תשע

ונתעלו כו', אבל לעתיד כאשר יהי' הגילוי בבחי' מל' שבמל' עצמה אז גם אותן שאין בהם ביטול כלל היינו שאין בהם שום הרגש אלקי שיתעוררו ויעלו בבחי' רצוא והתקשרות כו' (והיינו כמ"ש במ"א דמ"ש בסש"ב דבג' קליפות הטמאות אין בהם טוב כלל אין הכוונה שאין בהם שום ניצוץ כלל, שהרי אי אפשר להיות קיום שום דבר בלי איזה ניצוץ טוב (הגם שקיומם הוא מהמקיף מכל מקום בהכרח שיהי' בהם איזה ניצוץ כו'), רק שהניצוץ הוא שנתרחק ונחשך כל כך עד שהוא כמו רע כו', והיינו שאין בו שום הרגש אלקי כלל וכלל כו'), ועל ידי הגילוי דלעתיד יתעלו ויוכללו בקדושה, וכמו ובאו האובדים כו' והשתחוו כו'. גם י"ל שזהו מה שלעתיד יהי' הגשמי אלקות ממש כו', וזהו על ידי בחי' מל' דמל' שזהו בחי' כח הפועל בנפעל שמתעלם ומתלבש בבחי' היש בפועל כו', ועל כן על ידי הגילוי בבחי' מל' שבמל' יהי' הגשמי בבחי' אלקות ממש כו' (ובע"ח שם מבואר זה על בחי' המל' כמו שהיא באצילות אך הכל הוא ענין א' כו'), ובאופן כזה לא הי' עדיין בימי שלמה רק לעתיד כו' (ומכל מקום מעין זה הי'

בבית המקדש גם כן וכמשי"ת), ובכדי שתהי' ההמשכה בבחי' מל' דמל' ושיהי' הביטול גם בהרחוקים לגמרי כו' ושיהי' הגשמי אלקות כו', הרי שרש ההמשכה צריך להיות ממדריגה גבוה יותר כו' (וכמו כאשר יתקע בשופר גדול אז ובאו כו'), ויש לומר שתהי' ההמשכה מבחינת פנימיות עתיק היינו בחי' הא"ס שנמצא בבחי' רדל"א שזהו עיקר בחי' עתיק כו' וכמ"ש בהביאור דשבת שבתון (ועמ"ש במ"א ביאור הג' לשונות נמצא ומתעלם ומתגלה כו' דבדרך כלל זהו כהג' ענינים דאתה הוא הוי' כו', דאתה זהו בחי' העצמות, הוא והוי' היינו בחי' אור א"ס, הוא בחי' עצם האור והוי' הוא בחינת גילוי האור בעצמותו כו', וזהו נמצא ומתעלם כו', נמצא זהו בחי' אתה שנמצא כמו שהוא בהעלמו דשם שמים שגור בפי כל ומהו בחי' העצמות אינו ידוע גם במדריגות היותר גבוהות כו', ומתעלם זהו בחי' הוא, ומתגלה בחי' הוי' שהוא בחי' גילוי האור כו', וז"ע נמצא ומתעלם ומתגלה בתלת רישין כו'), ומשם נמשך הגילוי גם בבחינת מל' שבמל' כו', וזהו ענין החסד גם לעשירים כו'.

קיצור. והנה גמילות חסדים הוא גם לעשירים, והענין דהנה בימי שלמה הגם דקיימי סיהרא באשלמותא בחינת עשיר שזהו שלימות, איתא בעץ חיים שהי' כתרו למעלה מכתרה, ולא הי' הגילוי במלכות דמלכות רק שנכללה ביסוד דמלכות, דהנה גם במילוי החסרון מאיר בה' ספירות אחרונות דמלכות, ולכן אין אחיזה לחיצונים, ובכדי שיתבטלו ממילא כמו בימי שלמה זהו מבחינת פנימיות הכתר ומכל מקום לא נהפכו בעצם מהותם, וי"ל שזהו רק העלאת הניצוצות שנרגש בהם האור בקירוב המאור כו', וזהו התכללות מל' דמל' ביסוד דמל' בחינת התקשרות המקבל, ולעתיד כתיב אז אהפוך כו' וגם במדריגות הרחוקות לגמרי וכמ"ש ובאו האובדים כו', גם י"ל דזהו שלעתיד יהי' הגשמי אלקות, שכל זה הוא המשכה מבחינת פנימית עתיק היינו בחינת א"ס שנמצא כמו שהוא בעצמותו בבחי' רדל"א, וז"ע החסד גם לעשירים.

שעה) והענין הוא דהנה נתבאר לעיל פרק שנ"ו בענין שמש בשבת צדקה לעניים לאותן שהן עניים בימי החול בהתבוננות באלקות ובפרט