ספריית חב"ד ליובאוויטש
סקירה קצרה מדברי ימי כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע בתקופת תרפ"ח — תרצ"א1
לאחר מאסרו של רבינו ושילוחו לארץ גזירה (קאסטראמא), כשחזר לביתו ללענינגראד בט"ו תמוז תרפ"ז, הי' ברור שהג.פ.או. לא תשקוט ולא תנוח מלנקום בו. רבינו לא הי' יכול להישאר בלענינגראד, והוכרח להעתיק מושבו לנאות דשא מאלאחאווקא הסמוכה למאסקווא, שם ישב ששה שבועות. היו אלה ימי דוחק ולחץ, יסורים נוראים ופחדים גדולים2.
במשך זמן זה הוכח בעליל שאין שום אפשרות לרבינו להישאר ברוסיא באופן שיוכל להמשיך את עבודת הקודש בהחזקת היהדות3.
בחודש אלול תרפ"ח נסע רבינו לרוסטוב להשתטח באהל קודש אביו כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע.
באותה שעה פעל הרב מרדכי דובין — ציר יהודי בסיים (בית הנבחרים) הלטבי — בעמל רב ובהשתדלות גדולה, ע"י שנסע לרוסיא שלש פעמים במשך כשני חדשים, לקבל את היתר יציאתו של רבינו מרוסיא לריגא, לטביא4.
כמה ימים לפני ר"ה בא רבינו ללענינגראד ושהה שם כל מועדי החודש, ובשמחת תורה תרפ"ח בעת סעודת החג, התקיימה הפרידה הרשמית מהמוני החסידים שבאו להפרד ממנו, ובאולם הגדול שהכיל בתוכו מקום לשש מאות איש הצטופפו ההמונים בדוחק [רשימת דברי רבינו שאמר אז — נדפסה לקמן ע' 3 ואילך]. ובקשר לנסיעתו אמר אז
1) מלוקט מכמה מקורות*, ומהם: יומני ורשימות רבינו; אגרותקודש; "מבוא" לאגרותקודש חלק ב; ספר התולדות אדמו"ר מהוריי"צ חלק ד; ספר תולדות חב"ד בארצות הברית. ועוד. הפאקסימיליות המודפסות ב"מבוא" אינן בגודלן המקורי.
4) אגרותקודש חלק א שם. וראה "די יסורים פון ליבאוויטשן רבין אין סאוועט רוסלאנד" (ריגע 1930) ע' 66 ואילך.
*) הערת המו"ל להוצאת תשס"ב: לאחרונה הגיעו לידינו הרבה כתבים חדשים מתקופה זו, ומסיבות טכניות לא נכללו בהוצאה זו, ויצאו לאור בפני עצמם.