סקירה קצרה מדברי ימי כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע בתקופת תרפ"ח — תרצ"א

8

רבינו "שלא להאמין למה שאומרים סיבות שונות לנסיעתי, סיבות וענינים המנגדים לשכל הישר. נסיעתי מכאן אינה מצד ההכרח והפחדים, אלא סדר מסודר יש כאן". ובהזדמנות אחרת אמר [נדפס לקמן ע' 7] "כל זמן שלא אמר לי אאמו"ר לא חשבתי לנסוע, אך כשנצטויתי על ידו הוכרחתי לנסוע".

ביום חמישי כ"ד תשרי — אסרו חג — תרפ"ח, יצא רבינו את רוסיא.

במשך כל הדרך — מרוסיא עד ריגא — יצאו המוני יהודים בכל תחנה לקבל את פני רבינו, ורבים הצטרפו לנסוע כמה תחנות.

וביום הששי — בשעה שביעי בקר — כ"ה תשרי תרפ"ח הגיע לריגא5.

כשהגיע רבינו לריגא, שאלוהו להרגשתו אחרי כל מה שעבר עליו, והוא ענה6:

"אילו הי' מישהו רוצה למכור לי עבור מיליארד רגע אחד של יסורים בעתיד — לא הייתי קונה אותו. ואילו רצה מישהו לקנות אצלי רגע אחד של יסורי העבר — לא הייתי מוכרו".

מיד עם בואו לריגא לא התחשב עם בריאותו, והתחיל להתעסק מיד בעבודת הקודש.

ישיבת רבינו בריגא היתה רק זמנית. גם על נייר המכתבים של רבינו נדפס "זמני. ריגא­לטביא". ובאחת מאגרותיו (לאחר שהגיע לריגא) כותב רבינו3 "מן הרע ברחתי אבל את הטוב עוד טרם מצאתי". מ"מ נמשכה ישיבתו של רבינו בריגא קרוב לשש שנים (תשרי תרפ"ח — אלול תרצ"ג), שבמשך זמן זה לא החליט על מקום מושבו הקבוע.

* * *


5) אגרות­קודש חלק א וחלק ב שם. חלק יג ע' רפב.

6) "די יסורים פון ליבאוויטשן רבין אין סאוועט רוסלאנד" ע' 73. וראה גם אגרות­קודש חלק יג ע' כא.

3) אגרות­קודש חלק ב ע' סו.