בס"ד. ש"פ וירא, כ' מ"ח1 צב"ר, ריגא.

קכא

לפי אופן כזה יהי' גילוי האור ובהירותו, דמהאי טעמא הרי יש חילוקים במיני השמנים ומיני הפתילות שמדליקים מהם לנר שבת7, להיות שבהשמן ופתילה תלוי טיב ההדלקה ובהירתו של האור. דכן הוא באמת גם בהנר שהוא הכלי המחזיק השמן והפתילה שהוא סיבה עיקרית אל האור שנאחז ובא מהשמן ופתילה, אלא שהכלי היא סיבה נעלמת, דסיבת השמן והפתילה הם סיבות גלויות, וסיבת הכלי היא סיבה נעלמת. דכן הוא בענין הכלי' שהם בחי' העלם, דאור הוא בחי' גילוי וכלי' העלם. וזהו דמצוה היא הנר שהיא כלי ותורה היא הגילוי שהוא אור. והאופן הב' דנר הוא נר יחידי, ואור הוא מדורה גדולה דכחה רב הרבה יותר מכמו נר יחידי. ואופן הג' הוא כדאי' בגמ' סוטה דכ"א ע"א את זו דרש ר' מנחם בר' יוסי כי נר מצוה ותורה אור, תלה הכתוב את המצוה בנר ואת התורה באור, את המצוה בנר, לומר לך מה נר אינה מגינה (מאירה8) אלא לפי שעה אף מצוה אינה מגינה אלא לפי שעה, ואת התורה באור, לומר לך מה אור מגין (מאיר9) לעולם, אף תורה מגינה לעולם. דלפ"ז הרי פי' נר אינו דוקא נר יחידי כמו שפי' בשל"ה כ"א הוא הרבה נרות שהוא אור מרובה, אלא דכללות האור הזה הוא רק לפי שעה, ואור אין פירושו אור האבוקה שהוא רק ריבוי האור בלבד, כ"א הוא אור היום שהוא אור עצמי גם לגבי אור המדורה. דבכללות הרי יש כאן ג' פירושים, הא' דנר מצוה היא כלי, וכלי היא סיבת האור, אבל היא סיבה נעלמה, ותורה היא אור שהוא גילוי, והב' דנר מצוה הוא ג"כ אור וגילוי אלא שהוא נר יחידי, ותורה אור הוא אור רב כמו אור האבוקה והמדורה שכולל נרות הרבה ואורו רב ביותר, והג' דנר הוא ג"כ ריבוי אור, ואינו דוקא אור יחידי אלא הוא אור רב, אך האור הזה בכללותו הגם שהוא אור רב מ"מ אינו מאיר אלא לפי שעה, ותורה אור הוא כמו אור היום, דלבד שהוא אור עצמי גם לגבי אור האבוקה, הנה עוד זאת שהוא מאיר לעולם, דבמילא מובן דכללות האור הזה הוא באופן אחר לגמרי מאור המאיר לפי שעה, אלא דגם זה מובן דהאור הנפלא הלזה שהוא מאיר לעולם, הנה גם הוא בא בסיבת הכלי דנר מצוה דוקא. וצ"ל מהו ההפרש בין מצוה לתורה, דמצוה היא רק כלי, ונר יחידי ומאיר רק לשעה, ותורה היא אור בכלל, ואופן הגילוי שלה הוא כמו אור האבוקה והמדורה, או כמו אור עצמי דאור היום, ומאירה לעולם, והרי מצות ותורה שניהם נצחיים, ומהו ההפרש בין מצות לתורה, דמצוה מאיר לפי שעה ותורה לעולם. והגם דמצוה מאירה לפי שעה ותורה מאירה לעולם, הנה התורה מוכרחת שיהי' לה כלי הגורם האור והגילוי, והכלי הגורמת ומביאה האור והגילוי דתורה היא מצוה דוקא, וזהו כי נר מצוה ותורה אור, דע"י נר מצוה הנה ותורה אור.

והנה להבין כ"ז ילהק"ת מ"ש רבינו נ"ע בסש"ב פכ"ג בההפרש ביחוד העליון שנעשה ע"י קיום המצות להיחוד העליון שנעשה ע"י לימוד וידיעת התורה,


7) ראה שבת כ, ב ואילך.

8) ראה עין יעקב לסוטה שם. ילקוט שמעוני משלי עה"פ (רמז תתקלח). ועוד.

9) ראה עין יעקב שם. ועוד.

1) ב"רשימות" ממוצש"ק זה - כ' מר-חשון, תרצ"ב (חוברת סה ע' 4) שכ"ק מו"ח אדמו"ר "אמר: היום חפצתי לדבר דא"ח - אמר דא"ח ד"ה כי נר מצוה - כי כמעט בכל שנה ושנה הייתי שומע דא"ח מאדמו"ר נ"ע ביום זה, שהוא יום הולדת את אדמו"ר נ"ע".

7) ראה שבת כ, ב ואילך.

8) ראה עין יעקב לסוטה שם. ילקוט שמעוני משלי עה"פ (רמז תתקלח). ועוד.

9) ראה עין יעקב שם. ועוד.