תתעג

דלבושי שבת ויו"ט יהיו של משי שהן מדרי' חי שזהו לבושי הברי' כו'), דעולם הברי' הוא היש הראשון שנברא מהאין האלקי ומאיר שם האין האלקי בגילוי כו', ויצי' הוא בבחי' צומח דשערות דיצי' בחי' יש ומאיר שם רק בחי' התפשטות ההארה האלקי' כו', ומ"מ בעולם היצי' מאיר ג"כ גילוי אלקו' וכמו ע"י אותי' הדבור מאיר עכ"פ גילוי אור השכל כו', והגם דהגילוי ביצי' הוא כמו ע"י הפסק העור כו', ה"ז כמו עור האדם שהוא עור דק שאינו מפסיק ומעלים כ"כ כו'. אבל ענין ההיכלות שהן לבושי העשי' ה"ה עד"מ עור הבהמה שהוא עור גס המעלים ומסתיר לגמרי, דעם היות שגם בעור הבהמה יש נקבים שצומחים מהם שערות הבהמה ה"ז בבחי' צמצום היותר אפשרי עד שיונקים מהם הע"ש דנוגה כו', וכמ"ש כרחל לפני גוזזי' נאלמה שיונקים מבחי' השערות כו', וה"ז עד"מ כמו חכם המעתיק איזה שכל וסברה מלה"ק לל' אחר שהוא ל' הסכמי דהרי לה"ק אינו הסכמי כ"א יסודתו במדרי' גבוהות דקדושה כו', וע"כ באיזה אותי' שמלבישים אין זה העלם לגמרי כו', אבל כשמלבישים הענין בל' אחר ה"ז העלם גמור כו', או

כמו קטן המדבר באיזה שכל עמוק ששמע או ראה באיזה ספר, הגם שמבינים קצת מן השכל ה"ז באין ערוך לגמרי כמו שהשכל הוא באמת כו', ויותר מזה הוא הסתר החידה כו', ובדוגמא כזאת הו"ע צירופי החלומות דעם היותם מהרהורי דיומא וכמו רעיונך על משכבך סליקו כו' ה"ז בא בענינים ובצירופים אחרים לגמרי כו', ועד"ז הוא לבושי העשי' שמעלימים לגמרי כו'. והענין הוא דהנה אי' בפע"ח שער עולם העשי' פ"ג בכוונת צו את בנ"י דשם דעשי' הוא אל אד' בגימט' צו ואין צו אלא ע"ז כו', ולכאו' תמוה שהרי השם הנ"ל הוא במדרי' הקדושה ואיך הוא בגימט' צו דאין צו כו', אך זהו מפני ההתלבשות בלבושי העשי' שהאור מתעלם ביותר עד שנמשך יניקה גם לסט"א כו', וזהו שארז"ל ישראל שבחו"ל עובדי ע"ז בטהרה, והלא רוב ישראל הם בחו"ל, אך הענין הוא לפי שמקבלים השפעתם ע"י לבושי העשי' והוא ההתעסקות בענינים גשמי' כמו במו"מ שיכול להיות שיחשוב אותם לדבר מה כו', וכן במה שמקבל חיותו מאכו"ש גשמי שמתאווה אל הגשמי ומתענג בו בתענוגי בנ"א כו', שזהו מחמת ההעלם דהאור האלקי, שבאם הי'

מאיר אלקו' בעולם לא הי' לזה מקום כלל, וכמו קודם החטא שהי' נראה ונגלה אלקו' בעולם כמשנת"ל (ד"ה בא אל פרעה) לא הי' תאוה גשמי' כלל כו', וכמו"כ בעסק מו"מ כשמחשב את הגשמי למקור פרנסתו ומעמיק שכלו בזה, דבאמת הרי ברכת ה' היא תעשיר כו', ורק בחסד ה' עלינו בכדי שיהי' חיות גשמי ה"ז בא בלבושי עשי' כו' כנודע, ובאופן כזה לא הי' מחשב את הגשמי והי' בטל לאלקו' אשר הוא הנותן לו כח כו', ומכ"ש שלא הי' שום נדנוד איסור בהעסק כו', אבל כשמחשב את הגשמי ומעמיק ומטריד שכלו בזה ה"ז השתחוואה לע"ז ברוחני' כו', וכ"ז שייך בעשי' מחמת העלם והסתר האור ביותר כו'. ומ"מ כתי' מה יפו פעמיך בנעלים דהעיקר הוא בירור ותיקון העשי' ועי"ז נעשה יתרון האור כו', וע"ז הוא ירידת הנשמה למטה שנתלבש בגוף ונה"ב בכדי לתקן את הנה"ב וכל הדברים התחתונים כו', דהנה הנשמה שרשה מבחי' פנימי' הכלים וכמא' נשמה שנתת בי טהורה היא דכל הנשמות שרשן באצי' בבחי' פנימי' הכלים דאצי' כו', וגם כמו שהן בבי"ע שרשן בעולם הברי' שז"ע לבושין תקינת לון דמנייהו פרחין נשמתין כו', וכמא' ישראל עלו במח' כו',