ספריית חב"ד ליובאוויטש
ליד הכותל המערבי
השעה כבר ארבע אחרי הצהרים ורק עכשיו מרגישים בעירנו הקדושה כי דבר מה מיוחד במינו מתרחש כאן. השמועה שרבינו יבקר את הכותל המערבי, להתפלל ולשפוך שיח לפני ה', עברה במהירות בכל העיר, מפה ומשם נהרו קבוצות קבוצות אל הכותל המערבי לראות את פני רבינו ולהקשיב שיח תפלתו הקדושה אשר ישפוך ליד שריד מקדשנו ומחמדנו.
הרחבה שלפני הכותל נתמלאה מיד מפה אל פה, וכולם עמדו בצפי' וחכו לשעה המאושרת בה יופיע רבינו, והצפי' לא ארכה. רבינו ובני לויתו הגיעו אל הכותל המערבי ובקושי רב הצליחו לעשות דרך בה יעבור הרבי.
רבינו התפלל מנחה בהתעוררות גדולה כעין תפלת מנחה של ערב יום כיפור. העובר לפני התיבה הי' ר' יוסף שמוטקין, ובתוך הדומי' וחרדת הקודש ששררה בתוך קהל הנאספים, נשמע קול בכי חרישי היוצא מעומק הלב, כל הקהל הזדעזע למשמע תפלתו של צדיק. אחרי התפלה הביאו לו כסא, ואמר מזמורי תהלים בנגינה ערבה, בדביקות נפלאה ובדמעות שליש. הנאספים עמדו מרותקים למקומותיהם בצפי' ממושכת שלא לאבד שום תנועה מהדביקות הנפלאה הזו והצטרפו לאמירת התהלים, ובכי' רבה נשמעת מכל עבר ופנה. כשגמר רבינו את תפלתו, הפנה את ראשו לעבר העומדים לידו בשאלה אם המנהג לנשק את אבני הקודש הללו, ובקבלו תשובה חיובית, העיף רבינו את עיניו המלאות דמעות ומביעות תוגה לאין סוף, על מרחבי הכותל המערבי, הרכין את ראשו ונשמע קול נשיקת הקודש על שריד מקדשנו. הקהל העצום מילא את רחבת הכותל עד אפס מקום באין דרך לצאת עד שהמשטרה הצליחה לעשות דרך בה עבר רבינו.
ישר מהכותל המערבי הלך רבינו לבקר את הרב יוסף חיים זוננפלד
שיצא לקראתו וקבלהו בכבוד גדול, הושיבו על כסאו ובחביבות רבה שוחחו בדברי תורה כחצי שעה. הרב זוננפלד דיבר בענין יוסף אשר פרנס כל העולם עם הבר שלו, ובידידות רבה נפרדו.
יום ו' עש"ק ג' מנ"א — בשעה 2 בצהרים, הלך רבינו בלוית מנהלי ישיבת "תורתאמת", זקני אנ"ש ומקורביו לבקר את הרב הראשי דאה"ק הרב אברהם יצחק הכהן קוק. שם הוזמנו לקבל את פני רבינו: הרב יעקב משה חרלפּ רב דשכונת שערי חסד, הרב דובער קוק הרב מעפולה והרבה תלמידי חכמים ונכבדים. קבלת הפנים היתה נלבבת מאד וכבוד הרב הראשי אמר בהתרגשותו לרבינו "אף שעל פי הלכה אין חיוב לברך ברכת שהחינו מכיון שלא הכרתי את פני קדשו פנים אל פנים, אולם על פי ההכרה שהיתה לי עם הרבי על ידי מכתבים בצירוף שמחת הלב על ידי ראית פנים אל פנים, שהיא כל כך עצומה — יש לי רצון עז לברך ברכת שהחינו". שוחחו אחר כך בדברי תורה ובענינים כלליים שונים24, הנוגעים
ליהדות בחו"ל ובאה"ק ונפרדו בידידות. כן בקר רבינו בישיבת "מרכז הרב". ליד המדרגות חכתה לרבינו אמו של הרב קוק — זקנה בת שמונים ושש — ובקשה מרבינו לברכה. רבינו ברך אותה באריכות ימים ושנים טובות.
משם הלך רבינו לבקר את ה"ראשון לציון" הרב יעקב מאיר שקבלוהו בחביבות ובעדינות יתירה, ומפני השעה המאוחרת בעש"ק ארך הביקור שעה קלה בלבד ונפרד ממנו בחיבה.
שבת קודש ד' מנ"א — מארבע כנפות הארץ באו זקני חסידי חב"ד ואנ"ש לשבות בירושלים. כל אנ"ש תושבי עיה"ק ת"ו והרבה נכבדים מסוגים ושדרות שונות באו להתפלל יחד עם רבינו. האולם הגדול של המלון הי' מלא מפה אל פה. הרבי התפלל באולם הקטן שליד חדרו הפרטי. אחרי התפלה יצא רבינו לאולם הגדול לברך את הנוכחים בברכת "שבתא טבא". תפלת שחרית היתה ברב עם, רבינו עלה לתורה למפטיר, ברך ברכת הגומל, קרא את ההפטרה בנעימות ובהטעמה ושב להתפלל בחדרו.
בערב התחילו לנהור המונים המונים למלון, הקהל הי' מגוון מכל השדרות, ביניהם רבנים גדולי תורה, אנשים חשובים בעלי צורה, מנהלי מוסדות, סופרים, בעלי מדע והשכלה, חסידים מכל המינים, וביחוד אנ"ש חסידי חב"ד, כולם נחפזו לתפוס מקום מתאים היותר טוב לשמוע את המאמר דא"ח מהרבי. על הגג הרחב והנהדר של המלון המיועד לאמירת דא"ח, התאסף קהל עצום של כמה אלפי איש. הצפיפות היתה גדולה מאד, רבינו אמר את מאמר הדא"ח בצריף מיוחד שהוכן מעש"ק לשם כך על הגג. בשעה 6 לפנות ערב התחיל הרבי לומר בסגנון ערוך ומסודר את המאמר ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה25 שארך כשתי שעות.
בשעה 10 במוצאי ש"ק, החזיר הרב אברהם יצחק הכהן קוק ביקור
לרבינו26, בא בלוית בנו, אחיו ועוד. רבינו קבלו בכבוד ובעדינות, שהה אצלו שעה ארוכה ושוחחו שוב בענינים כלליים שונים בחסידות ובדברי תורה, ונפרד מאת הרבי בחיבה.
יום ראשון ה' מנ"א — בשעה 10 בבקר, החזיר הרב יעקב מאיר ה"ראשון לציון" ביקור לרבינו בלוית הרב יוסף לוי, אחד מגדולי רבני הספרדים בירושלים והאדון משיח ברוכוב מראשי עדת הספרים ועסקן ציבורי. שוחח אתו בידידות רבה. הרב יעקב מאיר התנצל לפני רבינו על שלא ברך את הברכה "שחלק מחכמתו ליראיו" כשבקר רבינו בביתו, ואגב הטעים את נוסח הברכה "שחלק" בהבדל מהברכה "שנתן" מחכמתו לבשר ודם שמברכים לפני חכם גדול מחכמי אוה"ע, היות כי הצדיק הוא חלק אלקי ממעל לכן מתאים מאד לברך "שחלק". הביע את שמחתו שזכה לקבל את פני הרבי ונפרד ממנו בחיבה.
באותו יום הלך רבינו לבקר את ש"ב הרה"צ ר' נחום טווערסקי מרחמיסטיבקה וכן את הרב ישראל אשר ליבא.
24) עוד על ביקור רבינו אצל הרב קוק מסופר בספר "שבחי הראי"ה" ע' רלב (מפי הרב רפאל קוק): כשקיבל הרב קוק את פני האדמו"ר מליובאוויטש בביתו נוכחו באולם שבבית הרב כמה וכמה מרבני ירושלים. האולם הי' כמעט מלא. הגישו כיבוד וכו'.
פתאום אומר האדמו"ר להרב:
— "יש לי ענין סודי — 'דבר סתר לי אליך'".. . ואמר זאת בקול רם שהכל ישמעו.
התחיל הקהל להתפזר, ולבסוף נשארו בחדר רק הרב והאדמו"ר — ור' רפאל, בן אחיו של הרב. . .
אמר האדמו"ר להרב: "מיום שיצאתי מרוסי' אין לי היסח הדעת ממצב היהודים שם. מלמדים שם תורה בסכנת נפשות. והנה, איך שהוא, לשם החזקת המלמדים וכו' נחוץ כסף. וכדי שלא יכבה הנר האחרון שם, הריני נוסע — למרות מצב בריאותי — לאמריקה, לשם השגת כספים. והנה, שמעתי על ביקור כבודו באמריקה ועל כבוד התורה שעלה אז, ובכן הריני מבקש עצה מכבודו, שימליץ לי על כמה מהאישים החשובים שם, שאתם כדאי להפגש במיוחד, כדי שיעזרו לי".
הרב קוק: "אומר לו שם אחד: הרי פישל, נדיב לעניני תורה".
כ"ק אדמו"ר: "חושבני על היקף יתר".
הרב קוק: "השופט העליון לואי ברנדייס. נפגשתי אתו ושוחחתי אתו ארוכות. נוכחתי שהוא אדם גדול מאד, שאיננו סובל שום עוול שנעשה למי שהוא בכל מקום שהוא, וכשופט עליון בארצות הברית הוא לוחם במסירותנפש כנגד כל פגם ופגם בחיים שם. ועל אחת כמה וכמה אם יתברר לו — מתוך דברי כבודו — העוול הרב שנעשה ליהודים ברוסי', בגלל שהם חיים כיהודים, בודאי ובודאי שיהי' לעזר רב. אבל האדם הזה, למרות גדלות נשמתו, גודל בסביבה חילונית, רחוקה מתורה ומצוות. האמת אגיד, שלא עלה בידי להשפיע עליו בענין זה. אבל כבודו כפי שאני שומע, חונן בכח השפעה, מפאת שרשי נשמתו המיוחדים. יתכן שיעלה בידו להחזירו לשרשו האמיתי, כי נשמתו חצובה משיש זך. ובשביל זה בלבד, הריני מדגיש שוב שכדאי לכבודו להיפגש אתו ולשוחח עמו".
ראה לקמן ע' נד ובהערה 62 — ע"ד פגישת רבינו עם השופט לואי בראנדייס.
26) בספר שבהערה 24 (ע' רל ואילך — בשם הרב ארי' לוין ז"ל), מתאר את ביקור הרב קוק אצל רבינו במלון אמדורסקי: "בין השאר דובר באותה שיחה על תרופה מיוחדת, שהומצאה לריפוי עצב מכאיב, שהוזכר על כך בעתונות.
אמר האדמו"ר ששמע מאביו (הרש"ב), ששמע מאביו (מהר"ש), שהם כבר ידעו בשעתם על תרופה זו, וזה הי' כתוב בכתביו"*.
*) ראה ספר השיחות תש"ד ע' 68. לקו"ש ח"ב ע' 364. שיחת ב' אייר תשל"ו. אגרותקודש כ"ק אדמו"ר שליט"א חי"ב ע' קה ואילך.