מלוה ה' חונן דל כו' את העני עמך

נג

יד) ומעתה291 יובן ענין מ"ש את עמי שפי' במד"ר את עמי בחיריק תחת העין, דהנה כתיב כי עמך מקור חיים פי' חיים הוא בחי' החיות של כל העולמות כו', והיינו בחי' חכ', כמ"ש והחכ' תחי'292 כו', ומקור חיים היינו למעלה מן החכ'293, וא"כ פי' כי עמך מקור חיים שגם בחי' מקור חיים הוא ג"כ בטל וטפל לך, אך מ"מ הוא עמך, וזהו שא' בפדר"א עד שלא נברא העולם הי' הוא ושמו בלבד294 שהי' האור כלול במאור כו', והנה בחי' מקור חיים הנ"ל נקרא מקור מים חיים, ועז"נ אותי עזבו מקור מים חיים295, ונודע כי מים הם בחי' המשכה למטה כי מים יורדים כו', וזהו את עמי בחירק כו' שעי"ז ממשיכים בחי' מקור מים חיים למטה, שהמקור מים חיים הוא עמי והוא בחי' עד שלא נברא העולם הי' הוא ושמו בלבד, וזהו גמ"ח טוב לשמים וטוב לבריות296 שטוב לשמים שעי"ז מתמלא להיות דירתו בתחתונים שהוא מה שנתאוה הקב"ה כו' ומאחר שממשיכים שיהי' נמשך מבחי' שמו כמו שהוא כלול בעצמותו למטה אין לך דירה בתחתונים יותר מזה, וטוב לבריות בשני


291) ומעתה: במפתח הבוך 1089 נרשם כאן מאמר ד"ה: מלוה ה' חונן דל (לפרק יד) היינו שבעת אמירת הדרוש היתה פתיחא זו, ולע"ע אין ידוע אם פתיחה זו נרשמה בפ"ע גם ע"י כ"ק אדמו"ר מהר"ש.

למאמר זה ראה אוה"ת משפטים כרך ח ע' ג'כז. ע' ג'כח. סה"מ תרכ"ז ע' קמב־ תרכ"ט ע' עד־ תרס"ה ע' קמו.

292) והחכ' תחי': קהלת ז, יב [ושם: החכמה — ראה לקמן המשך חייב אדם לברך פכ"ה על יד הערה 962. פל"ט ביו הערות 1688-1689. מאמר ד"ה אני לדודי על יד הערה 72. ו(בחלק ההנחות) הנחה ד"ה חייב אדם לברך על יד הערה 10. ד"ה ביום ההוא יהי' על יד הערה 14. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' ש. וש"נ. תו"ח שמות ח"א ב, ב הערה 84. סה"מ שבהערה שלפנ"ז. תרל"ו ח"ב ע' רצו].

293) ומקור חיים. . החכ': ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תרפב.

294) בפדר"א. . ושמו בלבד: ראה שם פ"ג. תו"ח וארא ח"א נג, ב הערה 6.

295) אותי עזבו מקור מים חיים: ירמי' ב, יג.

296) טוב לשמים וטוב לבריות: קדושין מ, א. ראה לעיל פ"ב.