בס"ד. יום ב' דר"ה תרצ"ב, אָטואָצק.

יח

(ר"ה ד"ח ע"א) שהחודש מתכסה בו הוי אומר זה ר"ה, דחודש פירושו חידוש, דבר"ה נמשכים השפעות חדשות בשפע רוחני וגשמי אבל הוא חדש מתכסה, שהוא מכוסה ונעלם, דזהו מה שאנו אומרים בר"ה97 היום הרת עולם, דפי' הרת הוא מל' הריון98, דיודעים שיש עובר אבל הוא מכוסה ונעלם, כן הנה בר"ה הנה היום דר"ה הוא הרת עולם שנמשכים המשכת שפע רב בשפע רוחני וגשמי אבל הוא מכוסה עדיין בכללותו, וגם תלוי במעשי האדם, דע"ז הוא הדין ומשפט פרטי דאדם נידון בכל יום ובכל שעה, וזהו בכסה, ומ"מ הנה בכסה הוא ליום חגינו, דגם שהוא מכוסה ונעלם, הנה מצד האמונה פשוטה והבטחון באבינו מלכינו ית' ויתעלה הנה גם הכסה הוא יום חגינו, והוא ע"י תקעו בחודש שופר לפי שכל ההמשכה דר"ה הוא ע"י תקיעת שופר, דבכוונתה הרוחנית הו"ע התשובה, ונת"ל דבתשובה יש ג' ענינים, צעקת הקול שהו"ע התקיעה בקול פשוט כמו הבורח מן סכנת מות ר"ל שהוא בצעקה גדולה, ובא לצעקת הלב דגנוחי גניח ילולי99 יליל, דבזה הוא שובר את החומה דלעו"ז אשר נעשה מהאותיות של המחשבות ודיבורים שלו בדיבורי בטלים והדומה ומפסיק בינו ובין אבינו מלכנו, וע"י החרטה על העבר בבכי רב מעומקא דלבא הוא מפשר את הלבנים, וע"י הקבלה על להבא לעסוק בדברי תורה הנה הוא בונה חומה דתורה, וכמ"ש אני חומה זו תורה וחומת ירושלים. דכללות ענין התשובה מרומז בתנועת השופר דתש"ר וכמאמר הרמב"ם עורו ישינים משנתכם, דהישן הוא חולם חלום והשקר נדמה לו לאמת, דע"י השינה נעשה ר"ל נרדם ששוכח על האמת לגמרי, ויורד ר"ל מדחי אל דחי מתרדמה של שינה לתרדמה של בהלה עד אשר מגיע ר"ל לתרדמה של שטות, וכתיב עצלה תפיל תרדמה, דההתחלה היא העצלות שאינם קובעים עתים לתורה בטענות של מה בכך, עד כי עי"ז הנה נעשה נפש רמי', ואָס ער נאַרט זיך אַליין אָפּ, ור"ל מאבד ימיו ושנותיו בהבל וריק. אמנם גם מי שאינו בדרגות נמוכות כאלו ועוסק בתורה ועבודה שבלב זו תפלה הנה מ"מ צריך לעשות תשובה, שע"ז הוא אומר הביטו לנפשותיכם, מיא דאַרף ויסין ואָס טוט זעך מיט דיא כחות הנפש, ויא איז מען אין דעות, און ויא איז מען אין מדות, והטיבו דרכיכם ומעלליכם ויעזוב כאו"א דרכו הרעה של המדות ומחשבתו אשר לא טובה שזהו מקור המדות רעות, דכשם שהעוונות בפועל באים בסיבת המדות רעות כן הנה המדות רעות באי' בסיבת מחשבתו אשר לא טובה. דהנה כתיב100 יתיצב על דרך לא טוב רע לא ימאס וגו', הנה יש דעה כוזבת אשר היא מקור המדות רעות, והוא מה שאומרים אין חיוב בהטוב הגמור כמו בהידור מצוה ודרכי לפנים משוה"ד, ומעמידים עניניהם על דיני התורה101, אבל טוב הגמור אין הכרח, דעה זו כוזבת


97) תפלת מוסף דר"ה.

98) מחזור ויטרי במקומו. ועוד. וראה רש"י ורד"ק ירמי' כ, יז. ועוד.

99) כ"ה בכתי"ק ובהעתקה. בספר המאמרים ה'שי"ת שם: וילולי.

100) תהלים לו, ה.

101) ראה בבא מציעא ל, ב.

97) תפלת מוסף דר"ה.

98) מחזור ויטרי במקומו. ועוד. וראה רש"י ורד"ק ירמי' כ, יז. ועוד.

99) כ"ה בכתי"ק ובהעתקה. בספר המאמרים ה'שי"ת שם: וילולי.

100) תהלים לו, ה.

101) ראה בבא מציעא ל, ב.