ספריית חב"ד ליובאוויטש
מלוה ה' חונן דל כו' את העני עמך
יד) ומעתה291 יובן ענין מ"ש את עמי שפי' במד"ר את עמי בחיריק תחת העין, דהנה כתיב כי עמך מקור חיים פי' חיים הוא בחי' החיות של כל העולמות כו', והיינו בחי' חכ', כמ"ש והחכ' תחי'292 כו', ומקור חיים היינו למעלה מן החכ'293, וא"כ פי' כי עמך מקור חיים שגם בחי' מקור חיים הוא ג"כ בטל וטפל לך, אך מ"מ הוא עמך, וזהו שא' בפדר"א עד שלא נברא העולם הי' הוא ושמו בלבד294 שהי' האור כלול במאור כו', והנה בחי' מקור חיים הנ"ל נקרא מקור מים חיים, ועז"נ אותי עזבו מקור מים חיים295, ונודע כי מים הם בחי' המשכה למטה כי מים יורדים כו', וזהו את עמי בחירק כו' שעי"ז ממשיכים בחי' מקור מים חיים למטה, שהמקור מים חיים הוא עמי והוא בחי' עד שלא נברא העולם הי' הוא ושמו בלבד, וזהו גמ"ח טוב לשמים וטוב לבריות296 שטוב לשמים שעי"ז מתמלא להיות דירתו בתחתונים שהוא מה שנתאוה הקב"ה כו' ומאחר שממשיכים שיהי' נמשך מבחי' שמו כמו שהוא כלול בעצמותו למטה אין לך דירה בתחתונים יותר מזה, וטוב לבריות בשני
הענינים בהשפעת החסד והמשכת אלקות להיות את עמי בחירק (כי בריות קאי על נה"ב שבאדם עצמו כמ"ש בד"ה מים רבים297 באורך).
אך ע"י מה ממשיכים בחי' זו להיות את עמי זהו ע"י את העני עמך, דהנה ארז"ל אם הקב"ה אוהב את העניים298 למה אינו מפרנסן בעצמו ולמה להזהיר על הספקת העניים, ואמרו שם תירוץ ע"ז, אך עיקר התירוץ הוא שעני ועשיר הם כנגד שמשא וסיהרא299, ונודע כי סיהרא לית לי' מגרמי' כלום300 שאין לה אור בפ"ע כלל301 רק שמקבלת האור מבחי' שמש, ולכן יש בה שינוים שפעם היא מלא ופעם היא חסר, שבתחילת החודש כשמקבלת מהשמש היא בבחי' ביטול בחי' נקתה"י302, ואח"כ מתמלאת עד חצי החדש, לפי שמקבלת האור מהשמש, ומחצי החדש ואילך הולכת וחוסרת עד שמקבלת שנית, והמכוון מה שסיהרא לית לה מגרמה כלום, ושתהא צריכה לקבל אורה מהשמש דוקא לפי שעי"ז היא בבחי' ביטול, וכתיב ואל זה אביט303 אל עני ונכה רוח דוקא, וכשהלבנה צריכה לקבל אור מהשמש כשמתקרבת אל השמש היא בתכלית הביטול עד שנעשית נקודה חדא כנ"ל, ונק' עני, וזהו שדהע"ה אמר על עצמו כי עני ואביון אני304, אשר לכאורה נפלא איך אמר דוד ע"ע305 עני ואביון הלא הי' מלך ישראל, אלא לפי שדוד הי' מרכבה לבחי' המל'306 שהיא בחי' סיהרא דלית לה מגרמה כלום ע"כ אמר ע"ע עני ואביון, והיינו שהי' בבחי' ביטול בתכלית לאלקות בכדי לקבל גילוי אוא"ס ע"ד בחי' ביטול הסיהרא שנעשית נקתה"י כו', ולכן מ'307 נקרא ג"כ עני כמ"ש עני ורוכב על החמור308, והיינו לפי שהביטול הוא הכלי לגילוי אוא"ס, וכמ"ש מרום וקדוש אשכון את דכא309 כו', וזהו שפי' רש"י ע"פ את העני עמך310 הוי מסתכל בעצמך כאילו
את311 עני, ובעבודה הוא שיהי' בבחי' ביטול לאלקות, ועי"ז ממשיך בחי' מה שהוא עמך בחי' מקור מים חיים הנ"ל, וזהו ג"כ כוונת מארז"ל יאי עניותא לישראל312 שהכוונה היא על בחי' הביטול שהו"ע היותו נכנע שהמקבל צ"ל בתכלית הביטול לאלקות, ועי"ז נמשך בחי' גילוי אלקות, וע"פ פשוט את העני עמך שישפיע לעני גמ"ח כו', והנה ע"י השפעת העשיר לעני עי"ז גורם למעלה בחי' יחוד שמשא וסיהרא, שהוא בחי' יחוד ה' ואלקים313, דהיינו שעי"ז נמשך בחי' גילוי ש' הוי' שהוא בחי' שמש וכמ"ש שמש כו' הוי'314, בשם אלקים שהוא בחי' ירח315 ובאמת עי"ז נמשך תוס' אור גם בש' הוי' כמ"ש מלוה ה' חונן316 משמע מזה שגם בבחי' שם הוי' נמשך ג"כ המשכה בבחי' תוס' וריבוי אור והיינו מבחי' ש' הוי' דלעילא בחי' מקור מים חיים הנ"ל. וזהו דכתיב והי' אור הלבנה317 כאור החמה ואור החמה יהי' שבעתים, פי' ע"י שאור הלבנה תהי' כאור החמה ע"י בחי' יחוד שמשא וסיהרא עי"ז תהי' אור החמה שבעתיים, כאור שבעת הימים שזהו תוס' מרובה כו'. וזהו אם כסף תלוה כו' את העני עמך שנעשה עי"ז יחוד שמשא וסיהרא בחי' והי' אור הלבנה כאור החמה, עי"ז את עמי בחירק שממשיכים מה שהוא עמי, והיינו שבחי' אור החמה תהי' שבעתיים כאור שבעת הימים, דהיינו המשכת בחי' כי עמך מקור חיים בחי' מקור מים חיים היינו בחי' עשנה"ע הי' הוא ושמו בלבד כו', והענין הוא דהנה יש ב' שמות הוי'318 כמ"ש ויקרא הוי' הוי'319 ופסיק טעמא בנייהו320, הא' הוא בחי' עד שנבה"ע הי' הוא ושמו בלבד בחי' האור כמו שהוא כלול במאור שהוא ג"כ ש' הוי'321 כנודע, וש' הוי' שבסדר השתלשלות זהו בחי' ש' הוי' הב', וע"י שנעשה יחוד שמשא וסיהרא משפיע ומקבל ע"י השפעת העשיר לעני, עי"ז נמשך למעלה ג"כ שיהי' נמשך מש'
הוי' הא' שלמעלה מסדר השתלשלות בחי' שמו בלבד, בבחי' ש' הוי' הב' בחי' אור החמה דעכשיו, וזהו מלוה ה' חונן דל, שע"י שחונן דל עי"ז נמשך תוס' אור בשם הוי' כו', שז"ע את עמי את העני עמך שע"י שהעני עמך עי"ז את עמי שממשיכים מה שהוא עמי היינו בחי' שמו בלבד האור כמו שהוא כלול במאור כו' שז"ע עמי כו'.
קיצור. כי עמך מקו"ח בחי' מקור מ"ח שמו בלבד מה שעמי שיומשך למטה והוא ע"י את העני עמך שעי"ז נמשך יחוד שמשא וסיהרא ועי"ז מלוה הוי' שנמשך תוס' בש' הוי' מבחי' ש' הוי' דלעילא מה שהוא עמי כו'.
291) ומעתה: במפתח הבוך 1089 נרשם כאן מאמר ד"ה: מלוה ה' חונן דל (לפרק יד) היינו שבעת אמירת הדרוש היתה פתיחא זו, ולע"ע אין ידוע אם פתיחה זו נרשמה בפ"ע גם ע"י כ"ק אדמו"ר מהר"ש.
למאמר זה ראה אוה"ת משפטים כרך ח ע' ג'כז. ע' ג'כח. סה"מ תרכ"ז ע' קמב־ תרכ"ט ע' עד־ תרס"ה ע' קמו.
292) והחכ' תחי': קהלת ז, יב [ושם: החכמה — ראה לקמן המשך חייב אדם לברך פכ"ה על יד הערה 962. פל"ט ביו הערות 1688-1689. מאמר ד"ה אני לדודי על יד הערה 72. ו(בחלק ההנחות) הנחה ד"ה חייב אדם לברך על יד הערה 10. ד"ה ביום ההוא יהי' על יד הערה 14. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' ש. וש"נ. תו"ח שמות ח"א ב, ב הערה 84. סה"מ שבהערה שלפנ"ז. תרל"ו ח"ב ע' רצו].
293) ומקור חיים. . החכ': ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תרפב.
294) בפדר"א. . ושמו בלבד: ראה שם פ"ג. תו"ח וארא ח"א נג, ב הערה 6.
295) אותי עזבו מקור מים חיים: ירמי' ב, יג.
296) טוב לשמים וטוב לבריות: קדושין מ, א. ראה לעיל פ"ב.
297) בריות. . נה"ב. . בד"ה מים רבים: תרל"ו פק"י ע' קטו.
298) אם הקב"ה אוהב את העניים: ראה ילקוט שמעוני משלי כא, כא (רמז תתקנט). ב"ב י, א.
299) שעני ועשיר. . שמשא וסיהרא: ראה ת"ז תמ"ד. אוה"ת ר"ה ע' א'שצד. עקב ע' תקנא. כאן ע' א'קסח. ע' ג'כז. סה"מ תרכ"ז כאן ע'קמב וע' תל.
300) סיהרא. . מגרמי' [ב: מגרמה] כלום: ראה זהר בראשית לג, ב. תולדות קלה, סע"ב. ויחי רלו, ב. רמט, ב. ויקהל רטו, א. בחוקותי קיג, ב. מאמרי אדה"ז הקצרים ע' שפג.
301) שאין לה אור בפ"ע כלל: ראה סידור שחרית לשבת קפב, ד. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתפג. וש"נ. קונטרסים ע' רו. וש"נ. תו"ח בא ח"א צו, ג. סה"מ תרכ"ז כאן. המשך והחרים תרל"א ע' מא. פלח הרמון יתרו ע' ריח.
302) נקתה"י: נקודה תחת היסוד.
303) ואל זה אביט: ישעי' סו, ב.
304) כי עני ואביון אני: תהלים פו, א. ראה גם מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' ב. הקצרים ע' תקג. מאמרי אדה"א בראשית ס"ע סא ואילך. דברים ח"ג ע' תתקסו. סה"מ תרכ"ז כאן וע' תלט. תרכ"ח ע' סג. לקמן מאמר ד"ה זה עני על יד הערה 8. וראה גם המשך מצה זו תר"ם ע' מח.
305) ע"ע: על עצמו.
306) שדוד הי' מרכבה לבחי' המל': ראה פרדס שעה"כ שכ"ג, פ"ד מערכת דוד. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתקט.
307) מ': משיח. ראה גם לקמן המשך כי תשא פ"ג על יד הערה 76. מאמר ד"ה וכל מאמינים על יד הערה 9. סה"מ תרל"ב ח"א ע' סג.
308) מ'. . עני ורוכב על החמור: זכרי' ט, ט. ראה סנהדרין צח, א. אוה"ת בא ע' רס. ישעי' ע' צד. סה"מ תרכ"ז כאן ע' קמג וע' תלח.
309) מרום וקדוש אשכון את דכא: ישעי' נז, טו [ושם: ואת — ראה סה"מ תרכ"ז כאן ע' קמג וע' רא].
310) רש"י ע"פ את העני עמך: משפטים כב, כד.
311) את: וכ"ה בסה"מ תרכ"ז־ תרכ"ט ותרס"ה כאן. וברש"י אתה.
312) יאי עניותא לישראל: יל"ש ישעי' מח, י (רמז תסו)־ כד הקמח מערכת עושר ע' שא [ושם: יאי — ראה גם תוד"ה כברזא חגיגה ט, ב]. חגיגה ט, ב כגי' הע"י [ושם: יאה]. ראה גם לקו"ת ויקרא ו, ד. אוה"ת כאן ע' א'קסח. ע' ג'כח [ושם: יאי]. ר"ה ע' א'שצד. ישעי' ע' צד. סה"מ תרכ"ז כאן ע' קמג וע' תכט.
313) שמשא וסיהרא. . ה' ואלקים: ראה זהר בראשית כ, א.
314) שמש כו' הוי': תהלים פד, יב.
315) אלקים. . ירח: ראה גם תו"ח בשלח ח"א קסח, א. וש"נ. אוה"ת פינחס ע' א'קעד. בראשית ע' לז ואילך.
316) מלוה ה' חונן: משלי יט, יז.
317) והי' אור הלבנה: ישעי' ל, כו.
318) ב' שמות הוי': ראה הערה הבאה.
319) ויקרא הוי' הוי': תשא לד, ו. ראה גם לעיל על יד הערה 66. לקמן המשך חייב אדם לברך פ"ד. מאמר ד"ה אנכי אנכי על יד הערה 70. ד"ה וידבר וכו' אלה הם מועדי על יד הערה 84 (ובהנסמן בריש המאמר שם). ו(בחלק ההנחות) בהנחה ד"ה ב"ה אלקי ישראל על יד הערה 19. ד"ה וידבר וכו' אלה הם מועדי על יד הערה 61. לקו"ת ר"ה נט, א ובציון הצ"צ שם. תו"ח בשלח ח"א קמט, ד ובהערה 9. אוה"ת חוקת ע' תתיג. סה"מ תרכ"ו ס"ע יח ואילך. ע' קטו. תרכ"ז ע' קמג. תרל"ב ח"א ע' קכז. וש"נ. ח"ב ע' תקב. וש"נ.
320) ופסיק טעמא בנייהו: זהר אד"ר נשא קלח, רע"א. ראה גם לעיל הערה 66. לקמן מאמר ד"ה על חומותיך על יד הערה 112. הנסמן במאמרי אדה"א נ"ך ע' תקעז. תו"ח בשלח ח"א קנז, ב הערה 361.
321) האור. . במאור. . ש' הוי': ראה גם לקמן מאמר ד"ה וידבר וכו' אלה הם מועדי על יד הערה 83 (ובהנסמן בריש המאמר שם). סה"מ תרל"ב ח"א ע' קכז. ס"ע קל ואילך. ע' רפו. אוה"ת חוקת ע' תתיג. תצא ע' תתקה. ר"ה כרך ה ע' ב'צה.