כו

ההשגה שהי' לה קודם, דהנשמה קודם ירידתה למטה להתלבש בגוף הרי מעמדה ומצבה הוא בג"ע דשם מאיר זיו השכינה, וזיו השכינה שמאיר בג"ע זהו בחי' האלקות דאצי'143, ואצי' לגבי בי"ע הוא בערך144 סוכ"ע לגבי ממכ"ע, ובכל עולם ועולם הנה הג"ע שבעולם ההוא הוא גילוי הארת האצי' שבעולם ההוא, והשגת הנשמות בג"ע הוא שמשיגין בחי' מהות האור והזיו, משא"כ בירידת הנשמה למטה ומתלבשת בגוף הנה הגם דכל ענינה הוא בהשגת אלקות ושכלה הוא שכל אלקי, בכ"ז אינו בערך כלל לגבי השכלתה והשגתה של הנשמה כמו שהיא145 בה בהיותה למעלה קודם ירידתה להתלבש בגוף, עד כי ההשכלות וההשגות היותר נעלים ונפלאים מה שהנשמה משגת בהתלבשותה בגוף ה"ה בבחי' יש ממש לגבי ההשגה שהי' לה קודם. דהנה שכל הוא מוכרח התואר, דשכל הוא מציאות, וכל מציאות הרי יש לו תואר ומוכרח בו, להיות כי התואר ההוא מגביל מציאותו במהותו העצמי, ומבדילו בשלילותיו מן הדומה לו שאינו כמוהו, ובכללות הרי השכל שהוא כח המשכיל הכוונה בזה כח המשכיל והמשיג כמו שהוא לעצמו טרם התלבשותו באיזה מושכל ומושג להשכילו ולהבינו ולהשיגו, כ"א כח המשכיל והמשיג כמו שהוא במציאותו ומהותו העצמי, וכמו החכם הרי קריאת שם חכם הוא ע"ש העתיד להיות, והיינו ע"ש היכולת והכח שיש לו להתחכם ולהשכיל בכל דבר חכמה ושכל שהוא מסוגל לה ובאופן שהוא מסוגל, א"כ הרי קריאת שם חכם הוא אינו ע"י גילוי המצאת איזה השכלה או ביאור איזה הבנה טובה בהוה, כ"א ע"ש ההשכלה וחכמה שעתיד לגלות, והגם שכבר התחכם והשכיל וגילה כמה חכמות והשכלות, זהו רק גילוי דבר שהוא הוא החכם שגילה ההשכלות העמוקות, ואמיתת קריאת שם חכם הוא על כחו בחכמה והשכלה והיינו מה שבכחו להתחכם ולהשכיל, וחכמה ושכל הנה לבד זאת שהיא עצמה כלולה מתחתון ועליון, שכל עליון ושכל תחתון, שהוא שכל עצמי ושכל מסתעף, הנה כללות ענין החכמה והשכל נחלק בג' סוגים כללים, שכל אלקי, שכל אנושי, שכל הטבעי, דכל אחד ואחד מג' אלה ה"ה מוגבלים כל אחד מהם בגדר מיוחד לו, אבל כללות כולם מוגדרים בההגדרה הכללית דשכל, וכל הגדרה מוכרחת בשתי קצוות מגבילות שהן מעלה ומטה, עליון ותחתון, ובהגדרת כללית ענין המשכיל הנה שני קצוות המגבילות האלו הם, למעלה מן השכל ולמטה מן השכל, והיינו דכשם שלמטה מן השכל אינו שכל, הנה כמו"כ למעלה מן השכל אינו שכל, רק שהגדרות המטה ומעלה מתרחבים בכל סוג שכל כעוצם מעלת סוג השכל ההוא וכפי מהות ענינו, והיינו דג' סוגי השכל אלקי אנושי וטבעי כל אחד מהם עם היותו מוגבל בענינו ומוגדר במהותו, עם זה ה"ה מתרחב במרחב רב, ומ"מ הנה בכל המרחב הזה הנה הוא רק מה שמצטייר בחלקיו שבו, היינו בהעליון ותחתון שבו, אבל עם זה הרי אינו יוצא מהגדרתו העצמי, לא למעלה מסוג שכל זה ולא למטה ממנו, וכמו שכל הטבעי הגם שיש בו מרחב רב שישנם בו חכמות עמוקות ונפלאות בסגולות טבעיות בתכונה רפואה וסגולת הצמחים עד קצהו התחתון בחכמות הבעלי חיים הטפשים והגסים, ומ"מ הנה כ"ז הוא רק הצטיירות השכל הטבעי בעניניו, ועם זה אינו יוצא מהגדרתו העצמי לא למעלה ולא למטה. וכן הוא בשכל האנושי שהוא מוגבל בהגדרתו במהותו העצמי, והגם שהאדם הוא משכיל ומשיג נפלא ומ"מ ה"ה ג"כ אינו אלא בחיר הנבראי' לבד, והיינו דבהנבראים בעלי הגוף הוא הבחיר שבהם, ונא'146 הן האדם הי' כאחד ממנו שהוא היחידי בנבראי מטה שיהי' משכיל ומשיג נפלא במושכלות ומושגות הנפלאים ומכוסים, אבל עם זה הרי גם שכלו בשכל אנושי הוא מוגבל בהגדרתו שאינו בערך סוג השכל האלקי, וכמו הדומם שאינו ממהות השכל, ולכן הנה מקור וחום מתפעל הדומם ופועל בו שמתחמם או מתקרר, ומן שכל הרי הדומם אינו מתפעל ממנו, דטעם הדבר


143) ראה ביאורי הזהר לאדמו"ר האמצעי אחרי עה, א ואילך. וראה גם לקמן פרק כה (ע' סא). ד"ה באתי לגני שנה זו (לקמן ע' רצא ואילך). ספר המאמרים תרח"ץ ע' רכב. וש"נ.

144) כ"ה בכתי"ק ובהעתקה. בספר המאמרים ה'שי"ת שבהערה :1 כערך.

145) כ"ה בכתי"ק ובהעתקה. שם: שהי'.

146) בראשית ג, כב.

143) ראה ביאורי הזהר לאדמו"ר האמצעי אחרי עה, א ואילך. וראה גם לקמן פרק כה (ע' סא). ד"ה באתי לגני שנה זו (לקמן ע' רצא ואילך). ספר המאמרים תרח"ץ ע' רכב. וש"נ.

144) כ"ה בכתי"ק ובהעתקה. בספר המאמרים ה'שי"ת שבהערה :1 כערך.

145) כ"ה בכתי"ק ובהעתקה. שם: שהי'.

146) בראשית ג, כב.