י"ט כסלו, תרפ"ז

120

— הנחה א' —

א. מן הראוי ונכון לספר בליל זה המעשה של אדמו"ר הזקן על הסדר, אך דא עקא שאין אנו יודעים, והרבה אבדנו מזה.

מההקטנה נעשה הגדלה, ר"ל הרבה חסידים מצד קטנות המוחין וההתפעלות, מוסיפים מגזימים ומגדילים, בשעה שמספרים איזה מעשה, ולכה"פ הי' ראוי לספר עכ"פ כדי שנדע מה שלא נדע.

אדמו"ר הזקן הי' בדוגמא שלמעלה1, ואם הניע ידו ממקום למקום, זה הי' מפני כי למעלה הוא כן.

קודם משפטו בקרו אותו ועד של רופאים, ומצאו כי יש בלבו תשוקה גדו­לה געגועים עצומים וצמאון גדול, שאין ביכלתו לרוות אותו, ולא ידעו על מה ירמוז דבר זה, והחליטו כי מגמתו למלוכה, וגם זה הי' אחד העלילות שהאשימו אותו2.

ואמר זקן אחד — גינזבורג שמו — הלא דבר זה מספרים על אדמו"ר האמצעי. והשיב כ"ק אדמו"ר שליט"א שאין זה סתירה. והזכיר כ"ק אדמו"ר שליט"א מה שהצ"צ אמר על אדמו"ר האמצעי3: "אם הי' נוקף אצבעו לא הי' שותת דם רק חסידות".

ב. מלמדים בדורנו גבוהים מרבנים, כי פעולתם ניכר, מה שפועלים בחינוכם על הדור הבא.

כבר הגיע העת לעזוב ולהניח את הספּיקולאַציעס4, כי עד עתה עזבו הרבנים את עבודתם, עבודת המוח והלב, והעסיקו מוחם ולבם בהתעוררות לייסד ת"ת, ישיבות, מקוואות, מאכל כשר ועוד. עד עתה הי' הדבר מוכרח, וכעת כבר עבר הזמן של ההתעוררות וצריך כל אחד להיות מה שהוא.

הזמן של מסירת נפש עובר וחולף, כי בקרוב ילמדו נערי ישראל בריש גלי.

121

אידן, כאַפּט אַריין מסירת נפש, כאַפּט. כי עובר וחולף הזמן של מסירת נפש, עוד מעט ויבוא זמן של חופש גמור בעניני הדת ואז תחפשו אופן דמסירת נפש ולא תמצאו, עוד מעט ויבוא זמן שתדברו במעלתו של מי שזכה "לשבת" (בבית האסורים) בגלל היותו מלמד, בגלל החזיקו חדר, ישיבה או מקוה טהרה. תתקנאו בהם ותצטערו על עצמכם שאתם לא זכיתם לכך;

שלמה חיים'ס5 אַ פּאָלע6 וועט ווערן קודש. שלמה חיים זיטאָמירער איז אַ משגיח אין פּאָלעצק וישב ב' פעמים עבור זה (וכידוע המעשה עמו בנעוול).

אידן, כאַפּט אַריין מסירת נפש.

ג. המסירה היתה על הרבה מתלמידי הרב המגיד ובתוכם גם הרה"צ ר' זוסיא מאניפּאליע. והנה אדמו"ר הזקן הסכים ע"ז, ור' זוסיא אמר: "זוסיא וויל ניט".

ד. מאסקווע היא כעת עיר ואם בישראל, והרי"ז הלוי7 אל יסתפק במה שג' מאות ילדים לומדים שמה וע"ז יאמר די. רק8 בכל ג' חצירות יהי' ב­הכנ"ס וחדר, ובמקום ג' מאות תלמידים יהיו ג' אלפים.

ה. רבנים יתחילו ללמוד דא"ח, וה­לימוד — לא ההשגה וההבנה העיקר בזה ולימוד ובקיאות בהרבה ענינים, רק אפילו לימוד של ג' שורות די, ובלבד שירגיש האלקות בזה, כפי לשונו של רבינו הזקן נ"ע: עס זאָל זיין נוגע לפועל בהתעוררות אהבה ויראה.

ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שיהיו עסוקים בעבודה פנימית, היינו שחומר המוח יהי' כלי לשכל האלקי.

ו. לפנים, חסידישע רבנים היו בקי­אים בלקו"ת ותו"א. גם כעת כבר הגיע הזמן להניח את הספּיקולאַציעס לעסוק רק בעבודת הציבור, כי על זה ישנם בע"ב. (וכ"ק אדמו"ר התפאר:) כי בכל מקום נמצאים כאלו והם "רגלי דשכינתא".

ישנם בע"ב שתפלתם קלה מאד ו­מהירה רק לערך ט"ו רגעים, ובכ"ז עסקם כל הימים להרים קרן התורה והיהדות, און זיי זיינען פול אין אַלע גאַסן און געסלעך כמבואר בביאורי הזהר*7. די קעפּלאך מיט די הערצלאך דאַרפן ניט ליגן אין די פיסלאך; מוח ולב יכולים לחיות בלי רגלים, אָבער אַז אָך­און­וויי איז צו דעם לעבן, א"כ צריכים רגלים בריאים, וכבר ישנם, והמה הבע"ב הנקראים "רגלי דשכינתא"; אולם קשה מאד אם להרגלים אין להם ראש, כי רגלים בלי ראש אינם יכולים לחיות. מהיום והלאה הרבנים יתעסקו בשלהם, "רגלי דשכינתא" כבר יש לנו, וצריך לתקן רק את המוח והלב.

ז. כבר נתבררו כל הדברים, זמן הבירור והעבודה הי' במשך ז' שנים משנת תר"פ עד תרפ"ז תקופת הבירורים כבר נגמרה. ומתחלת תקופה אחרת בחיינו. אין אנו שייכים לחללה

122

של עולם. רק דרכינו ישרה: עבודת הלב והמוח, ולהכין את עצמינו לקבלת פני משיח. ואין כוונתי גילויים ברוחניות, רק קבלת פני משיח ממש. ואיני נותן על זה זמן ארוך, ובימי יהי' הדבר הזה8, כי אינני זקן בא בימים, ושנותי המה לערך שנות הארבעים ושבעה. (וכ"ק אדמו"ר שליט"א קרא בקול:) בימי תושע יהודה וישראל9.

ח. לרבנים אינו שייך עשירות, רק המצטרך להם — לחם לאכול ובגד ללבוש, ועוד מה שצריך. ואם יהי' רב ויקבץ נ' צערוואניצעס10, ידע שמקומו יהי' בג. פ. או.

ואצל בע"ב יתקיים העשירות דוקא אז כשיתנו צדקה כמבואר בשו"ע.

וכ"ק אדמו"ר הזהיר להרי"ז הנ"ל: תודיע כך בשמי לעשירי מאסקווא.

אח"כ אמר: עוד יש מה לדבר על דבר רבנים, רק איני רוצה לדבר בפרהסיא, ואדבר עם כאו"א בחדרי ביחוד.

ט. מיר האָט מען איבערגעגבן שאַרפע זאַכן, נאָר איך גיב זיי איבער זיסע.

י. כ"ק אדמו"ר האריך כל הלילה11 רק בזה שעבודתינו רק לתקן את המוח והלב. כי "רגלי דשכינתא" כבר יש לנו, ובימינו תושע יהודה וישראל9.

יא. אני והתמימים יהיו מן הראשונים שיקבלו פני משיח צדקנו.

מניעות ועיכובים והעלמות והסתרים על תורה כבר סרו, ומה שיש מקומות שאין מניחים הוא מפני שאין רוצים באמת ולא מסרו נפשם ע"ז שבניהם ילמדו תורה, רק בא מכתב התעוררות והתעוררו. מפני שמקודם התרשלו בלימוד התורה ולא רצו ללמוד לכן באו העלמות והסתרים שאין מניחים ללמוד.

"בעתה"12 כבר בא הוא, ו"אחישנה"12 הוא ברוחניות.

יב. לא יבואו לראות את פני על ענינים אחרים, כי זה יתקנו במארקע13 של שמונה קאָפּיקעס14. ויבואו רק אם ירגישו חסרון בעבודה.


1) ראה ספר השיחות תורת שלום ס"ע 12 ואילך.

2) ראה גם לעיל ע' 111.

3) ראה גם ספר השיחות תש"ד ע' 79. בית רבי חלק ב פרק א (ב, א [צב, א]) הערה ה.

4) {6} ספסרות.

5) הרה"ח ר' שלמה חיים קסלמן. נולד בזיטאמיר כ' אלול תרנ"ד. תרס"ט­תרפ"א — למד בתומכי­תמימים בליובאוויטש ועוד. תרפ"א­תרפ"ב — משגיח בדא"ח. בשנת תרפ"ב נשלח כמשפיע בפולוצק. תרפ"ו­תרפ"ט — גם משפיע במחלקת תומכי­תמימים שם. בשנת תרפ"ט נאסר ונשלח לגלות לפולטובה עד שנת תרצ"ב. בשנת תש"ז יצא מרוסיא. משנת תש"ט משפיע בישיבת תומכי­תמימים בתל­אביב, לוד וכפר חב"ד. נפטר יום ועש"ק אחר חצות היום, י"ט אייר תשל"א. — ראה אודותו "כפר חב"ד" גליון 525 (כ"ה אייר תשנ"ב).

6) {6} כנף הבגד.

7) הרה"ח ר' יעקב זכרי' הלוי מאסקאליק. ראה אודותו לעיל ע' 10 הערה 4.

8)

*7) וישלח יט, ב ואילך.

8) ראה שיחת ש"פ חיי שרה תשי"א סעיף ח (לקו"ש חט"ו ע' 505). ועוד.

9) ע"פ ירמי' כג, ו (במלך המשיח).

10) {6} שם מטבע לפנים ברוסיא.

11) ישבו עד שעה ד'.

9) ע"פ ירמי' כג, ו (במלך המשיח).

12) ישעי' ס, כב. סנהדרין צח, א.

12) ישעי' ס, כב. סנהדרין צח, א.

13) {6} בול.

14) {6} שם מטבע קטנה לפנים ברוסיא.