בס"ד. ש"פ חיי, צב"ר. ריגא

קלח

ובה נאמר4 אני הוי' עושה כל, והוא שנאמר5 ויתרון ארץ בכל היא, יאמר כי יתרון הארץ וטובה הגדול השופע על כל באי עולם בעבור כי בכל היא6. דלפי"ז הרי יהי' פי' הכתוב בב' אופנים, הא' ואברהם זקן לפי שהזקנה שלו היא שבא בימים, לכך והוי' ברך את אברהם במדת כל, והב' להיו' כי הוי' ברך את אברהם בכל לכך ואברהם זקן בזקנה שבא בימים. והנה בגמרא (ב"מ דפ"ז ע"א) איתא עד אברהם לא הוה זקנה כו' אתא אברהם בעא רחמי והוה זקנה, והקשה המהרש"א והא כבר כתי' באנשי סדום7 מנער ועד זקן, וכן באברהם גופא כתיב8 ואדני זקן וכתיב9 ואברהם ושרה זקנים, ומאי אולמי' דהאי קרא ואברהם זקן מכל הני קראי דאזכרו בהו זקנה, ותירץ דודאי הדבר שהזקנה הבאה מרוב שנים הי' כבר בעולם, אמנם הזקנה הניכרת בליבון שער לא הי' בעולם, וזהו אתא אברהם בעא רחמי והוה זקנה, דאאע"ה ביקש רחמים שיהי' הזקנה ניכרת בליבון שער. והנה במד"ר בראשית פס"ה10 אי' א"ר יהודה בר סימון אברהם תבע זקנה, אמר לפניו רבון העולמים אדם11 ובנו נכנסין למקום, ואין אדם יודע למי מכבד, מתוך שאתה מעטרו בזקנה אדם יודע למי מכבד, א"ל הקב"ה חייך דבר טוב תבעת וממך הוא מתחיל, מתחלת הספר ועד כאן אין כתיב זקנה, וכיון שעמד אברהם נתן לו זקנה שנא' ואברהם זקן בא בימים. והיפ"ת12 הקשה ג"כ כקושית המהרש"א מהא דכתיב ואברהם ושרה זקנים, ותירץ דזקנים נמי משמע גדולים בשנים לבד ולא שהי' רישומם ניכר בזקנה, היינו בשערו' דזקן, אבל ואברהם זקן משמע רשום בזקנה דשערות. ויש להטעים תירוצו מהא דכתיב ואברהם ושרה זקנים, דהא בשרה אינו שייך זקן דשערות שהנשים אין להם שער הזקן, אלא דפי' זקן זה הוא זקנה דשנים בלבד, ומדכללינהו הכתוב לאברהם ושרה כחדא א"כ גם באברהם הנה זקנה זו הוי רק זקנה דשנים, ועד"ז הוא באנשי סדום שנאמר מנער ועד זקן מהצעירים בשנים להזקנים בשנים, אבל ואברהם זקן היינו שער הזקן. נמצא דהגמ' והמד"ר שניהם מפרשים ואברהם זקן בזקנה דשערות, אלא דלפי' המד"ר הנה עד אברהם לא הוה זקנה שלא הי' שערות הזקן כלל ותבע זקנה שיהי' שערות הזקן, ולפי הגמרא הוא דעד אברהם לא הוה זקנה שלא הי' הזקנה ניכרת בליבון שער, אתא אברהם ובעא רחמי שיהי' הזקנה ניכר בליבון שער. וצ"ל מהו"ע הבקשת רחמים דאברהם שיהי' שער הזקן או שיהי' הזקנה ניכרת בליבון שער, ומהו הטענה ואין


4) ישעי' מה, ז. ברמב"ן הוצאת שאוועל (ירושלים, תשי"ט) הובא הפסוק "אנכי ה' עושה כל" (ישעי' מד, כד).

5) קהלת ה, ח.

6) עכ"ל הרמב"ן.

7) וירא יט, ד.

8) שם יח, יב.

9) שם, יא.

10) פיסקא ט.

11) כ"ה במד"ר שם ובכתי"ק. בהעתקה: אב.

12) הארוך - לב"ר שם.

4) ישעי' מה, ז. ברמב"ן הוצאת שאוועל (ירושלים, תשי"ט) הובא הפסוק "אנכי ה' עושה כל" (ישעי' מד, כד).

5) קהלת ה, ח.

6) עכ"ל הרמב"ן.

7) וירא יט, ד.

8) שם יח, יב.

9) שם, יא.

10) פיסקא ט.

11) כ"ה במד"ר שם ובכתי"ק. בהעתקה: אב.

12) הארוך - לב"ר שם.