אנכי אנכי כו'

שט

בס"ד, ישעי' מ"ג ך"ה

יום א' דר"ה ל"ט לפ"ק ליבאוויטש

תקון פגם העבירות כו' ב' בחי' במקיף

ר"ה תרל"ט

אנכי אנכי1 הוא מוחה פשעיך למעני וחטאתיך לא אזכור2, וצ"ל מהו שאומר למעני דמשמע שאם3 היות שבשביל המבקש מחיית הפשעים לא הי' ראוי שימחול עכ"ז למעני אני עושה זאת, וכמו שפרש"י לא בזכותך ולא בצדקת אבותיך, ולכאו' זהו כשלא אכשיר, אבל כשאכשיר דרא4 איך יתפרש אז מ"ש למעני, וגם לשון למעני פירושו לעצמותי כאדם האומר ע"ע בשבילי כך כבי' אומר למעני כו', והלא מקרא מלא א' הכתוב אם חטאת מה תפעל בו5 כו' אם צדקת6 כו', וגם צ"ל מאחר שמוחה פשעיך איך יעלה על הדעת שיזכיר החטאים שהם יותר קלים מפשע7 כידוע מארז"ל בזה, עד שמצטרך לומר וחטאתיך לא אזכור כו'. והענין יובן ע"פ מה שכפל לומר ב"פ אנכי, ולמה במ"ת שהי' גילוי אלקות וירד ה' על הר סיני ואמר עשה"ד, ועכדו"ד פרחה נשמתן8 והחזירן בטל שעתיד להחיות בו את המתים לע"ל, ועכ"ז לא אמר רק פ"א אנכי כמ"ש אנכי ה' אלקיך9, וכאן אומר אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך, וגם צ"ל דמשיעור הכתוב הוא כמו מי שמודיע שידעו מי הוא המוחה


1) אנכי אנכי: הוא דרוש השני מסדרה של ד' מאמרים שבהם נתבאר מאמר ד"ה להבין וכו' כי המצוה שנאמר ע"י כ"ק אדה"ז בשנת תקס"ו, ונדפס במאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תתקלה ואילך. ובשינויים באוה"ת נצבים ע' א'רכט ואילך. ונאמר גם ע"י כ"ק אדמו"ר מהר"ש בראשית שנת תרכ"ז ונדפס בסה"מ תרכ"ו ע' רמב ואילך (עם הוספה, וקיצור נדפס שם ע' רנד ואילך).

במאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תתעו נדפס גוף המאמר שפתיחתו הוא כי המצוה הזאת והוא משבת פ' נצבים תקס"ה (ומקבילו נדפס בלקו"ת נצבים מה, ב). וביאור ראשון (שפתיחתו היא להבין שרשי הדברים) נדפס שם בע' תתפג. וביאור שני (שפתיחתו היא להבין וכו' ע"פ כי המצוה) נדפס שם ע' תתקלה. ומאמר דידן מיוסד על ביאור שני כנ"ל.

מאמר דידן מבאר פרק ג מהמאמר דתקס"ו (ע' תתקלט — תתקמג שבמאמרי אדה"ז תקס"ה הנ"ל). הנחה מדרוש זה מכ"ק אדמו"ר מהורש"ב נדפסה להלן בחלק ההנחות. ומשם נעתק התאריך המופיע בריש המאמר.

הבא בתוך חצאי עיגול בפנים המאמר הם הגהות כ"ק אדמו"ר מהר"ש פרט באם צויין אחרת.

מאמר זה נזכר בסה"מ תרמ"ז ע' לז בשולי הגליון ושם: ”אנכי אנכי לח". תרנ"ז ע' רלח ושם: ”ועמ"ש במ"א (בס' רל"ח) בהביאור דכי המצוה הזאת בד"ה אנכי אנכי כו"'. לקמן מאמר ד"ה וכל מאמינים על יד הערות 34־ 36. ד"ה שהמ"מ על יד הערות 14-13. 19.

בבוך זה 1089 מתחלה נכתב הפתיחה וההגהות וסיום בגוכתי"ק כ"ק אדמו"ר מהר"ש למאמר זה ובכותרת ”בס"ד", ואח"כ בא המאמר בהעתקת הר"ש סופר כשולב בתוכו ההגהות הנ"ל וכן ניתוספו עוד הגהות בגוכתי"ק.

הדרוש נמצא גם בביכלאך כת"י מעתיקים והם: א 363 ע' עדר בכותרת: בס"ד ר"ה תרל"ט. ב 545 ע' קלו (בכותרת שבפנים). ג 2083 ע' צט כת"י הר"ש סופר ונסמן לקמן בהערות: ג. ד מאסקבא 127 ע' 14 בכותרת: בס"ד ר"ה.

2) אנכי. . לא אזכור: ישעי' מג, כה (כנ"ל בהכותרת).

3) שאם: כ"ה בכ"מ — ראה לעיל המשך וידבר וגו' ויצוום פ"ג ובהערה 50.

4) כשאכשיר דרא: ע"פ יבמות לט, ב. חולין צג, ב.

5) אם חטאת מה תפעל בו: איוב לה, ו.

6) אם צדקת: איוב שם, ז.

7) החטאים שהם יותר קלים מפשע: יומא לו, ב.

8) ועכדו"ד פרחה נשמתן: ראה שבת פח, ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ג. וש"נ. נ"ך ע' שפא. וש"נ. תו"ח בראשית יז, ב.

9) אנכי ה' אלקיך: יתרו כ, ב.