ספריית חב"ד ליובאוויטש
[וידבר כו' אלה הם מועדי]
בס"ד יום א' של חגה"ס ל"ט
[יום א' של חגה"ס]
וידבר1 ה' אל משה לאמר3, דבר אל בנ"י כו'2 מועדי ה' כו' אלה הם מועדי4. וצ"ל כפל הלשון מועדי הוי' ומועדי5, וכמו"כ צ"ל מ"ש במ"א מצות הוי'7 ומצותי68, גם צ"ל מ"ש כאן ברוב המועדי' וכן בכמה מקומות בתורה9 אני הוי' שלשון זה לא יתכן לומר כ"א על מי שהוא ידוע ונראה והוא אומר שאני הוא פ' הידוע כו', אבל מאחר ששם הוי' נעלם שאינו ידוע ענין בחי' שם הוי' מי הוא, וא"כ מהו ענין שאומר ומודיע לנו שאני הוא הוי' שגם שם הוי' אינו ידוע לנו10.
אך הענין הוא דהנה הרמב"ן בהקדמתו לפי' החומש11 הקשה מה12 שבכל הד' ספרים הראשונים13 נאמר וידבר הוי' אל משה ולא נא' מי הוא המדבר ומספר זאת דאם משה הוא המספר הי' לו לומר כמו כל הנביאים יחזקאל14 וירמי'15 שנא' בהם ויאמר ה' אלי16 ואשמע קול17, ואראה ואפול על פני18, ואם הקב"ה הוא המספר הל"ל ואומר אל משה או ודברתי אל משה כמו מ"ש ונועדתי לך שם19 ודברתי אתך מעל כו' ובכל התורה נא' רק וידבר כו' ולא נא' מי הוא המספר זולת במשנה תורה נא' שמשה מפי עצמו אמרם20 כמ"ש ואתפלל21 ואתנפל22 כו' ואתחנן אל ה'23, רק בתחלת ספר משנה תורה נא' אלה הדברים אשר דיבר משה24 שלשון זה הוא ג"כ כמו כל הד' ספרים שלא נא' מי אמרן (שהוא כמו שלישי המדבר) והנה הוא תירץ שהתורה קדמה אלפים שנה לעולם25 וגם אז הי' נאמר וידבר ה' אל משה לכן אינו שייך שיאמר משה ויאמר ה' אלי שגם קודם הי' כן כו'. וזהו תירוץ. אמנם יש לתרץ עוד דהנה צ"ל עוד ענין א'26 שמפני מה הוא כל התו' כמו סיפור דברים שמספר שצ"ל כך וכך ולא דינים ציוים28 זולת פ' משפטים הוא כמו ספר דינים שמדבר לנוכח כי תקנה עבד עברי29 כו', משא"כ בכל התורה הוא רק סיפור דברים30 בעלמא27.
ויובן זה בהקדם דברי חז"ל31 שמבטלין מצוה שאפשר להתקיים ע"י אחרים מפני תלמוד תורה32, ולכאו' צ"ל הלא כל התורה היא רק פי' וביאור המצוה כמו ציצית ותפילין ושבת והיתכן לומר שהוא יעסוק בפי' ביאור איך יעשה המצוה והוא עצמו לא יעשנה כ"א אחר וכמו הפרשת תרומה שאפשר לקיים ע"י אחרים, 34 ומ"מ הנה אמרו מצוה בו יותר מבשלוחו35 והאיך יהי' שהוא עצמו ילמד איך מפרישין תרומה וכמה צריכים להפריש והמצוה עצמה יעשנה אחר והיינו שלוחו כו'33. אמנם הענין הוא דהנה המצות הם בזמן ומקום36 כמו ז' ימי הפסח שהם דוקא בז' ימים אלו דוקא מן ט"ו בניסן עד ך"א37 בו וכן ז' ימי הסוכות וכמו שבת שרגע א' לפני יום השבת ורגע שלאחר יום השבת אינו כלום ולא יתחייב כלל העושה בו מלאכה, רק יום השבת דוקא הוא הציווי באיסור מלאכה ל"ט מלאכות38 כו', הרי כי הם מלובשים תחת הזמן, וכן במקום שהקרבת הקרבנות הי' צ"ל בירושלים בבהמ"ק39 דוקא ושחיטת חוץ40 כו' שהמצות מלובשים בזמן ומקום, משא"כ התורה היא למעלה מבחי' זמן ומקום, ולכן ארז"ל כל העוסק בתורת עולה41 כאלו הקריב עולה הגם שעכשיו שאין לנו בהמ"ק, וגם בלימוד התורה כשילמוד הלכות פסח בסוכות42 או הלכות הסוכה בפסח הרי הקב"ה קורא ושונה כנגדו*43 שוה כמו אם הי' לומד הלכות פסח בפסח והלכות סוכה בסוכות רק שדבר בעתו יותר טוב ועז"נ
דבר בעתו מה טוב43, אבל מ"מ הנה גם בל"ז הקב"ה קורא ושונה כנגדו כו'. וגם מצות לימוד התורה היא להיות והגית בה יומם ולילה45 בלתי התחלקות הזמן ע"ד כמו עבודת המלאכי' שאומרים קדוש ביום, וברוך בלילה דוקא כמ"ש בילקוט ס"פ תשא46, והיינו להיותם בבחי' התחלקות הזמן, משא"כ תו' שהיא בעצם למעלה מזמן ומקום לכן מצותה והגית בה יומם ולילה כו'4447. והענין הוא דהנה נודע שרמ"ח פקודין הם רמ"ח אברי' דמלכא48 שכמו באדם הנה האברים הם כלים להשראת הנפש כמו"כ המצות הם כלים49 להשראת אוא"ס ב"ה שהם רמ"ח אברין דמלכא.
וביאור הענין דהנה בד"כ באדם הם ט' בחי' כללי' שבהראש הוא בחי' ג' מוחין, והגוף ותרין דרועין הם ג' ותרין רגלין ואות ברית הם ג' שהם ט' בחי' כללי' שהם כוללי' כל ציור האדם, ועד"ז יובן למעלה דכתי' ועל דמות הכסא50 דמות כמראה אדם עליו מלמעלה שבחי' אדם זהו בחי' ז"א דאצי' שהוא בעל ט' ספי'51, ובפרטיות יש בו רמ"ח אברין שהם רמ"ח אברי' דמלכא שטפ"ט היינו מה שכל ספי' כלולה מזולתה הם פ"א ורת"ס שיש בכל בחי' עולה רמ"ג וה"ח המגדילים הם רמ"ח52 וז"ע שרש רמ"ח פקודין שהם רמ"ח אברין דמלכא כו' והם מלובשים תחת הזמן ומקום לפי של' כלים דז"א53 (שהמצות הם בכלים דז"א שהוא בחי' אברי' דמלכא כמו האבר שהוא כלי להשראת הנפש כו' ולמעלה הוא כלים של ט"ס דז"א) מתלבשי' בג' עולמות בי"ע יו"ד כלים הפנימי' בבריאה ויו"ד כלים התיכוני' ביצי' ויו"ד כלים החיצוני' בעשי', ומפני כי הם מתלבשי' בבי"ע לכן הם בבחי' זמן ומקום וגם כי שרש בי"ע הוא מבחי' מל' כמ"ש מלכותך מלכות54 כו' ובחי' המל' הוא בחי'
מלך מלך ימלוך56 שהוא שרש ומקור הזמן ומקום55 כידוע ממ"ש במ"א באריכות כו'. אבל התורה היא מבחי' מח' הקדומה כי אורייתא מח"ע נפקת57 (וע'58 לקמן שחכ' דא"ק היינו בחי' מח' הקדומה מאיר באצי'59 שהוא בחי' חכ' עילאה) שח"ע היא קדש מלה בגרמי'60 פי' מלה בגרמי' שאינו שייך לעולמות דהנה המדות הם שייכי' לעולם61 דוקא שאם לא העולם לא הי' שייך לומר בחי' חסד או רחמים שבחי' חסדן או רחמן אינו שייך כ"א על זולתו ואם לא הי' העולם לא שייך שהוא חסדן כי אין שום דבר שיעשה לו חסד או שירחם עליו, אבל בחי' החכ' שייך גם בלעדי העולם כמשל החכם שיוכל לישב בעצמו ולהשכיל השכלות הגם שלא ישפיע לזולתו כו', ועד"ז יובן ענין ח"ע שהיא קדש מלה בגרמי' שאינו שייך כלל לעולמות ומשם הוא שרש התורה שהיא גבוה מאד נעלה מבחי' המצות שמלובשים תחת הזמן כנ"ל.
ולכן בכל התורה לא נא' בדרך ציווי רק בדרך סיפור דברים בעלמא, כי ענין הציווי אינו שייך אלא לבחי' מלך שמצוה לעבדיו שיעשו לו כך וכך, אבל התורה לפי ששרשה גבוה מאד מבחי' ח"ע שקדש מלה בגרמי' כנ"ל, לכן היא רק בדרך סיפור, וה"ז כמשל הבע"ב שמסדר את חפציו שיעמדו בביתו זה כאן וזה כאן שאינו מצוה כלל רק שמסדר שדבר זה יעמוד כאן ודבר זה כאן, ועד"ז יובן בענין התורה שנא' אם בחוקתי תלכו62 כו' ובפרטי עניני המצות שהציצית יהיו כך דוקא ובל"ז לא יהי' נעשה בה וע"י המשכת אוא"ס ב"ה וכמו"כ התפילין וכל פרטי המצות שהוא בדרך סידור בעלמא שמסדר שהתפילין כו' והציצית יהיו על ד' כנפי בגדיהם63 כו', ועד"ז בכל המצות כו'. וז"ע מ"ש ואהי' אצלו אמון, שפי' אמון ל' אומן64 והיינו מפני שהתורה היא אצלו לכן הוא בחי' אומן לסדר כל דבר כו'. ומעתה יובן ג"כ ענין מפני מה לא נא' בכל ד' ספרים*65 התורה מי הוא המספר, כי המספר את התורה הוא בחי' עצמיות המאציל שלמעלה מבחי' ש' הוי', ומפני כי גדלה מעלת התו' בבחי' מח' הקדומה וכנ"ל בענין בחי' ח"ע שקדש מלה בגרמי', לכן מבטלין מצוה שאפשר לקיים ע"י אחרים מפני ת"ת כי המצות הם בבחי' זמן ומקום כנ"ל אבל התו' היא למעלה מן הזמן ומקום65.
ובכ"ז יובן ענין ופי' אני הוי' הנא' בסיום כ"פ, שאני קאי על בחי' עצמיות אוא"ס ב"ה המספר בחי' התורה שהוא למעלה מבחי' ש' הוי' כי ש' הוי' הוא בחי' שרש ומקור המחי' ומהוה העולמות66, ואם67 כי ש' הוי' הוא בחי' שם העצם68 משא"כ כל השמות הם כינוי' ש' אל הוא בחסד69 וש' אלקי' בגבו'70, אבל ש' הוי' הוא שם העצם שגבוה משאר השמות, מ"מ בחי' אני הוא עצמיות אוא"ס שלמעלה מבחי' ש' הוי' כו'. ונאמר אני הוי' שאע"פ שאני עצמיות המאציל גבוה למעלה הרבה מבחי' ש' הוי' מ"מ אני הוי' שאני והוי' כולא חד71 כו' ולכן בסיום כמה פרשיות שבתו'72 נא' שאני הוא בחי' ש' הוי' המדבר למשה בחי' מצוה זו כו', וזהו ג"כ ענין מועדי הוי' ונכפל עוד לומר מועדי כי ענין המועד הוא בחי' עת שאז מתגלה בחי' אוא"ס ב"ה ביתר שאת והם ג' מועדות שהם ג' זמנים שאז מתגלה הארה חדשה כו', ויש ב' בחי' בבחי' המועדי' שיש שנק' מועדי הוי', ויש בחי' מועדי שהם גבוהים יותר שהם מועדי' שלי היינו של עצמותו ית' וכמארז"ל במד"ר משפטים פ"ל74 ע"פ מגיד דבריו ליעקב75 חוקיו כו' מה שהוא עושה אומר לישראל לעשות, הוא דוקא עושה, וע' בפי' הוא בד"ה וכ"מ76 שהוא שופט צדק בפי' הוא מוחה פשעיך73, ועד"ז ה"ע מצות הוי' ומצותי ג"כ ע"ד הנ"ל. וזהו וידבר הוי' אל משה, הוי' הוא בחי' אוא"ס ב"ה שהוא הי' הוה ויהי'77 אל משה הוא בחי' ונחנו מ"ה78 בחי' ביטול יסוד אבא79, לאמר שיהי' גילוי זה בבי"ע, ואיך יהי' הגילוי ע"י דבר אל בנ"י, בנ"י הם בחי' למודי הוי' כמ"ש וכל בניך למודי הוי', וע"פ הקבלה הוא בחי' נו"ה80 ושייכות בחי' נו"ה לבחי' בנ"י, כי ישראל הוא בחי' ז"א81 ובנ"י הם נו"ה82 כי כל א' מישראל צריך לקיים המצות בבחי' נצחון הגם שאינו רוצה וכמו"כ בבחי' הוד הגם שאינו מבין כו'.
והמספר הוא בחי' עצמיות אוא"ס ב"ה שלמעלה מבחי' ש' הוי' כנ"ל. ואפ"ל שהמספר הוא ש' הוי' כמו שהוא כלול בעצמותו83 וזהו מ"ש הוי' הוי'84 כו' כמ"ש במ"א, ולגבי בחי' ש' הוי' שבסדר השתל' נק' בחי' עצמיות אוא"ס ב"ה כו'.
והנה לפי משנת"ל שהמספר הוא עצמיות המאציל צ"ל מ"ש ביוהכ"פ לפני הוי' תטהרו85 שקאי על א"ס ב"ה שלמעלה מש' הוי' מהו בחי' זו הלא לא יתכן לומר שקאי על המספר שהי' צ"ל אכפר, לכן אפ"ל עוד פי' שהמספר הוא בחי' המל' שבחי' מל' מספר שהוי' דיבר אל משה כו'. אך באמת אפשר לתרץ בלא זה שהמספר הוא עצמיות המאציל ב"ה ואעפ"כ לא יקשה מלפני הוי' תטהרו, דהנה נת' במ"א בד"ה ביום השמע"צ שלא נדפס86 שפי' שם ענין ממכ"ע וסוכ"ע שממכ"ע הוא בחי' מו"ס וסוכ"ע הוא בחי' גלגלתא וז"ע ב' ראשין והם בחי' תומ"צ שבחי' מו"ס הוא בחי' תורה והמצות שרשן בגלגלתא, ואעפ"כ לא יקשה שכאן נת' שהמצות הם בבחי' זמן ומקום כמ"ש ביאור ענין87 בלק"ת פ' במדבר88 בביאור ע"פ וידבר אלקי' דעשה"ד, והנה המחבר בחי' סוכ"ע וממכ"ע הוא בחי' ב' ראשין הנ"ל הוא בחי' רדל"א כמ"ש שם באריכות, לכן אפ"ל שבחי' רדל"א הוא המכפר וזהו לפני הוי' כו', ומבחי' רדל"א נמשך סליחות*89 העוונות על המצות כי שרש המצות הם בגלגלתא, והכפרה נמשך מבחי' רדל"א כו' וזהו תטהרו בגימ' כתר89, והמספר כל התורה גם מ"ש לפני הוי' מספר בחי' עצמיות המאציל שלמעלה גם מבחי' רדל"א.
והנה כ"ז הוא בחי' ד' ס' הראשוני', אבל ס' משנה תו' נא' ל' שמשה אומר מפי עצמו כנ"ל ועכ"ז כ' התוס'90 וברוח הקדש, וצ"ל זה איך הוא מפי עצמו וברוה"ק, אך הענין יובן בהקדם התורה, דהנה איתא בפע"ח שבאצי' מאיר בחי' חכ' דא"ק, משא"כ בבריאה מאיר בחי' בינה דאצי'91, וזהו ההפרש שבין ד"ס הראשוני' לבחי' משנה תורה שד"ס הראשוני' הוא כמו באצי' ששם מאיר בחי' חכ' דא"ק, משא"כ משנה תורה הוא כמו בבחי' בריאה ששם מאיר רק בחי' בינה דאצי' ולא מבחי' חכ' דא"ק, ובחי' בינה הוא המסך92 והיינו כי הבינה הוא בחי' לבוש להלביש כו' (ואפ"ל שז"ע משה זכה לבינה93 לכן בחי' משנה תורה הוא שמאיר
ע"י הבינה). (אך צ"ע הלא חו"ב הם תרדל"מ94 ומאחר שבחכ' מאיר בחי' חכ' דא"ק הנה הם תרדל"מ והי' צ"ל בבריא' ג"כ ע"י הבינה שגם בה מאיר חכ' דא"ק מאחר שהם תרדל"מ כנ"ל וצ"ע. ואולי יש לתרץ ע"פ מ"ש בס"י96 הבן בחכ' וחכם בבינה97, שע"י בחי' הבן שיש בחכ' היא נעשית בבחי' תרדל"מ עם בינה היינו עם בחי' חכם שיש בבינה, אבל מה שמאיר בבריאה י"ל שזהו מעצם הבינה ולא מבחי' חכם בבינה ששם תרדל"מ עם החכ', (וכמו כל השפעה שהיא רק חלק היותר אחרון98 ע"ד כמו בחי'99 מל' שבבחי' המשפיע כו') וא"כ לא יקשה מידי שהגם שבחכ' דאצי' מאיר חכ' דא"ק וכן י"ל גם בחכם דבינה להיותה תרדל"מ כנ"ל מ"מ מה שנמשך מעצם הבינה היינו ממל' דבינה בבריאה לא יש מבחי' חכ' דא"ק כ"א מבחי' בינה דאצי' בעצם כו')95 לכן בס' משנה תורה נא' כאלו משה מפי עצמו אמרן כו', ואעפ"כ בתחלת ספר משנה תורה נא' אלה הדברים כו' שלא נא' מי הוא המספר, והיינו מפני שבעשה"ד100 נא' וידבר כו' כל הדברים האלה101, ופי' שכל הדברים נכללי' בעשה"ד גם בחי' משנה תו' ותושבע"פ כמ"ש בד"ה וידבר אלקי' בלק"ת בפ' במדבר102 יעו"ש, לכן נא' בתחלת הספר כמו בספרים הראשונים, והתחיל אלה הדברים לרמז על תיבת הדברים שנא' בפסוק וידבר כו'103.
וביאור ענין איך משה מפי עצמו וברוה"ק, הנה יובן זה ממ"ש בפע"ח שער הק"ש104 שבחי' המשכת אור חדש נמשך מבחי' אוא"ס ב"ה שלמעלה מבחי' חו"ב בבחי' השתל' עו"ע, והיינו שאותו האור ממש נמשך בהשתל' כו', אבל לבחי' חידוש הישינות נמשך ההמשכה רק מבחי' חו"ב עצמם. ולכאו' יפלא הלא כתי' ובטובו מחדש105 בכ"י תמיד מע"ב, אך הענין דבחי' ההמשכה שנמשך להחיות העולמות שהוא בחי' חידוש הישינות עם כי בחי' זה הוא ג"כ מבחי' אוא"ס ב"ה שלמעלה מבחי' חכ' מ"מ לא נמשך כ"א הארה מועטת לחדש הישינות לכן נק' המשכה זו המשכה מבחי' חו"ב כו', וע' בלק"ת בביאור השני ע"פ יונתי בחגוי הסלע, בלק"ת106 בשה"ש107, ועד"ז ה"ע משה מפי עצמו וברוה"ק שהגם שהוא ברוה"ק מ"מ
נק' ע"ש משה כאלו הם מפי עצמו כו'. והנה אעפ"כ אפ"ל שגדלה מעלת משנה תורה יותר מבחי' ד"ס הראשוני', דהנה ארז"ל108 ע"פ שמש בגבעון דום109 נטל יהושע ס' משנה תורה וא' כשם שלא דממתי מזה כך דום מלפני, ולכאו' צ"ל מפני מה משנה תורה דוקא. אך הענין הוא ע"ד משארז"ל עריבים עלי ד"ס110 יותר מיינה של תורה שעכ"פ לא פחות הוא בחי' משנה תורה מד"ס, וביאור הענין דהנה יש בחי' סופר וספר וסיפור111, והנה התורה היא בחי' ספר תורה, אבל דברי סופרים112 נמשך מבחי' סופר שלמעלה מבחי' ספר כו' ולכן עריבים ד"ס כו' כמ"ש באריכות בלק"ת113 בד"ה ושאבתם מים בששון השני, ואפ"ל מפני כי סופר הוא115 בחי' מל'114 ובבחי' מל' יש כח להוות מאין ליש116 שכח הזה הוא מעצמיות אוא"ס ב"ה118 כנודע, וכמו"כ הוא במשנה תורה117, ולכן נטל יהושע ס' משנה תורה דוקא ואמר כשם שלא דממתי מזה כך דום מלפני כמ"ש שמש בגבעון דום, גם י"ל שזהו ע"ד מ"ש בחנה בענין ש' צבאות119 שזהו מפני שותתפלל חנה על הוי'120 המשיכה בחי' הוי' צבאות כו', כמ"ש בת"א פ' בא122 בד"ה בעצם כו' צבאות ה'121.
1) וידבר וכו' אלה הם מועדי: מיוסד על מאמר ד"ה זה מכ"ק אדמו"ר הצ"צ, וממנו ישנם ד' הנחות והם: א) הנחת כ"ק אדמו"ר מהר"ש נדפסה באוה"ת אמור כרך ג ע' תתלז [ההנחה נמצאת בבוך 2111 ע' סז בכותרת: ”ב"ה א"ח שבועו' ר"ך". וכן צ"ל: באוה"ת אמור שם מהדורת תשנ"ג בע' 42. סה"מ תרכ"ו ע'] ב) הנחה אחרת נדפסה באוה"ת אמור כרך ד ע' א'עה [בכותרת: א"ח שבועות שנת תר"ך]. ג) הנחת ר' הלל יודפס בעזה"י בספרו פלח הרמון פ' אמור. ד) ועוד הנחה נמצאת בבוך 2064 ע' עב [בכותרת: רשימות משנת כת"ר אסרו חג של שבועות בליבווויץ].
המאמר שבאוה"ת הנ"ל מיוסד על מאמר ד"ה זה משבת חה"מ פסח שנדפס במאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ע' קנט [נדפס גם באוה"ת אמור כרך ג ע' תתמא]. ונאמר — המאמר שבאוה"ת — ע"י כ"ק אדמו"ר מהר"ש בהוס' הגהה בסה"מ תרכ"ו ע' רעג. ובשינויים וכו' נדפס באוה"ת דברים ע' א ואילך ושם הפתיחה אלה הדברים [וקיצורים נדפסו באוה"ת אמור כרך ג ע' תתמז]. מאמר דידן נדפס גם בסה"מ תרנ"ו ע' רעא. וראה גם מאמר ד"ה ולקחתם לכם תשכ"ז.
הנחה מדרוש זה מכ"ק אדמו"ר מהורש"ב נדפסה לקמן בחלק ההנחות ומשם נעתקה הכותרת שבריש המאמר (פרט לתיבת בס"ד).
המאמר נכתב בכת"י הר"ש סופר עם הגהות ותיקונים בגוכתי"ק כ"ק אדמו"ר מהר"ש. ונמצא גם בכת"י מעתיק בבוך א 363 רפ, ב בכותרת: בס"ד חה"ס תרל"ט.
3) וידבר ה' אל משה לאמר: אמור כג, א.
2) וידבר ה'. . כו': התחלת המאמר בכת"י הר"ש סופר הוא: אלה מועדי, ומחקו כ"ק אדמו"ר מהר"ש ותיקן כבפנים.
4) דבר אל בנ"י כו' מועדי ה' כו' אלה הם מועדי: שם כג, ב.
5) כפל הלשון מועדי הוי' ומועדי: ראה גם (בנוסף להערה 1) לקמן בפיסקא ובכ"ז. אוה"ת לך כרך ד ס"ע תרצג ואילך. אמור כרך א ע' שכז. דברים ע' ב. תצא ע' תתקלג. מאמר ד"ה להבין ענין ההפרש בין שבת ליו"ט בסופו (ד"ה עוד מענין הנ"ל — הנחת ר' הלל מדרוש כ"ק אדמו"ר הצ"צ) יודפס בעה"י בפלח הרמון ויקרא. וש"נ.
7) מצות הוי': ויקרא ד, ב.
6) מ"ש במ"א מצות הוי' ומצותי: ראה גם (בנוסף להערה 1) לקמן בפיסקא ובכ"ז. לקו"ת במדבר ט, ג. סידור שער הציצית ד, ד. ה, ג. אמ"ב שם פו, א. אוה"ת שלח ע' תקפח. בלק כרך ה ע' א'תרסט [ובמהדורת תשנ"ח ע' תתקנא]. תצא כרך ו ע' ב'שסד ואילך. פלח הרמון ויקרא שם. וש"נ. המשך תער"ב ח"ג ע' א'תמא.
8) ומצותי: תולדות כו, ה. בשלח טז, כח. יתרו כ, ו. ועוד.
9) כאן. . בתורה: בכת"י הר"ש סופר: בסיום כל פרשה. ותיקן כ"ק אדמו"ר מהר"ש כבפנים.
10) אני הוי'. . שהוא ידוע. . אינו ידוע לנו: לך טו, ז. ויצא כח, יג. ועוד. שמות ו, ב. ו. ז. ח. ועוד. ראה (בנוסף להערה 1) אוה"ת יתרו יתרו ע' תתקיד וע' תתקלט. לעיל מאמר ד"ה אנכי אנכי ובהערה *10. לקמן בהנחה כאן על יד הערה 13. ולפנ"ז בהנחה ד"ה אנכי אנכי ובהערה *15.
11) הרמב"ן בהקדמתו לפי' החומש: ראה פתיחת הרמב"ן על התורה. בנוסף להערה 1 ראה גם אוה"ת דברים ע' א. יתרו ע' תשעא. ע' תתקלח. ע' תתקלט.
12) מה: בכת"י הר"ש סופר העתיק כאן לשון האוה"ת. ותיקן כ"ק אדמו"ר מהר"ש כבפנים. ונמצא הלשון שבאוה"ת בסמוך בפנים על יד הערה 27.
13) שבכל הד' ספרים הראשונים: כ"ה גם בחלק המקומות שבהערה 1. ואוצ"ל הג'.
14) יחזקאל: ברמב"ן שם מביא הכתוב: ויהי דבר ה' אלי לאמר בן אדם — יחזקאל ג, טז-יז־ ו, א-ב־ יא, יד-טו־ יב, א-ב (חיבור ב' כתובים. בדפוסים הנפוצים מובא הכתוב בהשמטת תיבת: לאמר, אבל ראה מהדורת שעוועל ע' ב).
15) וירמי': ברמב"ן שם מביא: ויאמר ירמיהו הי' דבר ה' אלי לאמר — ירמי' לב, ו. [כ"ה בד"ר — ראה גם מהדורת שעוועל שם. בדפוסים הנפוצים הובא הכתוב : ויהי דבר ה' אלי לאמר — ירמי' א, ד. יא. ב, א. ועוד. באוה"ת אמור כרך ד כאן ע' א'עו ודברים שם מביא את זה על יחזקאל (נסמן בהערה שלפנ"ז) וכן בירמי'].
16) ויאמר ה' אלי: ירמי' א, ז. ט. יב. יד. ועוד. יחזקאל כג, לו.
17) ואשמע קול: יחזקאל א, כח. וראה שם כד. ג, יב.
18) ואראה ואפול על פני: יחזקאל א, כח.
19) ונועדתי לך שם: תרומה כה, כב.
20) במשנה תורה. . מפי עצמו אמרם: ראה מגילה לא, ב. זהר ואתחנן רסא, א (ובמקדש מלך ואור החמה שם). (בנוסף להערה 1) לקמן בפיסקא והנה כ"ז. ו (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 67. תו"ח יתרו ח"ב רסד, א. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שלא. לקו"ש דברים כרך יט ע' 9 ואילך. וש"נ. ר"ח שבט כרך לו ע' 42. וש"נ.
21) ואתפלל: עקב ט, כ. כו.
22) ואתנפל: עקב ט, יח. כה. וכ"ה לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 20. כתוב זה לא הובא ברמב"ן שם. ושם סדר הפסוקים: ואתחנן ואתפלל אל ה'. ועד"ז הוא באוה"ת אמור כרך ד כאן (ע' א'עו). פלח הרמון ויקרא כאן.
23) ואתחנן אל ה': ואתחנן ג, כג.
24) אלה הדברים אשר דיבר משה: דברים א, א.
25) שהתורה קדמה אלפים שנה לעולם: ראה מדרש תהלים צ, ד. שבת פח, ב וברש"י שם. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' כ.
26) וזהו תירוץ. . א': ניתוסף בגוכתי"ק עה"ג.
28) ציוים: בסה"מ תרנ"ו כאן: וציווים. אבל באוה"ת וסה"מ תרכ"ו כאן כבפנים.
29) כי תקנה עבד עברי: משפטים כא, ב.
30) בכל התורה הוא רק סיפור דברים: הגם שכתוב בלשון ציווי כמו דבר אל בנ"י ויקחו לי תרומה כו' או כי תבואו אל הארץ ושבתה כו' מ"מ כיון שתחלת הדברים הוא וידבר הוי' כו' נראה הל' שאין עיקר הכוונה הציווי רק עיקר הכווונה הוא הסיפור לספר איך ציווה ה' אל משה לדבר אל בנ"י וכנ"ל שהל' הוא כשלישי המדבר כו' לבד פ' משפטים אין כתוב בתחלת' וידבר כו' והל' נכתב בדרך ציווי ואזהרה — פלח הרמון ויקרא כאן.
27) שמפני. . בעלמא: קטע זה הובא לעיל (בהדרושים שבהערה 1) ראה לעיל הערה 12.
31) ויובן. . חז"ל: בסה"מ תרכ"ו כאן ע' עדר: אך באמת י"ל דהנה ארז"ל. וכן העתיק הר"ש סופר ומחקו כ"ק אדמו"ר מהר"ש ותיקן כבפנים.
32) שמבטלין מצוה. . מפני תלמוד תורה: ראה מוע"ק ט, ב. רמב"ם הל' ת"ת פ"ג, ה"ד. טושו"ע יו"ד הל' ת"ת סרמ"ו, סי"ח. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד, ה"ג. בהערה הבאה. וראה גם לקו"ש כ' מ"ח כרך טו ע' 138 ואילך.
34) הפרשת תרומה. . ע"י אחרים: ראה תרומות פ"ד, מ"ד.
35) מצוה בו יותר מבשלוחו: קדושין מא, א. ראה שו"ע אדה"ז הל' שבת סר"נ, ס"ד ובקו"א שם. תבואת שור סכ"ח, סקי"ד.
33) ולכאורה. . כו': ראה (בנוסף להערה 1) לקו"ת במדבר טו, ד. אחרי כו, ד.
36) המצות הם בזמן ומקום. . התורה. . זמן ומקום: ראה לקמן בהערה 42.
37) ז' ימי הפסח. . עד ך"א: ראה בא יב, יח. אמור כג, ו ואילך. פינחס כח, יז ואילך.
38) ל"ט מלאכות: ראה שבת עג, א.
39) הקרבנות. . בבהמ"ק: ראה פ' ראה יב, ה ואילך. רמב"ם הל' מעשה הקרבנות רפי"ח.
40) ושחיטת חוץ: ראה אחרי יז, ג ואילך. רמב"ם שם ה"ב ואילך. תו"ח ויקהל ח"ב תכז, ג.
41) כל העוסק בתורת עולה: ראה מנחות קי, א. לקו"ש מסעי כרך יח ע' 413. וש"נ. ערב פסח כרך לב ע' 37. וש"נ.
42) כשילמוד הל' פסח בסוכות: ראה גם (בנוסף להערה 1) לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 37. לקו"ת במדבר יג, א. מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' רד. ח"ב ע' תמו ואילך. ע' תמח ואילך. מאמרי אדה"א במדבר ח"ב ע' תקצד. תו"ח ויקהל ח"ב שצג, א. אוה"ת שבועות ע' קנט. סה"מ תרכ"ז ע' שלו (בשולי הגליון). המשך תער"ב ח"א ע' שמב. ולהעיר ממאמרי אדה"ז תקס"ט ר"ע קל.
*43) הקב"ה קורא ושונה כנגדו: ראה תדא"ר רפי"ח. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שפז. וש"נ. תו"ח וארא ח"א נח, ג. וש"נ.
43) דבר בעתו מה טוב: משלי טו, כג [ושם: ודבר]. ראה ערובין נד, א וברש"י שם. סנהדרין קא, א. אוה"ת משלי כרך א' ע' תרא ואילך. במדבר ע' סז ואילך.
45) והגית בה יומם ולילה: יהושע א, ח [ושם: בו — ראה (בנוסף להערה 1) מאמרי אדה"ז תקס"ז ע' שמח. תו"ח מקץ רכז, א ובהערה 18. תצוה ח"ב שכב, א. סה"מ תרכ"ט ע' שלה. המשך תער"ב ח"א ע' צב].
46) קדוש ביום וברוך בלילה. . בילקוט ס"פ תשא: ראה גם לעיל המשך וידבר וגו' ויצוום פ"ח ובהערה *134.
44) מצות. . כו': בסה"מ תרכ"ו כאן ס"ע עדר בשינוי (וכן העתיק הר"ש סופר) ותיקן כ"ק אדמו"ר מהר"ש כבפנים.
47) נודע: באוה"ת כאן ע' תתלח־ סה"מ תרכ"ו כאן: איתא בספרים (וכן העתיק הר"ש סופר) ותיקן כ"ק אדמו"ר מהר"ש כבפנים.
48) שרמ"ח פקודין הם רמ"ח אברי' דמלכא: ראה ת"ז ת"ל (עד, סע"א). תניא רפכ"ג. סידור שער החנוכה רפ, א. שע"ת עב, ג הערה 17.
49) המצות הם כלים: ראה גם לקו"ת במדבר יג, א. לעיל המשך אם כסף תלוה פי"ב על יד הערה 247 ואילך ובהערה שם.
50) ועל דמות הכסא: יחזקאל א, כו.
51) ז"א. . בעל ט' ספי': בלקו"ת שה"ש יח, א מציין: ”כמ"ש במ"א בד"ה אלפי שנאן בפ' יתרו [תו"א יתרו עב, א] ועיין בזהר נח דס"ה א' ובע"ח שער א"א פ"ב".
52) שטפ"ט. . רמ"ג. . רמ"ח: ראה גם לעיל המשך אם כסף תלוה פי"ב ובהערה 245.
53) של' כלים דז"א : ראה ע"ח שער הפרצופים ש"ל, דרוש א. שער השמות שמ"ד. תו"ח שמות ח"א כד, ב. וש"נ. תצוה ח"ב שכ, ג ובהערה 84.
54) מלכותך מלכות: תהלים קמה, יג. ראה גם סה"מ תר"ל ע' שה.
56) מלך מלך ימלוך: ראה זהר בראשית לד, א. אוה"ת סידור ע' פג ואילך.
55) המל'. . ומקור הזמן ומקום: ראה שער היחוד והאמונה פ"ז. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' קלה. וש"נ. תו"ח בשלח ח"א רלד, א. וש"נ.
57) אורייתא מח"ע נפקת: זהר בשלח סב, א. יתרו פה, א. רע"מ משפטים קכא, א. קדושים פא, א. חוקת קפב, א. ואתחנן רסא, א.
58) (וע': החצע"ג ניתוסף בגוכתי"ק עה"ג.
59) לקמן שחכ' דא"ק. . מאיר באצי': ד"ה והנה כ"ז.
60) קדש מלה בגרמי': זהר אמור צד, ב.
61) המדות הם שייכי' לעולם: ראה לקמן (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה ב"ה אלקי ישראל ובהערה 20.
62) אם בחוקתי תלכו: בחוקותי כו, ג.
63) והציצית יהיו על ד' כנפי בגדיהם: תצא כב, יג. שו"ע אדה"ז הל' ציצית ס"י, ס"א ואילך.
64) ואהי' אצלו אמון. . אומן: משלי ח, ל. ב"ר בתחילתו.
*65) ספרים: בסה"מ תרכ"ו כאן: ספרי.
65) ומקום: בסה"מ תרכ"ו כאן ע' רעו ניתוסף: וד"ל (וכן העתיק הר"ש סופר כאן) ותיקן כ"ק אדמו"ר מהר"ש כבפנים.
66) ש' הוי'. . ומהוה העולמות: ראה גם לעיל המשך חייב אדם לברך פ"ד ובהערה לשם.
67) ואם: כ"ה בכ"מ — ראה לעיל המשך וידבר וגו' ויצוום פ"ג ובהערה 50.
68) הוי'. . שם העצם: ראה כ"מ לרמב"ם הל' ע"ז פ"ב, ה"ז. פרדס שער שם בן ד' שי"ט, פ"א. הנסמן במאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' תכו.
69) אל הוא בחסד: ראה זהר אחרי סה, א. תו"ח נח סד, ג הערה 39.
70) וש' אלקי' בגבו': ראה זהר יתרו פג, ב. הנסמן בתו"ח שם הערה 41.
71) שאני והוי' כולא חד: ראה גם (בנוסף להערה 1) המשך תער"ב ח"ב ר"ע תתקיט: דאני הוי' אני והוי' כולא חד. שם ע' תתקכג: וכמ"ש אני הוי' אני והוי' כולא חד. זהר בראשית בהקדמה ו, א [בפי' אני הוי']: אקרי אני. . יי' וכלא חד. אוה"ת ויקרא כרך א ע' רלד.
72) כמה פרשיות שבתו': בסה"מ תרכ"ו כאן: כ"פ (וכן העתיק הר"ש סופר כאן) ותיקן כ"ק אדמו"ר מהר"ש כבפנים.
74) במד"ר משפטים פ"ל: ראה שם ס"ט.
75) מגיד דבריו ליעקב: תהלים קמז, יט.
76) בד"ה וכ"מ: שנדפס לעיל (בהחצע"ג שבד"ה ולהבין).
73) וכמארז"ל. . פשעיך: ניתוסף בגוכתי"ק עה"ג.
77) הוי'. . הי' הוה ויהי': ראה שער היחוד והאמונה פ"ז. תו"ח מקץ ריט, ד הערה 62.
78) משה. . ונחנו מ"ה: נסמן לעיל מאמר ד"ה ישמח משה הערה 5.
79) משה. . יסוד אבא: ראה גם לקו"ש שמות כרך ו ע' 244 ואילך.
80) וכל בניך למודי הוי'. . נו"ה: ישעי' נד, יג. ראה אוה"ת ישעי' כרך ב ע' תתלו. וש"נ.
81) ישראל הוא בחי' ז"א: ראה ע"ח שער פרטי עי"מ שכ"ז, ספ"ד. שער הקליפות שמ"ח, פ"ג. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שצב. וש"נ. לעיל מאמר ד"ה פי' פתחה בחכמה על יד הערה 48.
82) ובנ"י הם נו"ה: ראה ת"ז רתמ"ח. לעיל מאמר ד"ה פי' פתחה בחכמה ובהערה 17.
83) ש' הוי'. . כלול בעצמותו: ראה גם לעיל המשך אם כסף תלוה ספי"ד ובהערה 321.
84) הוי' הוי': תשא לד, ו. זהר אד"ר נשא קלח, רע"א. ראה גם לעיל המשך אם כסף תלוה ספי"ד ובהערה 319.
85) לפני הוי' תטהרו: אחרי טז, ל.
86) בד"ה ביום השמע"צ שלא נדפס: ראה אוה"ת שמע"צ ע' א'תשפא ואילך.
87) ענין: אוצ"ל הענין.
88) בלקו"ת פ' במדבר: יז, א ואילך.
*89) סליחות: באוה"ת וסה"מ תרכ"ו כאן: סליחת.
89) תטהרו בגימ' כתר: בלקו"ת אחרי כו, רע"ד מציין לרמ"ז ס"פ אחרי.
90) כ' התוס': במגילה שם ד"ה משה.
91) בפע"ח שבאצי'. . חכ' דא"ק. . בבריאה. . בינה דאצי': ראה ע"ח שער סדר אבי"ע שמ"ז, פ"ב. (בנוסף להערה 1) לקו"ת קרח נד, ד. שה"ש לג, א. אוה"ת דברים כאן סע"ד ואילך.
92) בינה הוא המסך: ראה ע"ח שער דרושי אבי"ע שמ"ב, פי"ג. שער סדר אבי"ע שם. ראה גם (בנוסף להערה 1) לקו"ת שהש לט, ג. נא, א.
93) משה זכה לבינה: ר"ה כא, ב. ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ע' קפה.
94) חו"ב הם תרדל"מ: ראה זהר בשלח נו, א. ויקרא ד, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שסו. וש"נ. תו"ח בראשית כא, ב ובהערה 8.
96) בס"י: ניתוסף בגוכתי"ק בין השיטין.
97) בס"י הבן בחכ' וחכם בבינה: פ"א, מ"ד.
98) השפעה. . חלק היותר אחרון: ראה גם לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן ובהערה 80.
99) ע"ד כמו בחי': בסה"מ תרכ"ו כאן: כמו. וניתוסף בגוכתי"ק בין השיטין תיבות ע"ד. . בחי'.
95) ואולי. . בעצם כו'): מובא גם בסה"מ תרכ"ו כאן ע' רעז. ובאוה"ת כאן ע' תתמ ליתא.
100) שבעשה"ד: בסה"מ תרכ"ו כאן: שנא' אלה הדברים וקודם בעשה"ד. וכן העתיק הר"ש סופר ומחקו כ"ק אדמו"ר מהר"ש ותיקן כבפנים. ראה גם לקמן הערה 103.
101) וידבר. . הדברים האלה: יתרו כ, א.
102) בד"ה וידבר אלקי' בלק"ת בפ' במדבר: טו, ג.
103) והתחיל. . כו': ניתוסף בגוכתי"ק עה"ג. ראה גם לעיל הערה 100.
104) בפע"ח שער הק"ש: פי"א.
105) כתי' ובטובו מחדש: בברכת יוצר.
106) בלק"ת. . בלק"ת: כ"ה גם בהדרושים שבהערה 1.
107) בלק"ת. . בשה"ש: כ, ב ואילך.
108) ארז"ל: בסה"מ תרכ"ו כאן ע' רעח ניתוסף: במדרש (וכן העתיק הר"ש סופר כאן) ותיקן כ"ק אדמו"ר מהר"ש כבפנים.
109) שמש בגבעון דום: יהושע י, יב. באוה"ת במדבר ע' קכו מציין: בספרי הובא בילקוט [יהושע י, יג רמז כב]. . וכ"ה במד"ר פ' בראשית ספ"ו.
110) עריבים עלי ד"ס: ראה ע"ז לה, א וברש"י שם.
111) סופר וספר וסיפור: ס"י פ"א, מ"א.
112) דברי סופרים: בסה"מ תרכ"ו כאן: סיפור [ראה בהערה לשם]. הר"ש סופר כתב כאן: סופרים. והוסיף כ"ק אדמו"ר מהר"ש בין השיטין תיבת: דברי.
113) בלק"ת: סוכות פ, ב.
115) הוא: ניתוסף בגוכתי"ק בין השיטין.
114) סופר. . מל': כ"ה גם בסה"מ תרכ"ו כאן. ובאוה"ת כאן: סיפור. וכ"ה לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 90.
116) ובבחי' מל'. . להוות מאין ליש: ראה גם (בנוסף להערה 1) תו"ח בא ח"א ק, ב ובהערה 162. וראה גם מאמר ד"ה ביום השני הקריב תשל"ב פ"ד [קונ' כב שבט תנש"א — סה"מ מלוקט ה ע' ריא].
118) להוות מאין ליש. . מעצמיות אוא"ס ב"ה: ראה אגה"ק ס"כ.
117) מל'. . במשנה תורה: ראה פע"ח שער הלולב שכ"ט, פ"ד בשם הזהר. לקו"ת במדבר יז, ג. מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ע' רמו. (בנוסף להערה 1) אוה"ת שבועות ע' ריט [ובמהדורת תשנ"ה ע' ריז].
119) בחנה בענין ש' צבאות: שמו"א א, יא. ברכות לא, ב.
120) שותתפלל חנה על הוי': שמו"א א, י.
122) כמ"ש בת"א פ' בא: ס, ג.
121) כמ"ש. . ה': ניתוסף בגוכתי"ק.