שיח

בהבנה גמורה מסדר ההשתל'102 של האותיות בהעו"ע דמח' ודיבור, והיינו|20 דמח' ודיבור עם היות שהם באים ומתגלים בדרך עו"ע ומ"מ הנה לא כל העלולים שוים, דאינו דומה העלול דהרהור לגבי היותו כלול בעילתו שהוא דיבור שבמח' למעלת העלול דדבור שבמח' לגבי היותו כלול בעילתו שהוא מח' שבמח', והיינו דכשם שהוא בכללות ענין הדבור והמח' עם היות דשניהם הם רק לבושי הנפש בלבד, ושניהם אינם אלא אותיות, ומ"מ הם חלוקים במהותם, דהמח' היא רק לעצמו והדבור הוא רק בשביל הזולת, ועם זה הנה עם היות שהם חלוקים זמ"ז במהותם הנה הן מ"מ עילה ועלול, דהעלול הוא מחוייב מן העילה והעילה מוכרחת לעלול, דכל מח' בא בדבור וכל דבור הוא גילוי המח', אַז מען טראַכט רעט מען|20 זיך אַרויס, און אַז מען רעט זיך אַרויס איז אַ הוראה אַז מען האָט געטראַכט. ועו"ע הם מתארים ומעריכים זא"ז, דמכל עילה יודעים את העלול שמוכרח עילה כזאת103 לחייב, ומכל עלול יודעים ערך מעלת עילתו, וטעם הדבר להיותם בערך זל"ז, ומ"מ ה"ה מהותים נבדלים, הנה כמו"כ בפרטי העלולים שאינם דומים זל"ז, וכן נרגש בחוש. והנה מחשבת השכל הרי כל ענינו שמרגיש השכלה במוחו, ער פילט און הערט השכלה, דבעת הופעת ההשכלה במוח המשיג, הנה המשיג בעצמו הוא בדוגמת דבר תלמיד המקשיב השפעת השכלת הרב, דהשכלה ההיא באה באותיות ויש בה בכן, אמנם התלמיד הוא שומע ומקשיב רק אור צחות ההשכלה, ער הערט נאָר דעם ריין קלאָרען שכל הרב, ובדיבור שבמח' הוא מרגיש גם את האותיות של ההשכלה ההיא, והיינו דתחלה לא הרגיש אותיות כ"א השכלה, ועכשיו הוא מרגיש ההשכלה באותיותי', והנה גדר ההשכלה היא שמובנה בכמה אופנים שונים, דמי שהוא מבין איזה|20 השכלה רק באופן א' אינה הבנה כלל, כי אם ההבנה האמיתית כשמבינה בכמה אופנים, ובדיבור שבמח' הרי אין בה שום שינוי כלל לגבי מחשבת השכל אלא בזה שנתגלו האותיות של מחשבת השכל, והיינו דכל אותה ההשכלה בריבוי אופנים נתגלה גם אותיותי', שבגילוי זה הרי ישנו גם העלול דהרהור, ומובן דההרהור הוא רק הגילוי באופן א' מאופני ההשכלה, דכשם דגדר ההשכלה הוא ההבנה בכמה אופנים שונים כנ"ל, הנה גדר הגילוי אל הזולת הוא רק באופן אחד דוקא, וכמו כאשר ההשכלה עודנה בדיבור שבמח' ה"ה בכמה אופנים, ובהרהור שלו בא רק באופן אחד, ואופן האחד הלזה הוא כלול בעילתו בדבור שבמח' בהשואה גמורה כמו שהם כלולים שאר האופנים. ומ"מ הנה שאר האופנים נשארים בעילתם, ומה שמתגלה הוא רק אופן זה, ובזה גופא שהתגלה ניתן מקום לבירור שכלי מה לבאר ואיך לבאר ולהסביר, דזהו התחדשות הגלוי'104 שבא בהרהור שנעשה מציאות לעצמו לגבי הרהור זה בהיותו עוד כלול בעילתו, דבאמת הרי התחדשות זו התחלתה היא בעילת ההרהור שהוא דבור שבמח', דהנה דיבור שבמח' עם היותו


102) שם: השתל'.

103) שם: זאת.

104) שם: הגלוי.

102) שם: השתל'.

103) שם: זאת.

104) שם: הגלוי.