ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע > תורת שמואל > תרל"ח > טוב איש חונן כו'

טוב איש חונן כו'

כי אמרתי עולם ב' פי' כו' קנין משיכה, כסף (יב-יג)

יב) והנה218 על בחי' חסד זה יתפרש פי' הפסוק כי אמרתי עולם חסד יבנה219 לפי פי' הא' בפסוק זה, כי בפי' פסוק זה יש ב' פי'220 הא' שעיקר בריאות221 העולם הי' מצד בחי' כי חפץ חסד222 הוא223, שזהו בחי' חסד הנ"ל, שכך

עלה ברצונו כו' מחמת כי טבע הטוב להטיב224, וכמ"ש בע"ח225. והפי' הב' בפי' כי אמרתי עולם חסד יבנה שבכדי להיות העולם שכולל בחי' מקום וזמן שעולם הוא בחי' מקום כנ"ל בענין עולם שנה נפש, וגם כולל זמן ג"כ כמו ועבדו לעולם שפי' עד זמן היובל226 שהוא זמן ארוך שנק' עולם, ועכ"ז הוא זמן כו'. ובכדי שיהי' העולם בבחי' מקום וזמן צריכים לבנות מדת החסד דאצי', והגם כי מתחילת הבריאה נברא העולם מצד כי חפץ חסד הוא שגם לפי' הב' כן הוא, עכ"ז עכשיו באתעדל"ת תלי' מילתא227 שצריכים להמשיך ולבנות מדת החסד שתלוי במעשה התחתונים, וזהו כי אמרתי עולם זהו ע"י חסד יבנה, שע"י בנין החסד יתקיים העולם כו'.

ואמנם צ"ל שהרי ארז"ל בפרק שנו חכמים, כל מה שברא הקב"ה בעולמו228 לא ברא229 אלא לכבודו שנאמר כל הנקרא בשמי230 ולכבודי בראתי231 כו', וכתיב כל פעל ה' למענהו232, ולפי מה שנת"ל בפי' כי אמרתי עולם חסד יבנה משמע להיפך שהוא רק חסד חנם להיטיב לברואיו לבד. אך הענין הוא דהנה קושי' זו עצמה יש ג"כ במעשה המצות233 שהרי ארז"ל בילקוט האזינו רמז תתקמ"ה בשם הפסיקתא בשעה שישראל ערש"מ מוסיפים234 כח וגבורה שנאמר ועתה יגדל נא כח אד'235 שע"י מעשה המצות נעשה הגדלה בבחי' כח אד' וכתיב הבו גודל לאלקינו, תנו עוז לאלקים236, שישראל ע"י עבודתם במעהמ"צ מוסיפים כח כו', ולהיפך ח"ו כשמכעיסים אותו כביכול כתיב צור ילדך238 תשי237, וכ"ה במד"ר איכה בפ' ויצא מבת ציון, רע"ז בשם ר"י בר' סימון בזמן שישראל ערש"מ מוסיפים כח בגבורה ש"מ כד"א באלקים נעשה חיל (תילים ס') ובזמן שאערש"מ כביכול מתישים כח ש"מ דכתיב צור ילדך תשי (דברים ל"ב) וכנ"ל נמצא מובן היטיב שמעשה המצות פועלים שינוי למעליותא, ובמד"ר בראשית ר"פ מ"ד239 משמע להיפך דאיתא התם ע"פ אמרת ה' צרופה (תילים י"ח ל"א) וכי מה איכפת לי' להקב"ה אם שוחט מן

הצואר או מן העורף, אלא שנתן הקב"ה את המצות כדי לצרף בהם את הבריות הה"ד אמרת ה' צרופה וכ"ה בפ' שמיני240, וכן יש פסוקים בפירוש שאומרים אם חטאת מה תפעל בו241 ורבו פשעיך מה תעשה לו, אם צדקת242 מה תתן לו או מה מידך יקח, ונמצא לכאורה סותרים זא"ז. אך הענין הוא דשניהם אמת, דהנה מה שע"י המצות מוסיפים כח וגבורה זהו בבחי' ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם כמראה אדם243, שבחי' אדם הוא בכלל בחי' ג' קווין חח"ן בג"ה דת"י כנ"ל, ובפרט בחי' אדם הוא רמ"ח איברים דז"א הוא בעל ט"ס244, טפ"ט הם פ"א רת"ס הם רמ"ג וה"ח המגדילים245 הם רמ"ח איברים דמלכא, וע"י המצות נעשה תוס' אור כי רמ"ח פקודין הם רמ"ח איברים דמלכא246 שכמו שהאבר ממשיך גילוי חיות הנפש247 שמלבד שהוא כלי הנה הוא ממשיך גילוי אור הנפש כמ"ש במ"א, כמו"כ ע"י המצות שעושין רצוש"מ, עי"ז ממשיכים גילוי אוא"ס בבחי' כמראה אדם שיהי' נמשך בחי' גילוי אור בבחי' תוס' מרובה על העיקר כידוע שתוספתו של הקב"ה הוא מרובה על העיקר248, אבל כשמכעיסים ח"ו, אזי אינו מאיר בהם גילוי אוא"ס בבחי' גילוי כ"א בבחי' העלם כו' וזהו שגלות מצרים נמשל לשינה249 וכמ"ש עורה למה תישן הוי'250, וכמו כמו251 עד"מ באדם כשהוא ישן יש בו כל כוחות הנפש ממש כמו שהוא בהיותו ער רק שהם בהעלם ואינם מאירים בו בגילוי בחי' כוחות הפנימי' כמו שכל ומדות, עד שבחלום יכול להיות דברים שלא יתכן כלל ע"פ השכל כו', משא"כ בהיותו ער מאירים בו בגילוי כוחותיו הפנימים שכל ומדות כו', ועד"ז יובן למעלה ענין בחי' גלות מצרים שנמשל לשינה שאינו מאיר גילוי פנימיות אוא"ס בבחי' ע"ס, רק מה שצריך להיות לצורך קיום העולמות, וכמו שגם בעת השינה נשאר מה שנצרך בהכרח לצורך קיום חיות הגוף, וראיתי בכתבי דברי רבינו ז"ל שא' לשון קיסטא252

דחיותא253 ע"ז, אך הנה כ"ז הוא רק בבחי' אדם לבד, אבל בבחי' עצמיות אוא"ס שלמעלה מבחי' כמראה אדם, כחשוכה כאורה254 שוין ואם צדקת כו', רק שכך עלה ברצונו ית' שיומשך אוא"ס ע"י בחי' מעשה המצות255, וזהו מ"ש במד"ר וכי מה איכפת לי' להקב"ה אם שוחט כו' אלא שנתן את המצות כדי לצרף בהם את הבריות דהיינו שכך עלה ברצונו מחמת כי חפץ חסד הוא שימשיכו תוס' וריבוי אורות ע"י מעהמ"צ, ועפ"ז יובן ג"כ מ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה, וכתי' כל הנקרא בשמי ולכבודי כו' וכל כל256 פעל ה' למענהו, כי מ"ש כל פעל ה' למענהו היינו בבחי' כבוד הנ"ל שכל מה שברא כו' לא ברא אלא לכבודו, פי' כבוד עולה מספרו ל"ב257 הרומז לבחי' ל"ב נת"ח258 שהם בחי' התפשטות החיות בעולמות כמ"ש כולם בחכמה עשית259, אשר בבחי' חכ' שהיא ראשית ההשתלשלות260, שייך בחי' העלם וגילוי, וע"י מעשה התחתונים ממשיכים גילוי אוא"ס בבחי' חכ', וממילא נמשך למטה ג"כ גילוי אוא"ס, וזהו דכתיב מלא כל הארץ כבודו261 שגילוי בחי' חכ' נמשך דוקא בארץ, והיינו ע"י מעשה התחתונים שעוסקים במעשה המצות שניתנו בגשמיות דוקא כו', ולכן כשהמלאכים ביקשו התורה262 לא ניתן להם, לפי שעיקר גילוי בחי' ח"ע אינו נמשך אלא למטה דוקא ע"י מעשה המצות של התחתונים דוקא, וכמו שהשיב להם משה כלום יצה"ר יש בניכם263 כו'.

קיצור. ב' פי' בפסוק כי אמרתי כו' חפץ חסד, לבנות החסד, ולכאורה הלא כל פעל למענהו, במעהמ"צ ג"כ פעם אמרו מוסיפים כו' ופעם וכי מאי איכפת, ענין מוסיפים זהו בציור אדם, ולהיפך כענין שינה, אבל בעצמותו כחשוכה כאורה וכי מאי איכפת כך עלה ברצונו וזהו מצד חפץ חסד, ומ"ש כל פעל, לא ברא אלא לכבודו פי' כבודו ל"ב נתיבות חכ' שזהו בחי' אדם הנ"ל, וזהו מכה"כ ע"י מעהמ"צ של התחתונים דוקא כלום יצה"ר יש בניכם.

יג) ועפ"ז יובן מארז"ל חמשה קנינים קנה הקב"ה264 בעולמו שמים וארץ קנין א', דלכאורה אינו מובן שהרי כתיב בורא שמים וארץ265, אך הנה החילוק שבין בריאה לקנין היינו כי בריאה הוא מאין ליש, והיינו מצד בחי' כי חפץ חסד, עד שנעשה בחי' מציאות התהוות היש לבחי' יש ודבר נפרד, וע' בד"ה ביום השמע"צ והביאור שלא נדפס266 שהתהוות היש הוא דוקא מבחי' אוא"ס הסוכ"ע, אבל ענין ופי' קנין זהו כענין מ"ש כל פעל ה' למענהו, והיינו מה שנמשך גילוי אלקות נק' בשם קנין, וזהו שאומרים בשבת קונה שמים וארץ267, והיינו מפני שבשבת כתי' שבת וינפש268 מבחי' בריאה כי שבת הוא בחי' עליות העולמות269 שז"ע שבת וינפש, ויובן ענין השביתה עד"מ באדם השובת ונח ממלאכתו אשר עשה שבשעת מעשה הי' שכלו ומחשבתו ומחשבתו270 מלובשים במעשה ההיא, ואח"כ כששובת חוזר שכלו ומחשבתו למקורן והרי עולה החיות המתפשט ושכלו ומחשבתו שנתלבש במעשה ההיא להכלל במקורו הוא השכל והמחשבה, ועד"ז יובן בענין דבורו של הקב"ה שחשיב מעשה271 הנה ארז"ל בעשרה דברים ברא הקב"ה272 את עולמו בחכמה ובתבונה כו', ובשבת עולים כל בחי' אלו שהוא בחי' התפשטות החיות שנמשך להוות העולמות בששת ימי המעשה להכלל במקורו, וע"כ אומרים אז קונה שמים וארץ, כי קנין הוא בחי' אצילות העליון, ולכן אומרים בשעת קידוש לבנה ברוך עושך ברוך יוצרך ברוך בוראך שזהו נגד בי"ע ואח"כ ברוך קונך273 שהיא נגד האצי', בחי' ש' הוי' שעיקרו בחי' היו"ד274 כמ"ש במ"א, שהוא מאיר באצי'275, וגם ש' הוי' מקור האורות דאצי' כנ"ל, משא"כ בריאת העולם הי' מש' אלקים כמ"ש בראשית ברא אלקים276, וכן בשבת מאיר ש' הוי'

כמ"ש שבת להוי'277, ולכן אומרים בשבת קונה שמים וארץ שבשבת מאיר בשמים ובארץ בחי' ש' הוי' שזהו בחי' קנין, וזהו דכתי' ישמחו השמים ותגל הארץ ר"ת ש' הוי'278, והיינו כי בשבת מאיר בהם ש' הוי' ואז נק' קנין, ולכן בקידוש ליל שבת מתחילים יום השישי ויכולו השמים ר"ת ש' הוי'279 לרמז על בחי' ש' הוי' שמאיר בשבת עד שגם שמים וארץ נעשים בבחי' קנין כו', והנה בקנין יש בחי' משיכה וכסף280, ועד"ז יובן בענין בחי' הקנין למעלה שמתחילה צ"ל בחי' משיכה בחי' העלאה מלמטה למעלה, והוא ע"י בחי' משכני אחריך נרוצה281, ואח"כ נמשך מלמעלה בחי' כסף שהוא המשכת אלקות מלמעלה למטה כסף הוא בחי' גון לבן282 בחי' חסד283, והיינו בחי' המשכת בחי' רב חסד הנ"ל שנת' בענין גמ"ח.

וז"ע כל פעל ה' למענהו, אבל בעצמיות אוא"ס הוא רק בחי' כי חפץ חסד הוא שכך עלה במח' לפניו וכך עלה ברצונו לעשות חסד וכמ"ש בע"ח להטיב לברואיו284, וזהו מ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה שבריאות העולמות הי' מצד בחי' כי חפץ חסד הוא, ואפי' כל המצות הנה כתי' כל מצותיך צדק285 שכל בחי' המצות הם רק בדרך צדקה וחסד לבד כי באמת וכי מאי איכפת לי' וכנ"ל, אלא שזהו בדרך צדקה וחסד מבחי' כי חפץ חסד, אך מ"מ מאחר שעלה ברצונו שיהי' עולמות ע"כ צריכין לבנות מדת החסד וזהו כפי' הב' בפי' חסד יבנה, וצ"ל בנין החסד הכוונה על בחי' חסד דאצי', וגם י"ל על בחי' רב חסד או חפץ חסד, רק שצריך לומר פי' בחי' בנין החסד הוא להמשיך בחי' החסד הנ"ל, והיינו מאחר שכבר עלה ברצונו להיטיב לברואיו מצד טבע הטוב להיטיב, ונמשך בחי' זו מצד כי חפץ חסד הוא בתחילת הבריאה, ואח"כ צריכים אנו להמשיך בחי' זו באתעדל"ת אתעדל"ע286, והגם כי בעצם בחי' הוא287 למעלה מכדי שתוכל לפעול בבחי' אתעדל"ת של הנבראים, אך באמת גם זה הוא מצד בחי' כי חפץ חסד הוא, ומחמת טבע הטוב להיטיב לברואיו שיפעול בחי' האתעדל"ת של הנבראים להמשיך בחי' אתעדל"ע מבחי' גבוה כזה, והיינו מצד שכבר עלה ברצונו כו', וע"י מה ממשיכים את החסד הנ"ל הוא ע"י מה שהאדם עושה למטה צדקה וחסד שנותן לעני דלית לי'

מגרמי' כלום288 כו'. ועוי"ל שע"י שעושה גמ"ח יתר מכפי כחו ויכולתו ממשיך מלמעלה ג"כ אתעדל"ע שלמעלה מכפי שאתעדל"ת מגעת, כי במדה שאדם מודד289 בה מודדין לו, ומאחר שפעל בעצמו יתר מכפי ההגבלה נותנין לו מלמעלה ג"כ יתר מכפי ההגבלה כו', וזהו ג"כ פי' הפסוק אם כסף תלוה את עמי רק גמ"ח לחבירו בלי שום פני' לגרמי' כלל, עי"ז נמשך מלמעלה ג"כ בחי' חסד לעולמות בחי' כי אמרתי עולם חסד יבנה כו'.

קיצור. חמשה קנינים, בריאה יש מאין מצד חפץ חסד קנין גילוי אלקות, ולכן בשבת אומרים קונה שבשבת גילוי ש' הוי' קנין אצי' משיכה וכסף בחי' רב חסד, אבל בעצמיות חסד יבנה ועכשיו צריכים להמשיך בחי' ע"י290 החסד שעושים למטה, וזהו ג"כ מחמת טבע הטוב כו', וגם י"ל ע"י שעושה יתר מהגבלתו כו', וזהו אם כסף תלוה כו', גמ"ח ע"י נמשך בחי' חסד יבנה כו'.