הנסיעה לארץ הקודש

18

בקיץ תרפ"ט ערך רבינו את מסעו המפורסם לארצנו הקדושה. וכה כותב במכתבו מיום ב' אדר"ח תמוז תרפ"ט20:


20) אגרות­קודש חלק ב ע' קפה ואילך. ובשיחת ש"פ ויקהל, כה אדר א' תשנ"ב* אמר כ"ק אדמו"ר, דרבותינו נשיאינו — הבעש"ט, הרב המגיד, אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, אדמו"ר הצ"צ, אדמו"ר מהר"ש, אדמו"ר מהורש"ב וכ"ק מו"ח אדמו"ר — לא עלו לארץ ישראל, גם לא לביקור בלבד. ונסיעתו של כ"ק מו"ח אדמו"ר לארץ ישראל לא היתה לשם ביקור בארץ ישראל, אלא, כפי שהסביר בעצמו, שביציאתו ממדינה ההיא ניטלה ממנו האפשרות לבקר בהיכלי קודש ציוני הוד כבוד אבותיו נשיאי החסידות (בליובאוויטש וברוסטוב), ולכן ברצונו לבקר במקומות הקודש באה"ק. וראה שיחת יו"ד שבט תשל"ד שהנסיעה לאה"ק וארה"ב היתה גם לתור את הארץ, לבחון האפשרויות השונות היכן לקבוע את מקום מגוריו.


*) השיחה האחרונה שזכינו לשמוע מכ"ק אדמו"ר.