97

שכשמביטים השמימה הוא סגולה ליר"ש, שכך הוא דרך כל ישראל שהוא מביט השמימה ומתוך כך נזכר על השי"ת, וקאזיראק מונע מזה, ע"כ צוה שלא ילבשו עם קאזיראק.

פעם אחת יצאה גזירה מהמלך ני­קאָלאַי שילבשו כובעים רק בקאזיראק.

— ידוע שהגדולים כשהיו מזכירים את שמו של המלך ניקאָלאַי היו אומרים ימ"ש וזכרו, שכל כוונתו הי' אויף פאַרלעשן דעם פייער וואָס איז פאַראַן באַ אידן, וגם בזה הי' כוונתו להרע לישראל —

מה היו עושים, כשהיו הולכים בחוץ היו הולכים בכובע עם קאזיראק והיו מחביאים השטריימלאך, וכשהיו באים למקום שלא היו יראים היו לובשים השטריימלאך.

גם בבאַרדיטשוב כאשר יצאה ה­פקודה לבשו כובעים עם קאזיראק. פעם פגע הרב מבאַרדיטשוב חסיד שהי' לובש כובע עם קאזיראק, והי' החסיד שמח מזה. אמר לו אקשה לך קושיא, מפני מה באמצע התוכחה כתיב**13 תחת אשר לא עבדת כו' בשמחה כו', מקודם תוכחה ואח"כ תוכחה: לומר, שאפילו אם נוטים מדרך הישר ח"ו מחמת אונס, אבל שמחה אין צריך להיות מזה.

וכך — אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א להאיש הנ"ל — שמחה אי"צ להיות מדרך הלא טוב, יתן השי"ת אַז אין גשמיות זאָל אייך זיין גוט, נאָר אייך זאָל קרענקען און ווייטיקן וואָס איר זייט אַזוי.

יא. אמר שני טעמים מפני מה ב­חסידות אינם מזכירים תיבת מקרה: הא' מפני שמקרה הוא דבר שחסידים רחוקים ד' אמות מזה. והב' מפני שמקרה הוא תיבת פילוסופיא (אַ פילאָזאָפסקער וואָרט), ובדא"ח אומרים שלא בהזדמנות. ומה שפעם נזכר בדא"ח תיבת מקרה, הוא כדי לברר את התיבה ההיא, שב­דא"ח מתברר.

איך היט לשון הרב, באַ דעם טאַטן שטייט אַמאָל מקום הקריאה און אַמאָל שטייט מקום הבימה, דערפאַר האָב איך געזאָגט14 ביידע לשונות — מקום ה­קריאה ומקום הבימה.

יב. כ"ק אדמו"ר אמר לר' יחזקאל15 שיקרא כל התמימים שיעמדו כנגדו ש­יראה אותם, והתחיל לדבר אליהם בזה"ל:

חייב אדם לומר בלשון רבו*15, זאָלט איר וויסן אַז וואו עס שטייט "חייב אדם" איז ביז מסי"נ ועד בכלל.

בשנת תרס"ג בעת שמח"ת כשישבו בהזוית אצל החדר הקטן שבזאַל הגדול,

— כך הי' הסדר, שבשמח"ת הי' הישיבה אצל החדר הנ"ל ובי"ט כסלו בזוית אחרת, וזה הי' במכוון הכל בשביל המקבלים —

אאמו"ר קרא אותי ונתן לי צנצנת משקה ואמר: הנך מנהל פועל ומנהל בפועל**15, ואמר לי עמוד ותחזיק המשקה ותקרא לכל התמימים לנגדי שאראה אותם.

[כ"ק אדמו"ר שאל לכאו"א בפרט איך שמו, ונתן לר' יחזקאל15 משקה, ואמר לו עמוד הנך מנהל בפועל. ואח"כ ראה את יודא16, ואמר: גיי צווישן אַלעמען (שלא הי' עומד בין כל הבחורים), וואַרף זיך


**13) תבוא כח, מז.

14) בהמאמר ד"ה ביום השמיני עצרת שנה זו (סה"מ תרפ"ו ע' נה).

15) הר"ר יחזקאל פייגין. — ראה אודותו לעיל ע' 51 הערה 1.

*15) עדיות פ"א מ"ג.

**15) ראה לעיל ע' 80. וש"נ.

15) הר"ר יחזקאל פייגין. — ראה אודותו לעיל ע' 51 הערה 1.

16) הר"ר יהודה עבער (?). — נולד בקראסנילוקי כד ניסן תרס"א. למד בתומכי­תמימים בליובאוויטש, שצעדרין, קרעמענטשוג ורוסטוב. משנת תרפ"ג ואילך ר"מ ומשגיח בתומכי­תמימים פולטובה, רוסטוב, נעוול, וויטעבסק. בשנת תרצ"א ר"מ ראשי בתומכי­תמימים בווילנא. משנת תרצ"ב ר"מ ראשי ומנהל הגשמי בתומכי­תמימים ווארשא ואטוואצק. בשנת ת"ש ניצל מווארשא לריגא. בשנת תש"ב נהרג עם כל בני­ביתו על קידוש ה' — הי"ד. ספריו: שערי יהודה ב' חלקים. — ראה אודותו בהקדמה לשערי יהודה ח"ב.