קצ

החיות פרטי שבכל נברא ונברא הוא מוסתר ונעלם מהם שנודע רק מציאותו ולא מהותו, וכמו האדם שמרגיש שיש בו חיות המחי' אותו, וחיות זה הוא המבין ומשיג וחושב, והוא הרואה שומע ומדבר, וכה"ג בכל הכחות דהכל הוא מהנפש, שהרי בצאת הנפש מהגוף אינו מבין ומשיג ואינו רואה כו' ושב והי' לעפר, הרי האדם מרגיש את חיות הנפש, ומ"מ הנה מהות הנפש אינו יודע כלל, ואפילו כחות הנפש אין אנו יודעים מהותם, וכל ידיעתינו בהנפש וכחותיו הוא רק במציאותם ולא במהותם47. וכן הוא בהעולם שהוא גוף גדול48, וכדאי' באדר"נ49 שהאדם הוא עולם קטן50, והעולם הוא גוף גדול, ואנו רואין שהעולם חי, ואנו יודעים שיש בו חיות אלקי המחי' אותו, אבל כל מה שאנו יודעים בעצמינו ובהעולם הוא רק ידיעת המציאות ולא המהות כלל, וטעם הדבר הוא לפי שכללות ההתהוות הוא בבחי' התחדשות. וזהו המחדש בטובו כו' דלא מיבעי גוף הנבראי' אלא גם חיות הנבראים שהוא בחי' ממכ"ע הוא בבחי' התחדשות.

אמנם אדון הנפלאות, הנה נפלאות הוא בחי' סוכ"ע. דהנה אור הממכ"ע הוא בא בסדר והדרגה עליון ותחתון|40, שהסדר בזה הוא שחיצוניות העליון נעשה פנימיות אל התחתון51, וכמו52 כחות הגלוים שבנפש שמשתל' זמ"ז, אבל סוכ"ע הוא המשכה שלא בסדר והדרגה, וכמו|52 בכחות הנעלמים שבנפש שאינם משתלשלים זמ"ז רק כולם נמשכים מעצמות הנפש, ולכן יכולים להיות בגילוי כולם כאחד, וכל כח הוא בבחי' תוקף האור כמו מצד העצמות, וכמו"כ הוא בבחי' סוכ"ע שזהו שנמשכים מבחי' עצמות אוא"ס שהן בבחי' תוקף האור והגילוי, ולכן בחי' סוכ"ע הוא למעלה מבחי' התלבשות בעולמות רק בבחי' מקיף לבד, ונקרא נפלאות שהן בחי' פלא שהוא מכוסה ונעלם, דממכ"ע הוא בחי' גילוי, אבל סוכ"ע הוא בחי' מכוסה. אמנם אומרו אדון הנפלאות הוא כמו עשה פלא, שגם בחי' פלא שהוא סוכ"ע הוא בחי' עשי' לגבי עצמותו, והיינו דג"ז הוא באין ערוך לגבי עצמותו ית', שהרי גם סוכ"ע הוא רק בחי' אור וגילוי מן העצמות והוא בבחי' סובב ומקיף על העולמות עכ"פ, א"כ הרי שייך בזה ענין הידיעה וההשגה, אבל עצמות א"ס ב"ה הוא שאינו מושג כלל בשום השגה, וכמאמר53 לית מח' תפיסא בך כלל, דאינו שייך שם השגה כלל. וזהו נורא תהלות שיראים להללו, דהילול ושבח שייך במקום ששייך השגה, אבל עצמות א"ס שאינו שייך שם השגה כלל ה"ה נורא תהלות שיראים להללו. וזהו קישור וחיבור הג' ענינים נורא תהלות אדון הנפלאות המחדש בטובו כו', דהמחדש


47) ראה לקו"ת ואתחנן ו, סע"א ואילך. סהמ"צ להצ"צ מה, ב. ובכ"מ. וראה גם לקמן ע' רצג.

48) מורה נבוכים ח"א פע"ב. והוא מובן ג"כ ממ"ש במקומות שצויינו בהערות 49-50.

49) פל"א. וראה קה"ר פ"א, ד. זהר ח"א קלד, ב. מורה נבוכים שם. לקו"ת במדבר ה, סע"א ואילך.

50) תנחומא פקודי ג. תקו"ז תיקון סט (ק, ב. קא, א).

51) ראה עץ חיים שער יד (שער או"א) פ"ט. תניא קו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנז, א). לקו"ת שלח מא, ג. ובכ"מ.

52) ראה ספר המאמרים תרנ"ד ע' רפו ואילך. המשך תער"ב ח"ב ע' תתקכא. ועוד.

53) תקו"ז בהקדמה (יז, א).

47) ראה לקו"ת ואתחנן ו, סע"א ואילך. סהמ"צ להצ"צ מה, ב. ובכ"מ. וראה גם לקמן ע' רצג.

48) מורה נבוכים ח"א פע"ב. והוא מובן ג"כ ממ"ש במקומות שצויינו בהערות 49-50.

49) פל"א. וראה קה"ר פ"א, ד. זהר ח"א קלד, ב. מורה נבוכים שם. לקו"ת במדבר ה, סע"א ואילך.

50) תנחומא פקודי ג. תקו"ז תיקון סט (ק, ב. קא, א).

51) ראה עץ חיים שער יד (שער או"א) פ"ט. תניא קו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנז, א). לקו"ת שלח מא, ג. ובכ"מ.

52) ראה ספר המאמרים תרנ"ד ע' רפו ואילך. המשך תער"ב ח"ב ע' תתקכא. ועוד.

53) תקו"ז בהקדמה (יז, א).