קכה

ההיא מקבל חיות מאלקות דאל"כ מאין הוא חי, ומ"מ אין בו ביטול לחיות האלקי שמחי' אותו, שאם הי' בטל להאור אלקי המחי' אותו הרי אז לא הי' עובר העבירה, אלא שאין בו ביטול ומ"מ הוא חי מאלקות, אך זהו מפני שאין אור האלקי מאיר בו בגילוי כ"א בבחי' מקיף, ולכן אין בהם הביטול. והגם דכתיב (דניאל ד לב) וכמצבייא עביד בחיל שמיא וגו' (וכרצונו עושה בצבא השמים. רש"י), שגם הע"ש26 עושים כפי הרצון האלקי דוקא, האמת הוא כן שהע"ש הם בטלים ולא יעשו דבר כ"א עפ"י רצון האלקי דוקא, אבל הם אינם יודעים מזה כ"א מחשבים הפעולה לעצמן שהן העושים והפועלים, וטעם הדבר הוא מפני שהן בבחי' יש ודבר נפרד לעצמן, ולכן מחשבין הפעולה לעצמן, ולא להאלקות שפועל על ידן. וכ"ז הוא מפני שאינם כלים שיאיר בהם האור האלקי בגילוי כ"א בבחי' מקיף, אבל בסט' דקדושה מאיר האור האלקי בגילוי, ולכן יש בהם בחי' הביטול שהן בטלים בתכלית להאור המאיר בהם.

וזהו מה שהמצות נקראים אברים מפני שבמצות מאיר בהם הרצה"ע בגילוי, בלי שום הסתר פנים, וכשם שבאברי האדם שהרצון מאיר בהם בגילוי ה"ה בטלים לגמרי להרצון שבנפש, הנה כמו"כ במעהמ"צ ה"ה בבחי' אברים דמלכא שבטלים ומיוחדים בהרצון העליון, דכל ענין הפירוד הוא מצד הצמצומים וההסתרים כידוע, אבל כשהרצון העליון מאיר בלי שום הסתר פנים ה"ה מיוחדים בתכלית בהרצה"ע. וזהו שאמר רבינו נ"ע בפכ"ג החיות של מעשה המצות וקיומן הוא בטל לגמרי לגבי רצון העליון המלובש בו, ונעשה לו ממש כגוף לנשמה, וכן הלבוש החיצון של נפש האלקית שבאדם המקיים ועושה המצוה, שהוא כח ובחי' המעשה שלה, הוא מתלבש בחיות של מעשה המצוה ונעשה ג"כ כגוף לנשמה לרצון העליון ובטל אליו לגמרי, ועל כן גם אברי גוף האדם המקיימים המצוה, שכח ובחי' המעשה של נפש האלקית מלובש בהם בשעת מעשה וקיום המצוה הם נעשו מרכבה ממש לרצה"ע. הרי מבאר בענין זה ג' ענינים כוללים, הא' דהחיות של המעשה במצוה הוא בטל לרצה"ע ונעשה איזה ממש בדוגמת גוף לנשמה, הב' דכח המעשה שבנפש האלקית הוא מתלבש בהממש דחיות שבמעשה המצוה וגם הוא נעשה כגוף לנשמה להרצה"ע ומתבטל אליו, והג' דאברי גוף האדם שבהם מלובש כח המעשה שבנפש האלקית המתלבש בהחיות דמעשה המצוה הם נעשו מרכבה ממש לרצון, שהמרכבה הגם שהיא למטה מהרוכב אבל היא מגבהת את הרוכב, וא"כ הרי אברי הגוף מאחר שנעשים מרכבה להמצות ה"ה למטה מהמצוה. ומ"מ יש יתרון כח ומעלה במרכבה27, שהרי המרכבה מביאה את הרוכב למקום שלא הי' אפשר לו לבא בעצמו, וכמו חיות המרכבה דאף שהן למטה מהכסא וכתיב28 ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה, והחיות אשר הם למטה מן הכסא נושאות את הכסא29, והיינו שהחיות


26) = הע' שרים.

27) ראה תו"א יתרו עא, סע"א ואילך.

28) יחזקאל א, כו.

29) ראה שמו"ר ספכ"ג. במדב"ר ספי"ד. בחיי תרומה כה, י בשם פרקי דר"א.

26) = הע' שרים.

27) ראה תו"א יתרו עא, סע"א ואילך.

28) יחזקאל א, כו.

29) ראה שמו"ר ספכ"ג. במדב"ר ספי"ד. בחיי תרומה כה, י בשם פרקי דר"א.