הנסיעה לצפת, מירון וטברי'

28

לרגלי יום ההילולא של האריז"ל ביום ה' מנ"א, החליט רבינו להשתטח על קברו בו ביום בעיה"ק צפת שם מנוחתו כבוד, בלוית מנהלי ישיבת "תורת­אמת", מקורביו ורבים מאנ"ש חסידי חב"ד.

בשעה 2 אחרי הצהרים הגיע לשכם. בשעה 3 הגיע רבינו לעפולה, במלון המרכזי בא לקבל את פניו הרב שלמה אהרנסון הרב הראשי בתל­אביב שבילה אז לרגלי מצב בריאותו בהר הכרמל חיפה. שוחחו שעה ארוכה בענינים כלליים וביחוד נסבה השיחה על היהדות ברוסיא שרבינו עובד בכל מרצו לטובת הצלת היהדות שם, ונפרדו בחיבה.

29

בשעה 30.5 הגיע רבינו לצפת, ואף שביקורו בצפת הי' פתאומי — רק כחצי שעה לפני הופעתו של רבינו קבלו ידיעה טלפונית מטברי', דרך בה עבר רבינו, על ביאתו לצפת — בכל זאת הספיקו לסדר קבלת פנים נהדרת במלון המרכזי (מלון "מאיבערג") בו התאכסן רבינו.

באו לקבל את פניו כל חכמי צפת, רבני' ונכבדי' ובראשם הרב הראשי הרב א. י. זילברמן. רבינו הספיק רק לתת שלום לנוכחים. התפלל תפלת מנחה, ובשעה 15.6 נסע לבית החיים. בינתים התאסף קהל עצום ליד ציון האריז"ל וכשהגיע רבינו כבר הי' המקום מלא המון גדול שעמדו צפופים ומצפים לביאתו. רבינו ניגש לציון של האריז"ל אמר איזו תפלה מתוך הסידור, נשא עיניו למרום ובדביקות נפלאה עמד דומם בלי כל תנועה, נשמעה רק בכי' חרישית ומרה שהמסה את לבות הנוכחים וגעו בבכי' גדולה. קרא את ה"פדיונות" שהביא אתו והקיף את ציון האריז"ל, ציון הרמ"ק ז"ל וציון הר"ש אלקבץ ז"ל הטמונים זה ליד זה. השטתח על ציון ה"בית יוסף" ושהה שם זמן מה, אח"כ הלך לבדו לציון הר"מ אלשיך "שם דברתי בעל פה ובכיתי בכי רב"27 ושהה שם שעה קלה. בשעה מאוחרת בלילה, בכחות על אנושיים גבר ועלה לגובה ההר, שגם לאיש בריא ואיתן קשה העלי' בשפוע כזה ומה גם אחרי נסיעה ארוכה במשך יום שהי' עיף ויגע מאד, בכל זאת צעד צעדים מדודים, באומץ ובהדרת קודש בגבורה ועוז אשר הפליא את כל הרואים.

באמצע הדרך נח מעט על כסא שהביאו לו מן העיר, ואמר לאלה שעמדו לידו: בביקור הראשון במקומות קדושים אלה מתרגשים מאד ועולם העשי' נעלם לגמרי.

בשער בית החיים חכו לו לקבל את פניו חכמי ורבני הספרדים, רבינו התענין לדעת אם בבתי כנסת הספרדים קובעים עתים לתורה בהמון, חכמי הספרדים מסרו לו תשובה חיובית וזה השביע מאד את רצון רבינו, חיזק ועודד אותם בדברי חיבה ואהבה ומסר להם את ברכתו, וכשבא למלון כבר חכה עליו המון רב, שקבל אותם בשמחה רבה, נתן שלום לכאו"א ומסר להם את ברכתו.

לאחר מכן הלך לנוח ועל פי בקשתו הביאו לו שולחן קטן על המרפסת, ישב כשלש שעות וכתב עד שעה 00.11. השאיר סכום כסף

30

מסוים לצרכי מוסדות התורה שבעיר, ובשעה 15.4 לפנות בוקר נסע יחד עם בני לויתו לכפר מירון מקום קברו של הרשב"י ז"ל.

יום ב' ו' מנ"א — כשבא למירון כבר האיר פני המזרח והשמש התחילה לעלות. לוו אותו הרבה נכבדים מצפת וטברי', רבינו סגר את עצמו במערת רשב"י הדליק נרות והשטתח על הציון28, פרץ בבכיות מרות שהחרידו את כל השומעים. קרא שוב את כל ה"פדיונות" ואחר כך צוה להתפלל בזריזות. רבינו הלך לפתיחת הארון ועלה לשלישי. השטתח על קברו של רבי אליעזר ב"ר שמעון, קרא מזמורי תהלים, הקיף את הציון ונכנס לבדו במערת רבי יצחק נפחא, שם נמצא אחר כך על ידי אחד החסידים רשום על הציון כתב יד קדשו של רבינו, בנוסח דלהלן:

"התלמידים הלומדים במדינת רוסיא וכל ישראל סובלים מחסור בגו"ר".

על פי בקשת הגבאים הלך רבינו לבקר את ישיבת "בר יוחאי" ו"מושב זקנים". מנהלי המוסד קבלוהו בכבוד גדול. הנהלת המוסד סדרה סעודת בוקר בשביל כל מלווי רבינו, אולם רבינו אכל מהעוגות שהביא אתו, ובספר המבקרים חתם את שמו וכתב: "יום ו' מנ"א יהפכו ה' לששון ולשמחה".

מגג ישיבת "בר יוחאי" ראה מרחוק את מערת רבי יוחנן הסנדלר, והאילן אשר תחתיו קבורים בית שמאי.

31

בשעה 50.6 בבוקר בא רבינו לטברי' ונסע ישר לקבר רמבעה"נ29, השטתח על הקבר והתפלל תפלה קצרה, בינתים נודע בעיר דבר בואו של רבינו וכל בני העיר מקטן ועד גדול אצו לפגוש את הרבי ומצאו אותו כשנסע לקברו של הרה"ק רבי מנחם מענדל מוויטעפסק. הקיפו את המכונית ודרך החלון מסר רבינו שלום לכאו"א ונתן להם סכום כסף לקנות יי"ש ולברך אותו בהצלחה בעת אמירת "לחיים". יהודי טברי' קבלו את רבינו בחיבה יתירה ובהתלהבות רצינית. רבינו סר לציוני הקודש של רבי מנחם מענדל מוויטעפסק, רבי אברהם מקאליסק, ועוד. לאחר מכן ביקר את קברי רבי עקיבא, רבי יוחנן בן זכאי, השל"ה והרמב"ם. ליד קבר הרמב"ם התבונן רבינו כשעה קלה, וכשיצא אמר: "והחי יתן אל לבו, צריך לתת אל הלב שהחיים שאדם חי יהיו חיים נצחיים כמו שצדיקים במיתתן קרואים חיים, לזכות לזה אפשר רק על ידי — היום לעשותם".

בשעה 10 הגיע לעפולה והשו"ב מדבר עם רבינו אדות ישיבה בעמק יזרעאל. מגיעים חלוצים מהסביבה לקבל שלום מרבינו, סר למלון שם חיכה לו כבר קהל רב ורבינו נתן לכל אחד שלום ומסר לכולם את ברכתו. בשעה 1 אחרי הצהרים שב חזרה לירושלים, נח מעט וקבל את אנ"ש ל"יחידות" עד שעה מאוחרת בלילה. בקרוהו הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי והרב זלמן זלזניק מנהלי ישיבת "עץ חיים".

יום ג' ז' מנ"א — בשעה 10 בבוקר בקרוהו ד"ר משה וואלאך מנהל בית החולים "שערי צדק", הרב א. י. שפירא מדרוהוביטש נכד הרה"ק מרוזין ועוד מגדולי ונכבדי ירושלים.


27) יומנו של רבינו.

28) בשיחת ל"ג בעומר תש"ח סעיף ט (לקו"ד ח"ג תקיז, ב): "ווען איך האב זוכה געווען צו זיין אין אה"ק תובב"א און צו זיין — אויף דעם ארץ ישראל חסידיש­אידישן אויסשפראך — בא דעם רשב"י און די בעלי אידרא קדישא, האב איך געהערט ווי מען זאגט:

מירון איז א פרייליכער אהל. ווען מען קומט קיין מירון ווערט מען באַ זיך שטארקער.

דארט האב איך געהערט אזא אויסשפראך:

רשב"י איז א פרייליכער רבי ער האט גענומען* אלץ וואס אידן פארפעלן — ח"ו — אין קיום התורה והמצות, אויף זיך".

ובספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 332: "ווען איך בין געווען אין ארץ ישראל, בין איך דאן געווען אויף אלע קברים, איז אויף רשב"י'ס קבר האב איך זיך געפילט היימישער, ד.ה. פרייליכער, און אויף דער רמבעה"נ קבר אומעדיקער".

*) זע סוכה מה, ב. ירושלמי ברכות פ"ט ה"ב. ב"ר פל"ה. פסיקתא דר"כ פיסקא ויהי בשלח. — הערת כ"ק אדמו"ר בשיחה הנ"ל.

29) ראה הערה הקודמת בסופה.