ספריית חב"ד ליובאוויטש
גומל נפשו איש חסד כו'
בתפילה ב' פי' כו' כנגד תמידין, קטורת - (ט-יא)
ט) אך154 עדיין צ"ל משנת"ל שעכשיו תפילה במקום קרבנות שהוא בחי' עמוד העבודה בחי' העלאה מלמטלמ"ע, הלא ארז"ל בשבת ר"פ מפנין דקך"ז סע"א וע"ב, ר' יוחנן דקחשיב התם עיון תפלה מן הששה דברים שאדם אוכל פירותיהן בעוה"ז, ופריך התם והתנן ריש פיאה אלו דברים כו' ולא חשיב אלא ג' דברים155, ומשני הא*156 דהני בהני שייכי ופי' רש"י עיון תפילה הוא בכלל גמ"ח דכתיב גומל נפשו איש חסד156, ור"י לפרושי מתניתין כו' וא"כ לפ"ז ה"ה היפוך ממה שנת"ל דתפילה היא במקום הקרבנות כו'. אך הענין הוא דצ"ל פי' הפסוק גומל נפשו איש חסד, דהנה בפי' גומל יש ב' פי' הא' לשון ויגמול שקדים (במדבר י"ז ך"ז157 ) ומלשון ויגדל הילד ויגמל (בראשית ך"א ח'), ובעבודה שצריך לגמול נפשו מבחי' מותרות שלא יומשך אחר תענוגי עוה"ז שהם מותרות, וכ"ש תאוות היתר שצריך להתרחק מהם מאד בתכלית הריחוק הרחק כמטחוי קשת158, ולגמול נפשו מהם לגמרי, והפי' הב' הוא מלשון אשירה להוי' כי גמל עלי (תילים י"ג וא"ו) גמל עלייכי (קי"ו ז') שהוא לשון גמ"ח שז"ע המשכה לנפשו כמו מי שעושה גמ"ח לחבירו שמשפיע לחבירו, ועד"ז הוא פי' גומל נפשו כו' שמגמיל ומשפיע לנפשו כו'.
והנה ב' פירושים אלו ישנם בתפילה דהנה ארז"ל במשנה רפ"ה דברכות אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש ופי' רש"י כובד הכנעה, שזהו כפי פי' הא' בתי' גומל לגמול נפשו מבחי' המותרות שזהו ע"י היותו נכנע ושפל בעיני עצמו, משא"כ מי שהוא בבחי' הגבהה ורוממות נצרך לו הכל ונדמה לו שמוכרח הוא שכ"ז הוא ע"י שט159 נפשו ורוממות רוחו והגבהת לבו שפעל בעצמו, וההיפך מזה הוא ההכנעה ושפלות שעי"ז יגמול נפשו מבחי' המותרות, ולפי פי' הב' גומל מל' גמ"ח יובן עינינו בתפילה ע"פ מה שנודע שהתפילה נק' בשם שפיכות הנפש160, כמ"ש בחנה ואשפוך את נפשי161 לפני הוי', פי' וענין נפשי הנה כתיב והר סיני עשן כולו162,
עש"ן ר"ת עולם שנה נפש163, עולם הוא בחי' מקום164 ז' רקיעים וארץ וד' רוחות, ושנה הוא בחי' זמן, ונפש הוא בחי' חיות העולם, והיינו החיות שמחי' את כל העולם כולו, וכמ"ש מזה בד"ה ויצוום באריכות165, וז"ע מלכותך מ' כל עולמים166 שהוא בחי' מקור חיות כל העולמות, אמנם מאחר שנק' בשם נפש ה"ה בחי' אחרונה כמו למשל בנפש האדם שיש ה' מדריגות נרנח"י167, הנפש הוא בחי' אחרונה כי הדם הוא הנפש168, והוא בחי' החיות המתלבש בדם להחיות את הגוף, אבל רוח הוא מדריגה היותר גבוה, כי רוח הוא בחי' רוח החיים שבחלל הימני שבלב כו', ונשמה היא במוח שהוא בחי' שכל וכמ"ש נשמת שדי תבינם169, וכמ"ש בזהר זכה יתיר יהבין לי' מסטרא דנשמתא170, וחי' יחידה הם בחי' מקיפים171, נמצא שהנפש הוא בחי' אחרונה, כמו"כ למעלה מה שנק' נפש היא בחי' אחרונה שהוא רק בחי' מל' כו', ונק' התפילה בשם שפיכות הנפש כי מל' נק' תפילה כמ"ש ואני תפילה172 ועמ"ש מזה בד"ה נפתלי אילה שלוחה173, והיינו שהתפילה היא להמשיך תוס' אור מבחי' ומדריגה יותר בבחי' נפש וכמ"ש למען יזמרך כבוד174 ולא ידום שפי' בזהר נהורא תתאה קארי תדיר175 לנהורא עילאה ולא שכיך, והיינו שיומשך מבחי' יחיד בבחי' מלך וכמו שאנו אומרים יחיד חי העולמים מלך176 שמבחי' יחיד נמשך ריבוי ותוס' אור בבחי' מלך, וע' בת"א בד"ה כי אתה נרי ובהביאור177, ובהגהות לשם178, ובד"ה ואולם חי אני179, וזהו ע"י התפילה כי
תפילה היא בחי' ח"י ברכאן דצלותא180 שהוא בחי' המשכה מלמעלמ"ט בא"ה181 בבחי' מלך העולם, וז"ע מאה ברכות182 שהוא הכל להמשיך תוס' אור במל' בחי' נפש, וזהו יחיד חי העולמים מלך דהיינו שההמשכה מבחי' יחיד בבחי' מלך הוא ע"י חי העולמים, היינו ח"י ברכאן דצלותא שהם נגד ח"י חוליות שבשדרה183 שדרך בם נמשך ההמשכה מהמוח כידוע, וז"ע גומל נפשו איש חסד שע"י התפילה נמשך גמילות חסד בבחי' נפש שהוא בחי' מל' כו'.
קיצור. למשנ"ת שתפילה במקום קרבנות, איך ארז"ל עיון תפילה בכלל גמ"ח, גומל ב' פי' מל' ויגמל לגמול מהמותרות ע"י הכנעה בכובד ראש ב' גמל עלי ל' השפעה, ובתפילה ז"ע שפיכות הנפש, נהורא תתאה קארי תדיר שעי"ז יומשך מבחי' יחיד בבחי' מלך וזהו גמ"ח עם נפשו בחי' מל' כו'.
יו"ד) ועדיין צ"ל מה שנת"ל שהתפילה היא במקום קרבנות שהם בחי' העלאה ולא המשכה, אך הענין הוא דריב"ל סובר שהתפילות במקום תמידין תקנו184 (ברכות דך"ו ע"ב), דהנה ע"י תמידין נקראו ישראל רעייתי, ופי' רז"ל במד"ר שה"ש בפסוק לסוסתי דף י"א ע"א185 מהו רעייתי א"ר יונתן מפרנסתי הן שירעו אותי בשני תמידין בכל יום הה"ד את הכבש האחד186 תעשה בבקר כו', והיינו שעי"ז הם בחי' רעייתי פרנסתי ישראל מפרנסי' לאביהם שבשמים187, והענין הוא שכמו למטה אנו רואים פעולת המאכל שהוא מחבר את הנפש עם הגוף, ובלתי המאכל הי' הנפש נפרד מן הגוף, ולא הי' לו אחיזה בגוף, כמו"כ ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים שהם ממשיכים המשכות אור א"ס דלאו מכל אינון מידות איהו כלל, ואינו בערך המדות כלל שיומשך בע"ס, והיינו ע"י הקרבת התמידין נמשך התחברות אוא"ס עם ע"ס, וזהו ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים, שמים הוא בחי' אש ומים188 שהם בחי' מדות דאצי', ואביהם שבשמים הוא בחי' חכ', ואמנם המשכה זו הוא ע"י העלאת הקרבן וכנ"ל באריכות שעולה לשרשו עד שעי"ז והחיות נושאות את הכסא עם כמראה אדם לבחי' אוא"ס כי לא אדם הוא בחי' לאו מכל אינון מידות איהו כלל, ועי"ז נמשך מבחי' אוא"ס דלאו מכל אינון מדות בבחי' ע"ס, וזהו ריח נחוח להוי' ריח הוא בחי' העלאה נחוח הוא בחי' המשכה להוי' מקור האורות דע"ס
דאצי', וזהו ג"כ כענין אכלו רעים לעילא שהם בחי' או"א189 שנק' רעים, והיינו שהוא בחי' המשכת אוא"ס בבחי' חו"ב, ותפילה כנגד תמידין תקנו שהיא ג"כ העלאה והמשכה, שע"י ההעלאה נעשה ההמשכה הוא בחי' המשכת אלקות מלמעלה למטה מבחי' יחיד190 בבחי' ע"ס כנ"ל, ועש"ז נק' התפילה סולם191 ע' בלק"ת בד"ה כנשר יעיר, ובד"ה יונתי בשה"ש192, ובמ"א בד"ה ויחלום193 והנה סולם, וכמ"ש והנה סולם מוצב ארצה194 וראשו מגיע השמימה שמחבר שמים בחי' מקיפים עליונים עם בחי' ארץ, ומלאכי195 אלקים עולים ויורדים בו ענין העלי' והירידה זהו בחי' ההעלאה וההמשכה, ק"ש הוא בחי' העלאה למסור נפשו באחד, ותפילה היא בחי' המשכה196 כו', וזהו עולים ויורדים, וגם בתפילה עצמו גם לפי מה שנק' בשם שפיכות הנפש יש בה ג"כ העלאה כענין הקרבנות, שהוא מה שנהורא תתאה קארי תדיר ולא שכיך זהו העלאה אלא שעי"ז נמשך ההמשכה כנ"ל שזהו כמו זבח ונסכים. וגם יובן ענין מה שהתפילה היא העלאה דוגמת הקרבנות, ע"פ מה שנודע שלא כל הנשמה מלובשת בגוף197, שמה שמלובשת בגוף זהו רק הארה מקצת הנשמה לבד, ובכדי שיתחבר הארת הנשמה המלובשת בגוף לשרש ומקור הנשמה זהו ע"י בחי' התפילה שע"י התפילה עולה הארת נפשו המלובש בגוף להתקשר בשרש שרשה כו'.
קיצור. מה שתפילה היא במקום קרבנות זהו כריב"ל שתפילה כנגד תמידין, רעייתי מפרנסתי, שממשיכים מאוא"ס דלאו מכל אינון מידות בע"ס, ישראל מפרנסין ע"י העלאת הקרבן וכן בתפילה ע"י העלאה ק"ש, או גם בתפילה קארי תדיר עי"ז נמשך מבחי' יחיד בבחי' מלך, שזהו כענין זבח ונסכים, וגם לפי שע"י התפילה מתחבר הנשמה המלובש בגוף עם שרש הנשמה מלמעלמ"ט.
יא) ואמנם יש עוד מעלה יתי'198 בתפילה שהיא כנגד קטורת ג"כ, וכמ"ש תכון תפילתי קטרת לפניך199, ונודע כי הקטרת היו מקריבים על מזבח הפנימי200, והקרבת התמידין הי' על מזבח החיצון201, וכמו"כ בתפילה יש ג"כ שני
בחי' מזבח הפנימי ומזבח החיצון, והוא בחי' חיצוני' הלב ופנימיות הלב202, והיינו כי חיצוני' הוא בחי' הביטול של נה"ב, כמו שעל מזבח החיצון היו מקריבים פרים ואילים וכבשים כן הקרבת נה"ב ששרשו ג"כ מבחי' פני אדם שבפני שור הוא ג"כ ע"י בחי' חיצוני' הלב שזהו בחי' מזבח החיצון והוא ע"י ההתבוננות שבברכת יוצ"א, איך שהשרפים אומרים קדוש והאופנים וחיוה"ק ברעש גדול מתנשאים לעומת השרפים ואומרים ברוך כו', ועי"ז מתפעל גם הנה"ב כנ"ל, ונכלל ובטל לנה"א עד שפועל להיות ואהבת בכל לבבך בשני יצריך, אבל מ"מ זהו רק חיצוני' הלב לבד, לפי שנמשך מהתבוננות שהיא ע"פ הטעם ודעת שכ"ז הוא מהארה בעלמא, אבל בעצמיות אוא"ס ב"ה לית מחשבה תפיסא בי' כלל, אבל נתפס הוא ברעד"ל203 היא בחי' עומק הלב שהוא ההתקשרות עצמיות של הנה"א, וז"ע קטרת כי קטרת היא לשון התקשרות204, וכמו שאמר רשב"י בחד קטירא אתקטרנא, בי' אחידא בי' להיטא205, והוא בחי' רצון פשוט לאלקות עד שאינו רוצה בשום דבר זולתו ית', וכמ"ש מי לי בשמים206 ועמך לא חפצתי בארץ, שו"א הם געה"ת והעליון207, שלא יחפוץ בשו"ד לא בג"ע ולא בעוה"ב שכ"ז בכלל עמך, כי עמך מקו"ח208 כו' כ"א לעצמותו ומהותו כו', וע"ז כתיב שמן וקטרת ישמח לב209, שע"י הקטורת נמשך בחי' שמן כי שמן שייך לקטורת כמ"ש ובהעלות אהרן את הנרות210 בה"ע יקטירנה, ובשמן כתיב שמן ימינו יקרא211 שהוא מלביש חסד דא"א ע' בלק"ת בד"ה בהעלותך דרוש הראשון212 ובד"ה ואברהם זקן213 מענין חסד של אמת חסד דקשוט, והוא בחי'
כשמן הטוב היורד על הראש214 ועל הזקן שהוא בחי' רב חסד שנמשך על הראש בחי' מוחין, כי אבא מלביש חסד דא"א, וענין יורד על הזקן היינו בבחי' יגת"ד בבחי' פנימיות השערות ועמ"ש מזה במ"א בשם הרמ"ז בד"ה בהעלותך שלא נדפס215, וזה ישנו גם בתפילה, ועפ"ז יובן מה שנק' התפילה בשם גומל נפשו שעיון תפילה היא בכלל גמ"ח שעיקר גמ"ח הוא המשכת בחי' חסד עליון הנ"ל ולכן אחר גמר התפילה יש בחי' נפ"א שהוא בחי' מס"נ216 ממש כמ"ש בזהר במדבר דק"ך ע"ב ודקך"ג ע"א217 שכ"ז הוא בחי' קטרת הנ"ל כו'.
קיצור. שיש עוד מעלה בתפילה דוגמת הקטרת שע"ג מזבח הפנימי, שני מזבחות בעבודה הם בחי' חיצוני' הלב ופנימיות, הקרבת נה"ב היא ע"י בחי' חיצוני' הלב, אבל קטרת התקשרות נה"א בחד קטירא כו' זהו ע"י בחי' פנימיות עומק נקודת הלב, שמן וקטרת, שמן ימינו יקרא המשכת רב חסד חסד דקשוט שזהו עיקר גמ"ח כו' ולכן תפילה גומל נפשו כו'.
154) אך: במפתח הבוך נרשם כאן מאמר ד"ה: גומל נפשו איש חסד (לפרקים ט — יא) היינו שבעת אמירת הדרוש היתה פתיחא זו, ולע"ע אין ידוע אם פתיחה זו נרשמה בפ"ע גם ע"י כ"ק אדמו"ר מהר"ש.
למאמר זה ראה אוה"ת משפטים ע' א'קנו וע' א'קסג ואילך. שם כרך ח ע' ג'כא ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' קלז ואילך. תרכ"ט ע' עא ואילך. תרס"ה ע' קמב ואילך. מאמר ד"ה ויאמר לו יהונתן ש"פ משפטים תשכ"ב. ד"ה כי תשא תשכ"ט. סה"מ מלוקט שבהערה 71 ע' קפב ואילך.
155) ג' דברים: כ"ה גם בסה"מ תרכ"ז־ תרכ"ט־ תרס"ה־ מלוקט (ע' קפג) שבהערה שלפנ"ז.
*156) הא: כ"ה גם בסה"מ תרכ"ז ותרס"ה שם.
156) גומל נפשו איש חסד: משלי יא, יז.
157) ויגמול שקדים (במדבר יז ך"ז): כ"ה גם בסה"מ תרכ"ז כאן ע' קלז. ראה שם פסוק כג.
158) הרחק כמטחוי קשת: וירא כא, טז.
159) שט: ב: שאט.
160) שהתפילה. . שפיכות הנפש: ראה פע"ח בתחלתו. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תרסט. וש"נ.
161) ואשפוך את נפשי: שמו"א א, טו.
162) והר סיני עשן כולו: יתרו יט, יח.
163) עש"ן ר"ת עולם שנה נפש: ראה הקדמת הראב"ד לס"י (ב, ג). פרדס שער הנתיבות שי"ב ספ"ה נתיב כג. שיעור קומה להרמ"ק מערכת אדם סט"ו (כח, ב). מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' שז. מאמרי אדה"א במדבר ח"ב ע' שלב ואילך וע' שלז ואילך. אוה"ת יתרו ע' תתטז. ע' תתכג.
164) עולם הוא בחי' מקום: ראה גם לקמן רפי"ב. שער היחוה"א פ"ז ובמ"מ הגהות והע"ק שם. אוה"ת חוקת ע' תתפד.
165) בד"ה ויצוום באריכות: נדפס לעיל — ראה שם פ"י ובהערה 177.
166) מלכותך מ' כל עולמים: תהלים קמה, יג.
167) נרנח"י: לקמן בהמשך חייב אדם לברך פכ"ג על יד הערה 858 מציין כמ"ש במד"ר. ראה ב"ר פי"ד, ט. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תכח.
168) כי הדם הוא הנפש: פ' ראה יב, כג. ראה שערי אורה צד, ב.
169) נשמת שדי תבינם: איוב לב, ח [ושם: ונשמת וכ"ה באוה"ת כאן ס"ע ג'כא. אבל ראה סה"מ תרכ"ז כאן ע' קלח. תרס"ה ע' קמג. תו"ח וארא ח"א עט, ב ובהערה 463]. ראה תו"ח ויקהל ח"ב שצד, א.
170) זכה יתיר יהבין לי' מסטרא דנשמתא: ראה זהר סבא משפטים צד, ב.
171) וחי' יחידה הם בחי' מקיפים: ראה שעה"י קכח, ב ובהערה 51. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' רנג. וש"נ. לקמן מאמר ד"ה זה עני על יד הערה 57.
172) מל'. . ואני תפילה: תהלים קט, ד. ראה זהר תזריע מט, ב. פע"ח שער התפלה בתחלתו. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תקצב. בהערה הבאה.
173) בד"ה נפתלי אילה שלוחה: סה"מ תרכ"ז ע' עב.
174) למען יזמרך כבוד: תהלים ל, יג.
175) נהורא תתאה קארי תדיר: ראה זהר היכלות פקודי רנו, ב. תרומה קמ, רע"א. וישלח קעח, ב. לך עז, ב. פו, ב.
176) שאנו אומרים. . מלך: בברכת ברוך שאמר.
177) בת"א בד"ה כי אתה נרי ובהביאור: מקץ מ, ג. מא, ב.
178) ובהגהות לשם: אוה"ת חנוכה שכא, א ואילך.
179) ובד"ה ואולם חי אני: ראה מאמרי אדה"ז תקס"ט ס"ע קפה ואילך. סהמ"צ להצ"צ קעח, סע"ב ואילך וע' רא. סה"מ תרל"ד ע' רמג.
180) ח"י ברכאן דצלותא: זהר בראשית כו, א.
181) בא"ה: ברוך אתה ה'.
182) מאה ברכות: מנחות מג, ב. ראה שו"ע אדה"ז הל' ברכות השחר רסמ"ו. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' קכז.
183) ח"י ברכאן. . ח"י חוליות שבשדרה: ראה זהר רע"מ פינחס רנה, סע"ב.
184) במקום תמידין תקנו: ראה אוה"ת משפטים כאן ע' א'קנו.
185) במד"ר שה"ש. . לסוסתי דף י"א ע"א: בדפוס אמשטרדם ת"א. בסה"מ תרכ"ז כאן ע' קלט ניתוסף: ובדפוס שקלאוו [תקע"ד] ד"ט ע"ג. שהש"ר פ"א, ט (ו).
186) את הכבש האחד: תצוה כט, לט. וכ"ה באוה"ת כאן ע' ג'כב־ סה"מ תרכ"ט ותרס"ה שבהערה 154. אבל במדרש שם: אחד — פינחס כח, ד.
187) ישראל מפרנסי' לאביהם שבשמים: זהר ויקרא ז, ב. ראה גם תו"ח משפטים ח"ב רצג, ד הערה 52. סה"מ תרכ"ט ע' קיב.
188) שמים. . אש ומים: ראה חגיגה יב, סע"א. רש"י בראשית א, ח. לקמן מאמר ד"ה ואשא אתכם הערה 19.
189) אכלו רעים. . או"א: שה"ש ה, א. זהר ויקרא ד, א.
190) יחיד: תוקן ע"פ ב.
191) התפילה סולם: ראה זח"א בהשמטות רסו, ב. ח"ג תוספת שו, ב. ת"ז תמ"ה פג, א.
192) התפילה סולם.. בשה"ש: לקו"ת האזינו עז, ד. שה"ש טז, סע"ד.
193) בד"ה ויחלום: אוה"ת ויצא כרך ה תתלח, ב. תתמא, ב ואילך.
194) והנה סולם מוצב ארצה: ויצא כח, יב.
195) ומלאכי: שם: והנה מלאכי.
196) ק"ש. . העלאה. . ותפילה. . המשכה: ראה תו"א בראשית א, ד. ז, ד ואילך. לקו"ת מסעי פט, ב. ברכה צז, א. מאמרי אדה"ז תקס"ז ע' כח. ע' פה. ע' שצג. ענינים ע' שעז. שם ע' שפא ואילך.
197) שלא כל הנשמה מלובשת בגוף: ראה לקו"ת שה"ש טז, ד. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תצח ואילך ובהנסמן בריש המאמר שם.
198) יתי': יתירה.
199) תכון תפילתי קטורת לפניך: תהלים קמא, ב. ראה גם לקמן המשך חייב אדם לברך רפמ"ב.
200) הקטרת. . מזבח הפנימי: ראה תצוה ל, א. ז. ח. סה"מ מ"ע כח. רמב"ם הל' כלי המקדש פ"א, הי"א. הל' תמידין ומוספין רפ"ג.
201) התמידין. . מזבח החיצון: ראה יתרו כ, כא. סה"מ מ"ע פד. רמב"ם הל' ביהב"ח פ"א, ה"ו. מעשי הקרבנות רפי"ח.
202) מזבח הפנימי ומזבח החיצון. . הלב: ראה [בנוסף להנסמן בהערה 154] לקו"ת סוכות עח, ד ובהנסמן במ"מ לשם. מאמרי אדה"ז אתהלך לאזניא ע' קלב.
203) נתפס הוא ברעד"ל: ברעותא דליבא. ראה זהר אד"ז האזינו רפט, ב. תו"ח וישב קצט, ג ובהערה 56. שע"ת קכה, א. סה"מ תרכ"ז ע' תלא ואילך. וש"נ. תרכ"ט ע' שפ. וש"נ [ושם נדפס: תקס"ג. וצ"ל: תקס"ז].
204) קטרת היא לשון התקשרות: ראה [בנוסף להנסמן בהערה 154] לקו"ת נשא כב, ד. מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' סז. תו"ח תרומה ח"ב שו, א ובהערה 71. אוה"ת תולדות ס"ע קנב ואילך. ויקהל ע' ב'רו. ישעי' ע' קעח. לקמן המשך חייב אדם לברך פל"ט על יד הערה 1727. המשך יונתי תר"ם ע' נז.
205) בחד קטירא. . להיטא: ראה זהר אד"ז האזינו רפח, א. רצב, א. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שכט. וש"נ. תו"ח לך צו, א ובהערה 3. שער האמונה צח, ב. ד"ה פתח ר"ש תשל"ד (קונט' ל"ג בעומר תשמ"ט — סה"מ מלוקט ח"ג ע' קנא ואילך).
206) מי לי בשמים: תהלים עג, כה. ראה גם לקמן (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה ישמח משה על יד הערה 56. סה"מ תרמ"ו ע' כ. תרע"ח ע' תלג (במהדורת תשד"מ). מאמר ד"ה ביום עשתי עשר יום י"א ניסן תש"ל פ"ח-ט (קונט' י"א ניסן תשמ"ט — סה"מ מלוקט ג ע' קו-ז). מגדל עז ע' קעג. בהערה הבאה.
207) שו"א הם געה"ת והעליון: ראה גם לקמן הנחה ד"ה ישמח משה שם על יד הערה 57. תו"ח תצוה ח"ב שנו, ב ובהערה 24. סה"מ תרכ"ט ע' עב. ע' רו. ע' רכג. תרס"ה ע' קמד.
208) כי עמך מקו"ח: תהלים לו, י.
209) שמן וקטרת ישמח לב: משלי כז, ט.
210) ובהעלות אהרן את הנרות: תצוה ל, ח.
211) שמן ימינו יקרא: משלי כז, טז [ושם: ושמן — אבל כ"ה גם במאמרי אדה"ז תקס"ב ח"ב ע' תנז. אוה"ת כאן ע' ג'כג־ סה"מ תרכ"ז ע' קמ־ תרכ"ט ע' עב־ תרס"ה ע' קמד (ושם: ימיני)].
212) בלק"ת בד"ה בהעלותך דרוש הראשון: ל, ד. ראה גם סה"מ תרכ"ז ע' כד.
213) ובד"ה ואברהם זקן: בסה"מ תרכ"ז כאן ע' קמ: (ך"ז) — ראה שם ע' כט.
214) כשמן הטוב היורד על הראש: ע"פ תהלים קלג, ב.
215) הרמ"ז בד"ה בהעלותך שלא נדפס: לע"ע לא נתברר לאיזה דרוש כוונתו. הרמ"ז — ראה גם אוה"ת נצבים ע' א'רעח ס"ה.
216) נפ"א. . מס"נ: ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' עו ואילך (נו"א) ומסיים: כמ"ש במ"א ע"ש. סידור שער התפלה כו, א-ב. שער נפ"א צב, ד. שע"ת שער התפלה פל"ד — לט. מאמרי אדה"א בראשית ע' תקכ. קונטרסים ר"ע תקצח. תו"ח וישלח קפו, סע"ב ואילך. לקמן המשך חייב אדם לברך פכ"ה על יד הערה 967. סה"מ תרכ"ז ע' קמ. וש"נ תרכ"ט ס"ע עב ואילך. תרל"ו ח"ב ס"ע שמא ואילך. ע' שנב ואילך. ע' שעד. תרס"ה ס"ע קמד.
217) ודקך"ג ע"א: בסה"מ תרכ"ט ר"ע עג: בזהר פ' במדבר. תרכ"ז כאן ע' קמ: בזהר ס"פ במדבר דק"ך ע"ב ודקך"ג א' — הסיום דפ' במדבר הוא בדף קכא ועפ"ז אוצ"ל: דקך"א א'.