפ"ק

האדם בחי' כללית כו' האדם והמצות כו' פגם העבירות - ב"פ

[נצו"י]

להבין שרשי הדברים הנ"ל הנאמרים ע"פ כי המצוה1 הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת2 היא ממך כו', וצ"ל על איזה מצוה קאי, נא'4 שקאי על כל המצות למה אמר המצוה ל' יחיד3, ותחלה יש להקדים ב' עניני'5, דהנה כתיב נעשה אדם בצלמנו6 כו', וידוע הקושיא למה נאמר בו לשון רבים נעשה כו' ולא נאמר בו יהי אדם כמ"ש יהי אור8 יהי רקיע9 כו'. אך הענין הוא דהאדם אינו כשאר כל הנבראים

שב

ונאצלים בהשתל' שהם כל או"א10 מדרגה ובחי' א' פרטיות בלבד אבל האדם הוא בחי' כוללת שכלול מכל ההשתל' ויש בו מכל הפרצופי' יחד וכולהו איתנהו בי' כו' ואינו מע"ס בבחי' פרטיות בלבד11 וע"כ כל העולמות כלולים בו וכמבואר בזהר12 (ונק' עולם קטן13 כו'), (וכ"ה14 במד"ר בראשית פי"ב15 אם אני בורא אותו מן העליוני' או מן התחתוני' הרי יש קנאה במע"ב, אלא אני בורא מן העליונים ומן התחתוני', שנמצא כולל עליוני' ותחתוני') וזהו שנא' בו נעשה לשון רבים לפי שמכולם נעשה דהיינו מכל הי"ס בכלל ולכך כלול הוא מכל המדרגות, משא"כ בשאר נברא זולתו שאין התהוותן אלא מבחי' ומדרגה פרטי' כמו האור מן החסד16 והרקיע מן הת"ת17 וכיוצא ולכך נאמר בהן לשון יחיד ויאמר אלקי' יהי אור18 יהי רקיע כו'. והמופת לזה שהאדם כלול מכולן כנ"ל הנה אנו רואים זה ממעשה המצות שנצטוה האדם, דידוע שכל עיקר המצות הן רק להמשיך אורות עליונים בכלים כו' וכמו ע"י הטלית נמשך אור מקיף לנוק'19 וציצית הטלית הן בשביל21 מוחין דנוק'20 כו' ואכילת מצה מוחי' דקטנות דנוק' כו'22, ובג' סעודות השבת אנו רואים דסעודה הראשונה בשביל חקל תפוחין שהוא בבחי' מל' והשלישית בבחי' עתיק23 כו', ויש מצות שהן בבחי'24 ז"א כמו הלולב (ומיניו שהם המשכת הדעת לנוק' דז"א העומדת בחזה25 ) דז"א ומצות ת"ת

שג

במוחי' דז"א26 וכן תפילין של ראש27 כו' ויש מצות שהם בבחי'28 אימא בא"פ וא"מ כמו הסכך דסוכה בבחי' מקיפים דאימא29 כידוע ויש מצות שהן בבחי' אור אבא30 ובחי' עתיק וא"ק31 כו' כמבואר בפרע"ח, והנה לכאורה יפלא מהיכן יהי' כח באדם להמשיך אור ע"י המצות בכל המדריגות בעתיק וא"א ואו"א וזו"נ ע"י הטלית בנוק' וע"י הלולב (בנוק' דז"א העומדת בחזה דז"א32 ) כו' וכיוצא אם לא שמוכרח לומר כנ"ל שהאדם הוא בחי' כוללת מכל ההשתל' בכלל ולא מע"ס פרטיות בלבד וא"כ יש בו גם מבחי' ע"י וא"א וגם מאו"א וזו"נ כו' ולכך ע"י המצות כולן שיקיים ימשיך מכולן לפעמים מזה ולפעמים מזה לפי אופן מעשה המצות להיכן שהן רמוזים ועל ידו יתקיימו כולן למעלה כמ"ש אשר יעשה אותם האדם33 כו' והוא מאחר שכוללם יחד א"כ בהכרח שהוא למעלה מכולן כו', וזהו פי' אדם אדמה לעליון34 ממש שלפני כל ההשתלשלו' וכמ"ש במ"א (ולכאו'35 צ"ל למה הרכיב כאן ב' ענינים שהם ג' ביחד ענין המצות שפועלים בכל ע"ס, ב' האדם המקיים אותם גבוה מהם שהוא ג' שהאדם עושה המצות כמ"ש אשר יעשה אותם האדם כו', אך הענין הוא דאם36 היות שע"י מעהמ"צ ממשיכי' מכל הע"ס הרי אין מזה שום ראי' שהאדם כלול מכולן כי י"ל שזהו מחמת המצוה לעשות אשר באמת למי שהי' מצוה לעשות הי' פועל כן, ולכן הוצרך לטעם שהאדם עושה המצוה והיינו כמארז"ל מעלה אני עליכם כאלו עשאוני37, כמ"ש מזה בשה"ש בד"ה צאינה וראינה38 באריכות ובכ"ד, וממילא האדם גדול מהם, והגם כי באמת זהו מכח המצוה לעשותן שזהו ההפרש בין מ"ת39 למה שקיים אברהם כל התורה כולה40 עכ"ז לפום גמלא שיחנא41 שלפ"ע מעלת כח פועל העבודה טוענים כובד המשא

דש

עליו כ"כ, ומאחר שציוה אותנו לעשות את כל המצוה הזאת הרי בהכרח לומר שיש בכח האדם לעשותם כולם, והיינו כי ברא אותו מן העליוני' והתחתוני' ויצר וברא בו מכל הע"ס כו'.

ועוי"ל42 שהמכוון ממ"ש נעשה לשון רבים בכדי שיוכלל בו גם כח המלאכים*43, בהיות ידוע שהמלאכי' שאמרו מה אנוש43 נענשו ע"ז כמארז"ל בזה בגמ' ומדרשי', וע' בלק"ת44 בד"ה מזמור שיר חנוכת הבית, והמלאכי' שהסכימו הנה עי"ז ניתוסף באדם כח המלאכי' ג"כ שהרי הסכם רצונם הי' ע"ז, רק שלפי מארז"ל במד"ר פ"ח45 עד שהיו מאה"ש46 מדיינים אלו עם אלו ומתעסקי' כו' בראו הקב"ה, א"ל מה אתם מדיינים כבר נעשה אדם, א"כ אין בו מכח המלאכי', אלא שי"ל שמה שנשא ונתן עמהם זהו בשביל שלא יקטרגו ושיטרדו בדיינם אע"א כו', וא"כ ה"ז עצמו קצת סיוע, היינו מה שהיו מדיינים אע"א כו', ויובן זה ע"פ משנ"ת בכ"ד בענין שרפים ואופנים47, שביאר רבינו אדמ"ו ז"ל שהנה"ב הוא משמרי האופנים48, והנה"א הוא כדוגמת השרפי'49, אלא שהוא חלק ה' ממש50 כו', ולכן אם לא הי' משתעי עם המלאכים בדבר יצירת האדם לא הי' האדם שליט ברוחו לכלוא את הרוח דנה"ב שיבוא לאהבת בכל לבבך בשני יצריך51 היינו שגם היצה"ר יבוא לבחי' ואהבת כו', ובאמת זהו תכלית ירידת הנשמה בגוף52 וגם ענין קיום המצות הוא בשביל זה כמארז"ל ע"פ אמרות ה' צרופה53 לא ניתנו המצות54 אלא לצרף בהם את הבריות כו', שנת' בד"ה מים רבים ובד"ה וככה56 תאכלו אותו באורך55 ע"ש, ועפ"ז יתיישב היטב דברי המד"ר אני בורא אותו מן העליוני' ומן כו' שנתן בו כח מן העליוני', והיינו ע"י שא'

שה

נעשה לשון רבים, ויצירתו הי' מהקב"ה עצמו כמ"ש ויברא וייצר, ויפח57, וכמ"ש מי אתי58 וארז"ל מי הי' שותף אתי במע"ב59 כו').

(ב) והנה עוד ענין60 אחר61 יש להקדים והוא בפגם העבירות מה הן פוגמי' דהנה מבואר למעלה דעיקר המצות הן בחי' המשכות האורות בכלים כו', והנה ידוע דמחיצוניות ואחוריים של הכלים יש יניקה לחיצוני' ג"כ (וכמ"ש62 בפ' וישלח63 בד"ה ויאבק איש עמו שמאחורי העור בין נקב לנקב היינו בין צירוף לצירוף נמשך יניקה לסט"א כו' ע"ש). אך גם זאת הוא בא להם במדה וקצבה ושיעור מוגבל כפי המדה הקצובה מהמאציל העליון מבחי' קו המדה הנק' בוצינא דקרדוניתא64 כו' שמודד גם כמה יהי' יניקת החיצוני' מבחי' אחוריי' כו'. והנה במעשה העבירות שתים רעות יש, הא' והוא דבר קטן דהיינו מה שעי"ז ניתוסף להם שפע אלקי' יותר מכפי הצמצום המדה שלהם ושיעורם המוגבל מקו המדה כו' וזהו דבר קטן וכלא חשיב ממש, שהרי מבחי' קו המדה שבמאציל נמדד מדה לכל פרטי ההשתל' דאבי"ע דהיינו עד כמה יומשך אור האצי' ויהי' בחי' הגבול דאצי' ולהיות משם ואילך בחי' נפרד מאלקות וכמ"ש ומשם יפרד65 כו', והוא עולמות הנפרדים בי"ע כידוע וגם כמה יהי' העולמות הללו בבחי' א"פ ומקיפי' וכמה יהי' מהם גם בבחי' חיצוני' ואחוריי' כו' ולפ"ז שיעור זה שניתן ליניקת החיצוני' מבחי' אחוריי' וחיצוניות ובפרט כמו דרך צפרנים ושערות שהן רק בחי' אחוריי' דאחוריי'66 ה"ז דבר קטן ומועט בערך מאד לגבי עיקר הפנימי' שבבריאה ומכ"ש לגבי האצי' כו', וא"כ גם שניתוסף לחיצוני' קצת יניקה יותר מכפי המדה המצומצמת להם אינו תופס מקום כלל וכלל וכלא ממש חשיב כו' ע"כ נק' פגם זה פגם קטן. אבל פגם הגדול שע"י העבירות הוא ענין אחר, והוא מה67 שהאורות עליונים דאבי"ע מסתלקים מן הכלי בסיבת רבוי יניקת החיצוני' כי לא יגורך רע68 כתי' וטהור עינים מראות ברע69 כו', ובחי' הסתלקות האורות זהו גרעון גדול מאד לגבי המקבלים שהן העולמות וההיכלות עליונים כו' שהרי האורות הן בחי' אלקות ממש וע"י הסתלקות האור למעלה ממילא נפגם העולם מצד העדר האור, זאת הרעה הרבה יותר מרעה הראשונה בתוס' היניקה לחיצונים בכפלי כפלים כו'

שו

(ולכאו'70 צ"ל למה יחשב ענין המשכת תוס' יניקה לסט"א לפגם קטן יותר מן מה שמסתלק האורות מהכלים דבי"ע הלא לכאו' כל ענין סילוק האורות הוא מפני שלא יגורך רע כו', וא"כ תוס' היניקה הוא לכאו' עוד יותר גרוע שה"ז המשכת קיום ברע כו'. אך הענין הוא דכתי' כי לא ידח71 ממנו נדח, וא"כ כל מה שניתוסף חיות יתר מכפי חוק הקצוב יתברר, כי גם מה שבחוק הקצוב יתברר ויוטל ג"כ וכ"ש מה שניתוסף כו', ומה גם כי התוס' אינו נחשב לדבר גדול להיותו ג"כ מן מה שמצומצם ע"פ קו המדה כנ"ל. אבל מה שנסתלקו האורות מחמת זה ה"ז גרם היזק שאין כמוהו, וזהו דכתי' כי שתים רעות עשה עמי אותי עזבו מקור כו' לחצוב להם בורות72 כו' לא יכילו המים, פי' ע"י שפגמו המשיכו תוס' יניקה בבחי' בורות נשברי' הוא הסט"א אשר לא יכילו המים שאינם ע"ד כמו שבקדושה הוא אורות בכלים כ"א בהם הוא שנבלע השפע כמ"ש מזה בפ' תולדות73 בד"ה ראה ריח בני ע"ש, וזהו לא יכילו שאינם נעשי' כלי לבחי' המים הוא שפע הקדושה כ"א שנבלע בהם, אמנם מפני כי לא ידח ממנו נדח כנ"ל לכן חטא זה הוא דבר קטן כו', אבל מה שאותי עזבו שהקדושה מסתלק כמאמר קוב"ה בג' סליק לעילא ולעילא74 ה"ז גדול עוונו מאד שלא בערך נגד בחי' ההמשכה שהמשיכו בהפגם בסט"א כו', ועכ"ז מועיל תשו' ע"ז כמשי"ת).

ואחר הקדמה הנ"ל יובן שלצורך התיקון לפגם העבירות צריך ב' דברים לתקן, הא' להעביר תוס' היניקה של החיצוני' מאחוריי' של הכלים די"ס דאבי"ע כו' בכדי שיוכל אור העליון לשכון בה ואחר שהעבירו יניקת החיצוני' מכל וכל ולא נשאר להם רק כפי המדה בלבד מראשית ההשתל' הנה עוד עדיין חסר העיקר והוא להמשיך האורות בכלים וישכון75 בהם ולא יסתלקו עוד כמבראשונה והוא ענין החזרת האורות שנסתלקו וכו', וכ"ז ע"י המצות בכלל ע"י רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת76 הל"ת הן להעביר התוס' יניקה שלא יומשך לחיצונים כמו לא תאכל חלב ודם77 כו' והמ"ע הן להמשיך האור כו' וכידוע (אך78 עדיין צ"ל מה מועיל עשיית המצות להמשיך האור החסר מהפגם הקדום, הן אמת שע"י עשיית המצות נמשך אורות בכלים אבל זהו האורות שנמשכי' ע"י המצות שעושה עכשיו, אבל ע"י מה ממשיכי' האורות שנסתלקו מקודם. אך הענין דכתי' סור מרע ועשה טוב79, פי' הפשוט סור מרע הוא הזהירות בשס"ה ל"ת ועשה טוב הם קיום רמ"ח מ"ע,

שז

וגם י"ל סור מרע שעברת קודם והיינו ע"י התשובה מעומקא דלבא שע"י החרטה ועקירת הרצון והצמצום שעושה בעצמו הן בתשובת המדה80 והמשקל81 והן בתשו' הגדר82, וע"י הסיגופי' שעושה עי"ז מצמצם לבלי יומשך שפע הקדושה מאחורי הכלים, וע"י בחי' חילא יתיר שיש בבע"ת כמ"ש בזהר זכאין אינון מארי דתיובתא83 דמשכין לי' לקוב"ה בחילא יתיר84, הנה ע"י בחי' חילא יתיר זו עי"ז ממשיך האורות שנסתלקו מקודם שיבואו לשכון בכלים מכלים שונים, ומ"ש כאן שזהו ע"י המצות כוונתו גם ע"י התשובה שקדם שזהו ג"כ בכלל מצות כו' שהתשובה היא ג"כ מצוה85 אלא שהיא מצוה רמה ונשאה שמעוררת בחי' בעל הרצון86 שיומשכו הצנורות הם בחי' פרטי הרצון דרה"ע שבמעשה המצות, כמ"ש מזה בד"ה והתהלכתי בתוככם דתרך"ב87, ע"ש). וזהו בדרך כלל בכללות המצות ובדרך פרט יש ב' תיקונים הללו בכל מצוה וכמו במצות מילה שהיא הראשונה88 שעיקר ענינה הוא לב' דברים הנ"ל, הא' להסיר תחלה בחי' הערלה החופפת על ברית הקדש כו' והוא להסיר התוס' מן החיצוני' להיות לכך נק' ערלים כו' וכמ"ש ומלתם ערלת לבבכם89 כו', וגם במילה עיקר הכוונה במצות המילה הוא כדי שיהי' התגלות י"ה כו' צריך שימול הערלה החופפת בבחי' תוס' לחיצוני' כו', וזהו אותיות מילה מל י"ה וכמ"ש בכוונת המילה בפע"ח באריכות90, לפי שבלתי הסרת הערלה לא יוכל

שח

להאיר שם י"ה בנפש האדם וכמו שנא' באברהם שנק' אברהם בה"א אחר המילה דוקא כי אב המון גוים91 כו' וכמ"ש במ"א, ועד"ז יש כוונה זו בכלל בכל מצוה ומצוה בפרט (כמו92 בד' בתים דתפילין שיעור דקדוקן בד' בתים דוקא הוא להבדיל ולהסתיר האור דקדושה כו' וכמ"ש במ"א).

וזהו93 כי המצוה הזאת, שקאי על מצות התשובה94 שהיא ג"כ מצוה, לא נפלאת כו' ולא בשמי'95 כו' ולא מעבר לים96 כו' כי גם אם בעוונות נסתלק לעילא ולעילא בבחי' פלא שמעבר לים, או שמי' ע"ד דרך הנשר בשמים97 כמ"ש במ"א, עכ"ז ע"י תשובה בחילא יתיר ממשיכים גם בחי' האור הקדום שנסתלק כו' ולכן לא בשמים היא ולא מעבר לים כ"א בפיך הוא השופר98 צעקה בקול פשוט ובלבבך הוא ג' אהבות דק"ש, ושיבוא לידי פועל אח"כ בבחי' לעשותו שכ"ז קרוב אליך מאד, ולכן נא' המצוה סתם, וגם י"ל על כל המצות וכנ"ל שבכל מצוה יש תיקון על ב' הפגמי' שבעוונות, ונא' מצוה ל' יחיד להיות כי בכל מצוה יש בחי' זו כנ"ל השיעור והמדידה, ועצם המצוה כו'.


1) להבין. . כי המצוה הזאת: מכאן מתחיל סדרה של ד' מאמרים שהראשון שבהם נאמר בש. ז. (תרל"ח), וג' מהם נאמרו בשנה שלאח"ז (שנת תרל"ט), בהמשך זה נתבאר מאמר ד"ה זה שנאמר ע"י כ"ק אדה"ז בשנת תקס"ו, ונדפס במאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תתקלה ואילך (ושם לחלקו הראשון של המאמר נדפסו ב' נוסחאות, וקיצור מכ"ק אדמו"ר הצ"צ נמצא שם ע' תתקנ). ובשינויים באוה"ת נצבים ע' א'רכט ואילך. ונאמר גם בראשית שנת תרכ"ז ע"י כ"ק אדמו"ר מהר"ש ונדפס בסה"מ תרכ"ו ע' רמב, ואילך (עם הוספה, וקיצור נדפס שם ע' רנד ואילך).

במאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תתעו נדפס גוף המאמר שפתיחתו הוא כי המצוה הזאת והוא משבת פ' נצבים תקס"ה (ומקבילו נדפס בלקו"ת נצבים מה, ב). וביאור ראשון (שפתיחתו היא להבין שרשי הדברים) נדפס שם בע' תתפג. וביאור שני (שפתיחתו היא להבין וכו' ע"פ כי המצוה) נדפס שם ע' תתקלה. ומאמר דידן מיוסד על ביאור שני כנ"ל.

מאמר דידן מבאר שני פרקים הראשונים ממאמר דתקס"ו (ע' תתקלה — תתקלט שבמאמרי אדה"ז תקס"ה הנ"ל).

הנחה מדרוש זה מכ"ק אדמו"ר מהורש"ב נדפסה להלן בחלק ההנחות (ומשם נעתקה הכותרת שבריש המאמר) ושם הפתיחה: כי המצוה הזאת, וראה גם הנרשם בסמוך.

מאמר זה נזכר בסה"מ תרנ"ח ע' כה ושם: ”כמ"ש מזה בהביאור דכי המצוה הזאת ובהגהות לשם בס' רל"ח". תרס"ט ע' קנ ושם: ”ועמ"ש בהגהות לביאור כי המצוה הזאת בס' תרל"ח". סה"מ תרע"ח ע' שעא. לקמן במאמר ד"ה אנכי אנכי על יד הערה 10. ד"ה וכל מאמינים על יד הערות 49. 56. ד"ה שהמ"מ על יד הערה 26. בבוך זה 1089 מתחלה נכתבו ההגהות בגוכתי"ק כ"ק אדמו"ר מהר"ש למאמר זה ובכותרת ”הג"ה לד"ה כי המצוה דתקס"ה", ואח"כ בא המאמר בהעתקת הר"ש סופר כשולב בתוכו ההגהות הנ"ל וכן ניתוספו עוד הגהות בגוכתי"ק.

המאמר נמצא גם בכת"י מעתיקים דלהלן ובכולם הפתיחה היא ”כי המצוה הזאת" וכ"ה גם בסה"מ תרכ"ו ע' רמב בהערה. וברשימת מאמרי דא"ח של כ"ק אדמו"ר מהר"ש. ואפשר כשניתן המאמר להעתיק ציוה כ"ק אדמו"ר מהר"ש להשמיט ההתחלה: ”להבין שרשי הדברים הנ"ל הנאמרים ע"פ". וראה לקמן במאמר ד"ה אנכי על יד הערה 10: ”נת' בד"ה כי המצוה".

הכת"י המעתיקים הם:

א 363 ע' עבר בכותרת: בס"ד פ' נצו"י תרל"ט(!).

ב 545 ע' קלד בכותרת: בס"ד פ' נצו"י.

ג 2083 ע' צה כותרת: בס"ד פ' נצו"י (כת"י הר"ש סופר).

ד מאסקבא 127 בתחלתו בכותרת: בס"ד פ' נצו"י ל"ח.

2) כי המצוה הזאת. . לא נפלאת: נצבים ל, יא.

4) נא': אוצ"ל: ואם נא'.

3) וצ"ל. . יחיד: ניתוסף בגוכתי"ק בריש צד השמאלי של העמוד.

5) ב' עניני': במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן: ענין א' וכן העתיק הר"ש סופר. ותיקנו בגוכתי"ק. ענין הב' הובא לקמן על יד הערה 60.

6) נעשה אדם בצלמנו: ראה גם (ולהבא לקמן) לקו"ת להאריז"ל תשא לג, ה. האזינו (עה"פ נעשה אדם).

7)הקושיא. . לשון רבים: ב"ר פ"ח, ח. ראה גם סה"מ תרל"ו ח"ב ע' שטז.

8) יהי אור: נסמן לקמן בהערה 18.

9) יהי רקיע: בראשית א, ו.

10) שהם כל או"א: כ"ה גם בסה"מ תרכ"ו כאן. במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן: שהוא.

11) בלבד: במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן בנוסחא שני' מציין הצ"צ: כמו מז"א לבד או מאו"א לבד.

12) וכמבואר בזהר: במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן בנוסחא שני' מציין הצ"צ: וע' בזהר בשלח דנ"ה ע"א ובמק"מ שם וע' בזהר פ' אמור דף ק"ד א' ע"פ כל הנקרא בשמי ובפי' הרמ"ז שם ור"פ במדבר דקי"ז א' ובמק"מ ובהרמ"ז שם ובפ' פנחס דרי"ט ע"ב ור"פ תולדות קל"ד ב' ובפ' ויחי דרמ"ה ובשע"ק להרח"ו ח"ג שער ב'.

13) ונק' עולם קטן: ראה תנחומא פקודי ג. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' צח. וש"נ.

14) (וכ"ה: הגהת כ"ק אדמו"ר מהר"ש.

15) במד"ר בראשית פי"ב: ס"ח (בשינוי לשון). ראה גם המשך וככה תרל"ז פע"ה.

16) האור מן החסד: ראה גם אוה"ח לזהר בראשית מו, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תמו. וש"נ. תו"ח תצוה ח"ב שיט, א. וש"נ.

17) והרקיע מן הת"ת: ראה פרדס שעה"כ שכ"ג, פ"כ מערכת רקיע. מאו"א מערכת רקיע אות מו.

18) ויאמר אלקי' יהי אור: בראשית א, ג.

19) הטלית נמשך אור מקיף לנוק': ראה גם לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 32. במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן ע' תתקלו בנוסחא שני' תיבת: לנוק', ליתא.

21) בשביל: במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן ע' תתקלו ניתוסף: בחי'.

20) וציצית. . מוחין דנוק': וכ"ה במאמרי אדה"ז כאן. ועד"ז הוא לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 33. בנוסחא שני' שם: הם בחי' שערות וא"פ. ראה גם לקו"ת קרח נג, א. המשך תער"ב ח"ב ע' א'קפו.

22) דקטנו' דנוק': בנוסחא שני' שם: דאבא.

23) סעודה הראשונה. . חקל תפוחין. . והשלישית בבחי' עתיק: וכ"ה במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן. ראה אוה"ת בהר כרך ד ע' א'קנב. לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 35. המשך תער"ב ח"ב ע' א'צז ואילך. לקו"ש בשלח כרך לא ע' 247.

24) בבחי': במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן: לבחי'.

25) (ומיניו. . בחזה): שם: בדעת. ראה פע"ח שער הלולב שכ"ט, פ"א ואילך. לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 37. המשך וככה תרל"ז פפ"ד ואילך. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'שט. וש"נ.

26) ת"ת במוחי' דז"א: ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ה כאן. אוה"ת נצבים כאן. לקו"ת מטות פז, ד.

27) וכן תפילין של ראש: ראה תו"א מקץ לה, ג. מאמר ד"ה את ה' האמרת ח"י אלול תש"ל פ"ד [קונט' ח"י אלול תשמ"ז — סה"מ מלוקט ב ע' צ].

28) שהם בבחי': במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן: לבחי'.

29) הסכך. . מקיפים דאימא: ראה ביאוה"ז אמור פ, ב. הנסמן בתו"ח בא ח"א קיד, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'שנו ובהנסמן שם. סה"מ תרכ"ז ע' תכא. וש"נ.

30) מצות. . אור אבא: ראה מאמרי אדה"ז תקס"ה כאן נוסחא שני' הובא לעיל הערה 22.

31) מצות. . עתיק וא"ק: ראה גם לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 42.

32) (בנוק'. . דז"א): במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן: בז"א.

33) אשר יעשה אותם האדם: אחרי יח, ה.

34) אדם אדמה לעליון: ישעי' יד, יד. ראה עבוה"ק ח"א חלק היחוד פי"ז. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' קכב. וש"נ. בראשית ע' קסב. וש"נ. תו"ח בראשית יח, ג. סה"מ תרל"ו ח"ב ע' שטז. לקמן (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה וכל מאמינים על יד הערה 81. ד"ה שיר המעלות ממעמקים על יד הערה 31 ואילך.

35) (ולכאו'. . הע"ס כו': הגהת כ"ק אדמו"ר מהר"ש נמצא גם בסה"מ תרכ"ו כאן ע' רמג.

36) דאם: כ"ה בכ"מ — ראה לעיל המשך וידבר וגו' ויצוום פ"ג ובהערה 50.

37) מעלה אני עליכם כאלו עשאוני: ראה זהר שם קיג, סע"א. הנסמן במאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' רלה.

38) בשה"ש בד"ה צאינה וראינה: בלקו"ת שה"ש כא, סע"ג ואילך.

39) ההפרש בין מ"ת: ראה תו"א יתרו סח, א ואילך.

40) שקיים אברהם כל התורה כולה: ראה יומא כח, ב. לקו"ש תולדות כרך לה ע' 107 ואילך.

41) לפום גמלא שיחנא: כתובות סז, א. ראה גם ס' המצות להצ"צ קס, סע"ב.

42) ועוי"ל: מכאן עד סיום הסוגר נכתב בגוכתי"ק.

*43) כח המלאכים: ראה גם לקו"ת שבהערה 6.

43) שהמלאכי' שאמרו מה אנוש: תהלים ח, ה. סנהדרין לח, ב. יל"ש בראשית א, כו (רמז יג).

44) בלק"ת: ברכה צז, סע"ד ואילך.

45) במד"ר פ"ח: ב"ר פ"ח, ה.

46) עד שהיו מאה"ש: שם: עד שמלאכי השרת.

47) בענין שרפים ואופנים: ראה גם לעיל המשך וידבר וגו' ויצוום פ"ח. וש"נ.

48) שהנה"ב הוא משמרי האופנים: ראה לקו"ת ויקרא ב, ב. האזינו עד, ג.

49) והנה"א הוא כדוגמת השרפי': ראה לקו"ת האזינו עה, ב.

50) והנה"א. . חלק ה' ממש: ראה תניא רפ"ב. לקמן (בחלק ההנחות) ד"ה ושמרתם ובהערה 19.

51) לאהבת. . בשני יצריך: ראה ואתחנן ו, ה ובספרי שם. ברכות נד, ב במשנה. שערי אורה ו, א הערה 9.

52) תכלית ירידת הנשמה בגוף: ראה גם לקו"ת האזינו עד, ג.

53) אמרות ה' צרופה: שמו"ב כב, לב. תהלים יח, לא [ושם: אמרת]. משלי ל, ה [ושם: אמרת אלקה — ראה תו"ח בראשית טו, ב. מאמרי אדה"א במדבר ח"ג ע' א'קיז].

54) לא ניתנו המצות: ראה תנחומא שמיני ז-ח. ב"ר רפמ"ד. ויק"ר פי"ג, ג. אוה"ת שמיני ע' נב ואילך. לקו"ש אבות כרך יז ע' 415 הערה 53. שופטים כרך יט ע' 182 הערה 42.

56) ובד"ה וככה: תרל"ז ע' יז [ושם: וכמ"ש ענין צירוף זה באורך בד"ה מים רבים]. ע' קלח [ושם: ע"פ מה שנת"ל דעיקר ענין המצות לא ניתנו אלא לצרף בהם את הבריות שנת' לעיל ובד"ה מים רבים שקאי על נה"ב שנק' בריות].

55) בד"ה מים רבים. . באורך: תרל"ו ע' קטו.

57) ויברא וייצר ויפח: בראשית א, כז. ב, ז.

58) מי אתי: ישעי' מד, כד.

59) מי הי' שותף אתי במע"ב: ראה ב"ר פ"א, ג. לעיל המשך וידבר וגו' ויצוום ספ"ו הערה 123.

60) עוד ענין אחר: ענין הא' ראה לעיל על יד הערה 5.

61) אחר: וכ"ה בסה"מ תרכ"ו כאן ובמאמרי אדה"ז תקס"ה כאן: אחד.

62) (וכמ"ש: הגהת כ"ק אדמו"ר מהר"ש.

63) בפ' וישלח: בתו"א כו, ב.

64) קו המדה הנק' בוצינא דקרדוניתא: ראה זהר בראשית טו, א [ובמפרשים שם]. תו"א מקץ לט, א. שמות קז, ד. מאמרי אדה"א נ"ך ע' עא. וש"נ. אוה"ת שלח ע' תצג ואילך.

65) ומשם יפרד: בראשית ב, י.

66) דאחוריי': כ"ה גם בסה"מ תרכ"ו כאן ע' רמד. ובמאמרי אדה"ז תקס"ה כאן ע' תתקלז ליתא.

67) והוא מה: במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן ע' תתקלח: והוא ענין מה. בסה"מ תרכ"ו כאן כבפנים.

68) לא יגורך רע: תהלים ה, ה.

69) וטהור עינים מראות ברע: חבקוק א, יג [ושם: רע — ראה מנחת שי שם. מאמרי אדה"א בראשית ע' צו. וש"נ. תו"ח בא ח"א קכג, ד. וש"נ].

70) (ולכאו': הגהת כ"ק אדמו"ר מהר"ש.

71) כי לא ידח: שמו"ב יד, יד [ושם: לבלתי ידח — ראה גם לקמן (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה ביום ההוא יהי' ובהערה 24].

72) כי שתים רעות. . בורות: ירמי' ב, יג [ושם: בארות].

73) בפ' תולדות: בתו"א כ, סע"ב ואילך.

74) קוב"ה בג' סליק לעילא ולעילא: ראה זהר ויגש רי, א. ויקרא כ, ב. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' ג. וש"נ. תו"ח שמות ח"א לט, סע"א ואילך ובהערה 72.

75) וישכון: במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן ובסה"מ תרכ"ו כאן: וישכנו.

76) רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת: מכות כג, סע"ב.

77) לא תאכל חלב ודם: ראה ויקרא ג, יז.

78) (אך: הגהת כ"ק אדמו"ר מהר"ש.

79) סור מרע ועשה טוב: תהלים לד, טו. ראה גם לקמן (בחלק ההנחות) מאמר ד"ה אנכי אנכי על יד הערה 20.

80) בתשובת המדה: ראה רקח הל' תשובה סוף ס"א (ע' כה) ואילך ושם: וד' עניני תשובה הם תשובת הבאה תשובת הגדר תשובת המשקל תשובת הכתוב.

81) והמשקל: ראה לקו"ת ואתחנן ט, ד. לקמן (בחלק הההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 76. סה"מ שבהערה הבאה.

82) בתשו' הגדר: ראה לקו"ת ואתחנן ט, ד. תצא לז, ב. נצבים נב, א. המשך מים רבים תרל"ו פר"א ע' רלד. סה"מ עת"ר ר"ע סא. קונטרסים ח"ב ע' 674. תש"ט ע' 224. לקמן (בחלק הההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 76.

83) זכאה אינון מארי דתיובתא: ראה זהר ח"ש קכט, סע"א.

84) בחילא יתיר: ראה זהר ח"ש קכט, ב. אגה"ת פ"ח. מאמרי אדה"א בראשית ע' קעב. וש"נ. תו"ח שמות ח"א לז, א. וש"נ.

85) שהתשובה היא ג"כ מצוה: ראה לקו"ש ר"ה כרך ד ע' 1144 ובהערה 5. משפטים כרך ו ע' 329. קדושים כרך יז ע' 210 ואילך ובהערה 40. נשא כרך לח ע' 18 ואילך. וראה גם לקמן (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה וכל מאמינים על יד הערה 8.

86) בעל הרצון: ראה גם לקמן (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה ביום ההוא יהי' ובהערה 20.

87) והתהלכתי בתוככם דתרך"ב: ראה אוה"ת בחוקותי כרך ב ע' תרעח ואילך. ע' תרמג. סה"מ תרכ"ט ע' רנד. הנחת כ"ק אדמו"ר מהר"ש מדרוש זה נמצא בבוך 2111 ע' עא בכותרת: בס"ד ש"פ בחוקתי ך"ב. הנחת ר"ה יודפס בעז"ה בספרו פלח הרמון פ' בחוקותי.

88) במצות מילה שהיא הראשונה: כ"ה גם במאמרי אדה"ז תקס"ה (בנוסחא א — אבל בנוסחא שני' שם: ליתא)־ אוה"ת־ סה"מ תרכ"ו כאן. תו"ח לך צג, ב. ראה לקו"ת שה"ש לז, א: שתיכף כשנולד מקיים מצוה ראשונה. לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 80: מצות מילה מצוה ראשונה שנצטווה אברהם.

89) ומלתם ערלת לבבכם: עקב י, טז [ושם: את ערלת — וכ"ה גם במאמרי אדה"ז תקס"ה־ אוה"ת־ סה"מ תרכ"ו כאן. ואולי היא השמטת הר"ש סופר].

90) מילה מל י"ה. . בפע"ח באריכות: כ"ה גם במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן ע' תתקלט (בנוסחא א)־ אוה"ת־ סה"מ תרכ"ו כאן. אבל בנוסחא שני' שם ע' תתקלח: בע"ח שער האונאה ובלק"ת פ' לך לך בכוונת המילה. ראה ת"ז תכ"ב סח, א. תו"א לך יב, א. ביאוה"ז בראשית ד, ב. סידור שער המילה קמג, ג. תו"ח מקץ צד, א הערה 2. סהמ"צ להצ"צ ח, ב. לקמן (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה היום גלותי על יד הערה 52. ובהנחה כאן על יד הערה 83.

91) כי אב המון גוים: לך יז, ה. ראה גם בהדרושים שבהערה שלפ"ז שם ואילך.

92) (כמו: החצע"ג מופיע גם במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן.

93) וזהו: מכאן נכתב בגוכתי"ק כ"ק אדמו"ר מהר"ש.

94) כי המצוה. . מצות התשובה: ראה רמב"ן כאן (נצבים ל, יא). לקו"ת נצבים מה, ג. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תתעו. לקו"ש נצבים כרך יד ע' 112 הערה 24.

95) ולא בשמי': נצבים ל, יב [ושם: לא].

96) ולא מעבר לים: נצבים שם, יג.

97) דרך הנשר בשמים: משלי ל, יט. ראה גם לקו"ת האזינו עח, ב. מאמרי אדה"א בראשית ר"ע שמט. סה"מ תרל"ב ח"א ע' נג. וש"נ. ע' רכה. המשך תער"ב ח"א ס"ע שמו. ח"ב ע' עתר. ע' עתרא.

98) בפיך הוא השופר: ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תתצו.