תתעד

וההפרש הוא דהנשמה כמו שהיא באצי' ה"ה למע' מהתלבשות בנה"ב וכמו שהיא מעולם הברי' ה"ה בחי' התלבשות בנה"ב כו' וכמשי"ת, והנה"ב הוא מנוגה שזהו ע"י המסכים ופרסאות המבדילים כו', וירדה הנשמה להתלבש בגוף ונה"ב לתקנו ולבררו שיהי' ג"כ בטל לאלקות כו', ועי"ז הוא דוקא יתרון האור כו'.

ועפ"ז יובן מ"ש זה יתנו כו' מחצית השקל עשרים גרה השקל כו', הנה עשרים גרה הן העשר כחות דנה"א ועשר כחות דנה"ב, ובפרטי' בנה"א הן עשר כחות דשרש הנשמה כמו שהיא באצי' ועשר כחות דנשמה דברי' כו', וכמשנת"ל בענין רוח רעש ואש דבי"ע ודאצי' שזהו בעשר כחות הנפש דמוחין ומדות כו', ועז"א זה יתנו מחצית השקל מה שהשקל שלם הוא עשרים גרה יתנו מחצית השקל, והן העשר כחות דנה"ב שזהו תכלית הכוונה בירור ותיקון הנה"ב דוקא וכן בנה"א הכוונה הוא דוקא העבודה דנה"א המלובש בנה"ב כו', דירידת הנשמה למטה אינו בשביל עצמה, וע"כ אין הכוונה בעבודתה מצ"ע כ"א שתעבוד לברר ולתקן את הנה"ב, והוא שתהי' ההתבוננות בענינים השייכים לנה"ב ודוקא בהתלבשות בשכל הטבעי שגם השכל הטבעי יבין את הענין האלקי ואת הטוב דאלקות כו' והתעוררות יהי' דוקא בהתגלות הלב כו', והא בהא תלי' דכאשר ההתבוננות היא באופן הנ"ל ממילא האהוי"ר היא בהתגלות הלב כו', ואז בהתפעלות זאת גם הנה"ב מתפעל באה' לאלקו' כו', וזהו תכלית הכוונה בעבודתו, ועי"ז נותנים לו מלמע'

גילוי שרש הנשמה כמו שהיא באצי' כו', שעז"א מחצית השקל קודם שאומר עשרים גרה כו', דהנה הרמ"ז ר"פ כי תשא מבאר שם מא' הרע"מ שיש ב' מדרי' מחצית השקל הא' סתמית מבלי נודע כמה הוא שקל שלם והב' שהוא עשר גרה כו', והמדרי' הא' היא הנשמה כמו שהיא במדרי' האצי' שלמע' מבחי' המספר כו', וזהו שנותנים לו מלמעלה כו' (וענין שהוא מחצית השקל היינו בחי' המוחין ומדות, וכמשנת"ל בענין התחברות שרש הנשמה עם כחות הנפש שאז נעשים הכחות באופן נעלה ביותר כו' וזהו מדרי' האצי' שהן ע"ס כו'). וזהו זה יתנו היינו חלק הגלוי והן הכחות דנה"ב וגם הכחות דנה"א המתלבשים בנה"ב לבררו ולתקנו כו', דכשהוא מבקש אינו מבקש אלא לפי כחן כו' ועי"ז נותנים מלמעלה מחצית השקל שלא נודע מספרו כו'. גם י"ל זה יתנו ע"ד זה אלי דקרי"ס שהי' גילוי עצמות אוא"ס למטה, ומחצית השקל שייך לקי"ס כדאי' בירושלמי דכל העובר על הפקודים מאן דעבר על ימא כו', והוא יתרון האור הנעשה ע"י בירור החשך כו', וזהו זה יתנו שיתנו חלק הגלוי והוא המחצית השקל שאומר אחר אומרו עשרים גרה כו', ועי"ז נותנים מלמע' בחי' זה גילוי עצמות אוא"ס דבנשמה הוא גילוי שרש ומקור הנשמה כו'.

קיצור. וכ"ז באצי' דבד"כ הוא בחי' כלים ובי"ע בד"כ בחי' לבושים, אך ברי' הוא לבוש המח' שמגלה את אור השכל ה"ז בדוגמת בחי' פנימיות הכלים, וזהו שיש יתרון מעלה במח' על ענין התלבשות הפרצופים שהמתגלה הוא המלביש, מפני שמח' היא בדוגמת בחי' פנימיות הכלים, ולבושים דיצי' הוא כדוגמת בחי' חיצוניות הכלים, וי"ל לבושי ברי' ויצי' הו"ע אותיות ושערות, חי וצומח, ולבושי העשי' הן כמו שערות שמעור הבהמה, וכמו אותיות דלשונות