שכא

ח) והנה ככל אריכות120 המשל הזה עם פרטי עניניו121 יבין המשכיל דוגמתו במציאות העלול דדיבור שבמח' בהיותו כלול בעילתו שם כל האופנים שוים, וכל אחד מהם פעולתו וענינו ניכרת בשלימות ועילוי ההשכלה ההיא, והיינו דגם האופנים שהם למטה מאופן זה, הנה לא זו בלבד שאינו ניכר חסרונם שהם פחותים מאופן זה, אלא עוד זאת שניכר מעלתם, והוא מה שהם בחסרונם ופחיתותם משלימים עילוי המעולה מהם, בדוגמת דבר הפירות הנרקבים והעלים הנובלים אשר בציור האילן כנ"ל, והעלול דדבור שבמח' ביציאתו למציאות לעצמו, הנה שם ניכר כל אופן במעלתו וחסרונו, והיינו דבהעלול כמו שהוא בעילתו גם בהחסרון ניכר מעלתו, ועם היות דמאחר דשלימות המעולה בא ע"י המטה וגרוע ממנו, הרי הי' צ"ל ניכר חסרונו, אמנם מפני ריבוי האור של העילה היינו מחשבת השכל אין זה ניכר כלל, וכאשר העלול דדיבור שבמח' יוצא למציאות לעצמו אז הנה כל אופן ניכר במעלתו וחסרונו. ונמצא מובן דההתחדשות שבהעלול דהרהור לגבי היותו כלול בעילתו הנה בשרשו הוא מעילתו שהוא דיבור שבמח', אלא שיש הפרש ביניהם, דבדיבור שבמח' ההבדל בין היותו כלול בעילתו, ובהיותו מציאות לעצמו הוא רק בההרגש השכלי והנושא המושכלי שבכל אופן, וכמו שהוא בהעלול דהרהור הנה בהיותו כלול בעילתו הוא רק מה שהוא אופן א' מוגבל וביציאתו למציאות לעצמו ניתן מקום לבירור וסידור שכלי, ואח"כ בא במחשבה שבדיבור בבירור שני, דאז הוא ההסתכלות בההשכלה אם המוחלט בהסדור דהרהור מכוון אל אמיתת האופן של ההשכלה ההיא לכמו שהיתה כלולה בדיבור שבמח', דשם עומדים כל האופנים של ההשכלה, ובתוכם גם אופן זה. אמנם לפ"ז למה צריכים עוד האמצעית דמח' שבדיבור, דהרי122 כבר המושכל מסודר בהרהור, ומה מחדש המח' שבדיבור על ההרהור שקדם לו. אך הענין הוא, דהן אמת דגדר הגילוי אל הזולת הוא רק באופן א', אבל אופן זה הנה לבד זאת שצ"ל בחיות רב, הרי מאופן זה צריך לעלות ולהגיע לידיעת ההשכלה ההיא בכל אופניו כנ"ל, וזה מתחדש ע"י ההסתכלות דמח' שבדיבור, דבהרהור הנה בהיותו כלול בעילתו הוא רק אופן א' וכשמתגלה במציאות לעצמו מתרקם האופן ההוא, ואם הי' מתגלה אל הזולת שלא ע"י אמצעית המח' שבדיבור יהי' בלתי חיוני, ועל ידי אמצעית המח' שבדיבור מתחדש ומתעורר החיות פנימי שבאופן זה, להיות מעין היותו כלול בעילתו, דבהיותו כלול בעילתו123 עם היות שהי' רק אופן א', אבל באופן הזה נרגש בו היחס אל שאר האופנים, בדוגמת124 דבר יחס הפרטים בציור האילן, הגם כי העלים הענפים והפירות הרי כל אחד מהם דבר לעצמו, ומ"מ היחס הכללי מאגדם, דכאשר הפירות הם נגמרו אז מוכרח הדבר כי הענפים יהיו באופן כזה והעלים באופן כזה,


120) שם: האריכות.

121) שם: ענינים.

122) שם: הרי.

123) דבהיותו כלול בעילתו - תיבות אלו ליתא בספר המאמרים שם.

124) שם: כדוגמת.

120) שם: האריכות.

121) שם: ענינים.

122) שם: הרי.

123) דבהיותו כלול בעילתו - תיבות אלו ליתא בספר המאמרים שם.

124) שם: כדוגמת.