ספריית חב"ד ליובאוויטש
סקירה קצרה מדברי ימי כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע בתקופת תרפ"ח — תרצ"א1
לאחר מאסרו של רבינו ושילוחו לארץ גזירה (קאסטראמא), כשחזר לביתו ללענינגראד בט"ו תמוז תרפ"ז, הי' ברור שהג.פ.או. לא תשקוט ולא תנוח מלנקום בו. רבינו לא הי' יכול להישאר בלענינגראד, והוכרח להעתיק מושבו לנאות דשא מאלאחאווקא הסמוכה למאסקווא, שם ישב ששה שבועות. היו אלה ימי דוחק ולחץ, יסורים נוראים ופחדים גדולים2.
במשך זמן זה הוכח בעליל שאין שום אפשרות לרבינו להישאר ברוסיא באופן שיוכל להמשיך את עבודת הקודש בהחזקת היהדות3.
בחודש אלול תרפ"ח נסע רבינו לרוסטוב להשתטח באהל קודש אביו כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע.
באותה שעה פעל הרב מרדכי דובין — ציר יהודי בסיים (בית הנבחרים) הלטבי — בעמל רב ובהשתדלות גדולה, ע"י שנסע לרוסיא שלש פעמים במשך כשני חדשים, לקבל את היתר יציאתו של רבינו מרוסיא לריגא, לטביא4.
כמה ימים לפני ר"ה בא רבינו ללענינגראד ושהה שם כל מועדי החודש, ובשמחת תורה תרפ"ח בעת סעודת החג, התקיימה הפרידה הרשמית מהמוני החסידים שבאו להפרד ממנו, ובאולם הגדול שהכיל בתוכו מקום לשש מאות איש הצטופפו ההמונים בדוחק [רשימת דברי רבינו שאמר אז — נדפסה לקמן ע' 3 ואילך]. ובקשר לנסיעתו אמר אז
רבינו "שלא להאמין למה שאומרים סיבות שונות לנסיעתי, סיבות וענינים המנגדים לשכל הישר. נסיעתי מכאן אינה מצד ההכרח והפחדים, אלא סדר מסודר יש כאן". ובהזדמנות אחרת אמר [נדפס לקמן ע' 7] "כל זמן שלא אמר לי אאמו"ר לא חשבתי לנסוע, אך כשנצטויתי על ידו הוכרחתי לנסוע".
ביום חמישי כ"ד תשרי — אסרו חג — תרפ"ח, יצא רבינו את רוסיא.
במשך כל הדרך — מרוסיא עד ריגא — יצאו המוני יהודים בכל תחנה לקבל את פני רבינו, ורבים הצטרפו לנסוע כמה תחנות.
וביום הששי — בשעה שביעי בקר — כ"ה תשרי תרפ"ח הגיע לריגא5.
כשהגיע רבינו לריגא, שאלוהו להרגשתו אחרי כל מה שעבר עליו, והוא ענה6:
"אילו הי' מישהו רוצה למכור לי עבור מיליארד רגע אחד של יסורים בעתיד — לא הייתי קונה אותו. ואילו רצה מישהו לקנות אצלי רגע אחד של יסורי העבר — לא הייתי מוכרו".
מיד עם בואו לריגא לא התחשב עם בריאותו, והתחיל להתעסק מיד בעבודת הקודש.
ישיבת רבינו בריגא היתה רק זמנית. גם על נייר המכתבים של רבינו נדפס "זמני. ריגאלטביא". ובאחת מאגרותיו (לאחר שהגיע לריגא) כותב רבינו3 "מן הרע ברחתי אבל את הטוב עוד טרם מצאתי". מ"מ נמשכה ישיבתו של רבינו בריגא קרוב לשש שנים (תשרי תרפ"ח — אלול תרצ"ג), שבמשך זמן זה לא החליט על מקום מושבו הקבוע.
* * *
1) מלוקט מכמה מקורות*, ומהם: יומני ורשימות רבינו; אגרותקודש; "מבוא" לאגרותקודש חלק ב; ספר התולדות אדמו"ר מהוריי"צ חלק ד; ספר תולדות חב"ד בארצות הברית. ועוד. הפאקסימיליות המודפסות ב"מבוא" אינן בגודלן המקורי.