הביקור בווארשא, אטוואצק, ווילנא

8

לאחר שהגיע רבינו לריגא, בקשו ממנו אנ"ש שבווארשא, שיקבע

9

מקום מגורו בפולין או בליטא (שהייתה שייכת אז לפולין). ורבינו השיבם אשר "לרגלי סיבות שונות ונימוקים אדירים בלתי אפשרי הוא". אבל מכל מקום הסכים לבוא אליהם לביקור "בזמן מוגבל אשר אודיע אי"ה מתחלה"7.

ביום א', פ' תרומה, כ"ח שבט תרפ"ח, יצאו כמה מאנ"ש דווארשא לקבל את פני רבינו על הגבול, ובמשך השעה ומחצה שהיו צריכים לחכות עד אשר ייסע המסע לווארשא, נכנס רבינו לבית הנתיבות. חלק מהדברים שאמר אז נדפס לקמן ע' 8.

מאז עלות השחר יום ב', כ"ט שבט התקבצו ובאו אל בית הנתיבות בווארשא צבאות יהודים, רבנים ונכבדי העיר ובראשם אנ"ש ותלמידי הישיבה "תומכי­תמימים" דווארשא, ואך קרבה הרכבת ופני הקודש נראו, קול ברוך הבא בשם ה' הועלה למרום וברכת שהחיינו שפתי כל תבטאנה ודמעת שמחת עיניים תזלנה ולרוב ההמון בעמל רב עלתה להם לתלמידי הישיבה לפנות דרך מסלה אשר בה עבר רבינו וישב במרכבה ונסע לחצר נאלעווקי 7 אשר הוכן שם מקום לשבתו לימי היותו בווארשא.

משעה לשעה התמלא החצר מצבאות יהודים לקבל שלום (המנהג אצל חסידי פולין לקבל שלום מרבם), וכאשר הוגשו דברי בקשתם לרבינו אמר שמשעה 4 לעת ערב יקבל שלום.

בסדר זה עברו שלשת ימים הראשונים, אלפי יהודים עברו נכנסו ובאו לקבל שלום. בין הנכנסים הי' גם אחד מאנ"ש שרצה לשאול לעצת רבינו בענין מסוים. רבינו ענה לו שיכנס לאחר שבת, והוסיף: "מ'דארף זיך פירן ווי אלטע חסידים האבן זיך געפירט, פריער חסידות דערנאך יחידות, והמשל מפיטשא [=רגל קרושה], ווארעמע פיטשא איז ווארים און קלעפיג, און קאלטע פיטשא איז געשמאקער אבער ס'איז קאלט און ניט קלעפיג".

מיום ה' בערב ויום ו' עש"ק לא קיבל שום איש והי' לעצמו בחדרו. באותם ימים אמר: "זאגען חסידות קאן איך כ"ד שעה, אבער זאגען חסידות ווי דער טאטע האט געוואלט, דארף איך האבן הכנה".

בליל ש"ק פ' תרומה קודם קבלת שבת אמר רבינו המאמר ועשו לי

10

מקדש8, על מאמר זה אמר רבינו9: "מיט דעם מאמר ועשו לי מקדש האב איך קונה געווען ווארשא".

מועתק בזה חלק מיומנו של רבינו שכתב בעת הביקור:

יום א כח שבט

בשעה 8 וחצי בקר הנני נוסע לוארשא בלוית בתי מ' חנה וחתני שמרי' יחיו. בבית הנתיבות בנותיי יחיו וקבוצת מאנ"ש. בשעה 1 צהרים באים אנחנו לדוינסק פגישה מאנ"ש שי', בשעה 2 אל הגבול זעיאגאלין, ומשם בשעה 6 אל הגבול טורמינה שם פוגשים אותנו אנ"ש וילנא ווארשא בשעה 12 לילה בוילנא.

יום ב כט שבט

בשעה 8 בקר באנו לוארשא. נסיעה לאכסניא במעון רש"פ שי' זאלמאנאוו. בשעה 4 קבלת אנשי' עד שעה 11 לילה. ההמון רב בלא ע"ה. רובם בני פולין. והעבודה תכבד עלי ביותר. (בשעה עוברים יותר על ר"ן איש בזה אחר זה).

יום ג ל שבט

בבקר עד שעה 12 צהרים סגרתי דלת חדרי (כי בלא זה אי אפשר שלא יטרידו ויבלבלו) משעה 1 עד 3 קבלת אנשי' מכובדים. מנחה סעודת צהרי' בשעה 5­7 האדמו"ר מראדזין. משעה 8 וחצי עד 12 קבלת אנשי' והסדר כנ"ל.

יום ד א אדר

עד שעה 1 הנני לעצמי בשעה 1­2 מבקרני הראבינאט הרב ר' שמואל דוד כהנא. סגנו וחבריו. 2 עד חצי 4 מכובדי' נקובים בשם. מנחה סעודת צהרי' משעה 6 עד שעה 1 קבלת אנשים עם הפסקות קטנות באמצע. מרוב ההמון בלי ע"ה ראשי יכבד עלי.

11

יום ה ב אדר

עד שעה 12 לעצמי משעה 12 עד 3 אדמורי"ם כבד לי לזכור שמותם, ובהם א' מזלאטאפאל רבנים ונקובים בשם, זה נכנס וזה יוצא. הודעתי כי בערב זה לא אקבל אנשי'. ומשעה 5 עד 11 לילה הנני בחדרי.

יום ו ג אדר

בשעה חצי העשירית הנני נוסע לביה"ט לפראגא*9 כי בעיר אין בית טבילה מסודרה בנקיון טוב, ובשעה 4 הנני נוסע אל בית הישיבה. וקודם קבלת שבת אמירת דא"ח ועשו לי מקדש8. ואח"כ ההילוך חזרה למעוני.

שבת ד אדר

אחרי הבדלה כשתי שעות יושבים בחדרי דודתי ודודי יחיו. בשיחה משפחתית.

ביום ה', ט' אדר לעת ערב ביקר רבינו — בפעם הראשונה — את ישיבת "תומכי­תמימים" שבווארשא. כשנכנס רבינו לאולם הישיבה מלא בתלמידים, הלך לצד מזרח והסתכל על כל התלמידים. אח"כ ניגש המשגיח הראשי ואמר לו רבינו: "א שיינעם אייגענס" [רכוש נאה]. בברכת שלום וברכה יצא, ובא לקומה העליונה מקום הלינה. רבינו עבר בכל חדר וחדר מראשו לסופו, ואמר: "מגיע להם — להתלמידים — הרבה יותר". לאחר מכן הלך לקומה התחתונה, מקום המטבח וחדר האוכל. ולפני צאתו ברך ברכת "שהחיינו", וענו אחריו "אמן". באותה הזדמנות אמר: "הרי זה בנין עדי עד, אלא שזהו בפנימיות ויעזור השי"ת שיהי' כך גם בחיצוניות", והביע את הכרת תודתו לכל העוזרים והתומכים וברכות אבות הקדושים האציל למו בגשמיות וברוחניות. כשחזר רבינו להאכסניא אמר לאחד מאנ"ש "כי ניזון מאד ממראה הישיבה הקדושה, אינכם יודעים מה פעלתם, הייתי הרי מנהל פועל ב"תומכי­תמימים" ואילו הייתי מגיש לאבי מפעל כזה, הייתי מקבל אות הצטיינות".

את סעודת היום דש"ק פ' תצוה י"א אדר ערך במעמד אנ"ש, ובתוך הסעודה אמר מאמר ד"ה זכור את אשר עשה לך עמלק8. במוצאי שבת התקיימה "יחידות".

12

בליל פורים אחרי קריאת המגילה הוזמנו לסעודה מספר מסוים מאנ"ש שנקבע מראש, השיחות­קודש שאמר בעת הסעודה נדפסו לקמן ע' 8 ואילך.

למחרת בשעה שלש וחצי אחה"צ בא רבינו לאולם הישיבה שם ערכו את סעודת פורים, בעת הסעודה אמר את המאמר ויבא עמלק10, בשעה שני' אחרי חצות הלילה ברכו ברכת המזון וכ"ק אדמו"ר נכנס למשרד הישיבה וקרא לאחד מאנ"ש במעמד ועד הישיבה, ואמר לו: "לא שיערתי בכזאת את הישיבה הק' במעמד הכי נעלה כזה, עס איז דעם טאטענס א שטיקל ארבעט...". השיחות­קודש שאמר אז נדפסו לקמן ע' 11 ואילך.

ביום ד', שושן פורים נסע רבינו לאטוואצק לבית דודו הרה"ח ר' משה הארענשטיין (חתנו של אדמו"ר מהר"ש). רשימת הדברים שדיבר בבית דודו בליל ש"ק פ' תשא יח אדר נדפסה לקמן ע' 18 ואילך.

רבינו חזר לווארשא בשעות הערב של יום א', יט אדר.

למחרת ביום ב', כ' אדר קיבל אנשים ל"יחידות". וכחצות הלילה נסע צלחה לבית הנתיבות, שם הרהיב אחד מאנ"ש ושאל את רבינו אם הוא שבע רצון מביאתו לכאן (ווארשא). וענה רבינו: "איך בין — תודה לא­ל ית' — זייער צופרידן פון ווארשא, פון אנ"ש, ובראשם מהישיבה". אח"כ קרא לאחד מהתלמידים ונתן לו כסף, ואמר לו: "דאס גיב איך אויף מאכען שבת א קידוש אין דער ישיבה".

משם נסע רבינו לווילנא, בש"ק פ' ויק"פ אמר רבינו שני פעמים דא"ח. לאחר ש"ק חזר לריגא11.

* * *


7) אגרות­קודש ח"א ע' תרח.

8) לע"ע אינו תח"י.

9) הועתק במפתח ספרי מאמרי ודרושי כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ (קה"ת, תשכ"ח) — בעריכת כ"ק אדמו"ר — ע' 14.

*9) עיירה ליד ווארשא.

8) לע"ע אינו תח"י.

8) לע"ע אינו תח"י.

10) נדפס בסה"מ תרפ"ח ע' נב ואילך.

11) לא הוזכרו במפתח ספרי מאמרי ודרושי רבינו הנ"ל הערה 9.