קעח

וה"ח המגדילים כו', שע"י ריבוי הכלים נמשך ריבוי האור כו'. שזהו מארז"ל ועשיתם אותם מעלה אני עליכם כאלו עשוני, דלכאורה מהו כאלו עשוני והלא רמ"ח פקודין הן רמ"ח אברין כו'. אך הענין הוא לפי שע"י המצות נעשה ריבוי הכלים, ומעלה אני עליכם כאלו עשוני שהכלים ממשיכים את האור, וכמו האברים שממשיכים את החיות שצריכים רק לתקן את האבר וממילא נמשך החיות כו', ופי' עשוני היינו מפני שבלעדי הכלים לא הי' האור נמשך ואדרבה הי' בבחי' הסתלקות למעלה, וע"י הכלים נמשך האור היפך טבעו, וזהו שע"י המצות דוקא עשוני בבחי' המשכת האור כו' (והמא' כאלו עשוני הוא מא' הז"א כו'. וי"ל ג"כ עשוני ל' הכרח והיינו כבי' הכריחוני להיות בבחי' ירידה בבחי' ציור אדם היפך טבע האור כו', וה"ז ע"ד ישראל מפרנסין כו' להיות בבחי' ציור אדם כו' וכמ"ש במ"א, ומ"מ אין זה הכרח ממש ח"ו וכמשי"ת בסמוך). וכן בעבודה להיות התגלות אור האהבה בנפש הוא ע"י הכלים דתורה ומצות דוקא, דואהבת בגימ' ב"פ אור וכל אור צריך לכלי שיתפעל מהאור והיינו שיהי' בבחי' ביטול ובבחי'

קירוב ודביקות באלקות וזה דוקא ע"י תורה ומצות כו', ולכן כשלא יש כלים דתורה ומצות א"א להיות נמשך בו אור האהבה כו'. דהנה האהבה העליונה ודאי המשכתה הוא ע"י המצות דוקא, וכמ"ש ויצוינו את כל החוקים האלה ליראה כו', וידוע דקאי על בחי' יר"ע וכן האהבה העליונה כו', וגם האהוי"ר שע"פ טו"ד הוא דוקא כשיש כלים דתורה ומצות, וכמארז"ל ולא ע"ה חסיד דחסיד הוא בחי' חסד ואהבה ולא ע"ה כו', דתורה ומצות הן כלים שע"י יומשך בחי' אור האהבה כו', דגבי מצות כתי' אשר אנכי מצוך היום על לבבך שע"י המצוה יתעורר רצון הנפש אליו ית' כו', וז"ע כי נר מצוה שעי"ז נמשך בחי' נר והארה בנפש היא הארת הרצון והאהבה שבלב כו'.

קיצור. והראי' מתהו שהכלים לא היו ראוים להתיישבות האור, ומשו"ז ג"כ הי' בתהו אורות הבלתי מתיישבים מפני שהכלי ממשכת האור וכפי אופן מהותה, משו"ז הי' הסתלקות האורות, ובתיקון נעשו כלים הראוים לקבל האור, והו"ע ריבוי הכלים שזהו מצד הביטול, וכמו התחלקות המדות שהוא ע"י שהמוחין עושים ביטול בהמדות, וכן המוחין דהשגה אמיתית הוא בריבוי פרטים דוקא וגם באופנים שונים והפכים, הוא מפני שהמוחין להיותם השגה במה שלמעלה ה"ה בבחי' ביטול (ומוחין דסט"א הן יש מפני שאינו נרגש הענין המושג ובקדושה העיקר הוא להיות נרגש הענין המושג), וכמו"כ הוא בכלים, ובהם נאחז האור, וברבות הכלים יתרבה האור, והו"ע כאלו עשוני שעושין הכלים ונמשך האור, וכן בעבודה לא ע"ה חסיד דאהוי"ר שע"פ טו"ד ושלמעלה מטו"ד הוא ע"י הכלים דתומ"צ.

צג) וטעם הדבר מה שהכלים ממשיכים את האור היפך טבעו הוא לפי ששרש הכלים הוא למעלה מהאור ושרשם מהאור מקיף, לכך כמו שהאור חושק לעלות אל המקיף כך חושק לירד ולהתאחז בהכלי כו', ולגבי האור ה"ז מאיר בגילוי, דהנה בהכלים גופא כח שרשם ומקורם הוא בהם בהעלם מפני שהכלים בעצם הם בחי' העלם, אבל האור הוא בחי' גילוי ע"כ בחי' שרש ומקור הכלי מאיר בהאור בגילוי, ומשו"ז יש חשק בהאור לירד ולהאיר את הכלי, כי כל השפעה צ"ל