הנסיעה לקבר רחל

31

בשעה 12.45 בצהרים נסע לחברון. תהלוכה שלמה של עשרות אוטובוסים עם כמה מאות איש, כל תלמידי ישיבת "תורת­אמת" התמימים וזקני אנ"ש לוותה את רבינו בדרכו, בדרך סר לקבר רחל אמנו, חקר לסדר ההשכבה כדי להתפלל לצד הראש, על פניו ניכרת הדרת קודש והתרוממות הנפש, התפלל ובכה הרבה, הקיף את הקבר, קרא שוב את ה"פדיונות" והדליק ח"י נרות, משם נסע לחברון. ליד המושב החרדי החדש "מגדל עדר" יצאו לקבל את פניו מחברון חכמי העיר רבני' ונכבדי' מעדת הספרדים ומעדת האשכנזים. רבינו מסר לכאו"א שלום וברכה.

32

הביקור בחברון30

הקדוש ר' אליעזר דן סלאנים הי"ד תכנן את ביקורו של רבינו בחברון. כידוע היתה הכניסה לתוך הבנין העומד על מערת המכפלה אסורה ליהודים, אולם ר' אליעזר דן סלאנים — שהיו לו קשרים טובים בחוגי השלטון הערבי שבחברון, הצליח להשיג רשיון מיוחד עבור רבינו ושלשה מלוים.

רבינו הגיע לחברון בשעה 30.3 וסר לביתו של הרב יעקב יוסף סלאנים רב העיר. בשעה 00.5 הלך למערת המכפלה בלוית כל תושבי העיר — אנשים ונשים — וכל בני הישיבה, השיירה עברה דרך הכביש החיצוני, לא דרך השוק והחנויות.

רבינו התפלל מנחה בבכי' רבה — בערך כשתי שעות — ובכיות עצומות נשמעו מכל עבר ופנה.

התוכנית היתה להיכנס למערת המכפלה דרך "שער יעקב", אשר בו היתה הכניסה אסורה ליהודים לחלוטין (אפילו לתוך השער), ולצאת דרך "שער אברהם" אשר שם היו המדרגות שליהודים היתה הרשות להיכנס ולעלות עד שבע מדרגות בלבד.

בשעה 00.7 נכנס רבינו בפנים. הכניסה היתה דרך "שער יעקב", שם חכתה משלחת מגדולי הסוחרים הערביים שבחברון אשר באו לכבודו של ר' אליעזר דן סלאנים שהי' אז מנהל הבנק אנגלו פלשתינה בע"מ בחברון.

הערבים קבלו את פני רבינו ומלויו — חתנו הרש"ג, הרב יעקב יוסף סלאנים ר' אליעזר דן סלאנים, ר' ישראל ור' יצחק דבורץ ור' שלמה זלמן קלונסקי — בברכה, ונתנו לכולם סנדלי­עור מיוחדים לקשרם מעל הנעלים, בכדי שלא יוצרכו להסיר הנעלים ולהכנס יחפים כדרך שהם עושים.

רבינו נכנס למקום קברי האבות, ועבר ליד המצבות הגדולות שהיו מכוסות בשטיחים יקרים ובפרכיות רקומות הפרחים ועטורות בגדילי­זהב. הסוחרים הערביים הסבירו כפי המסורת שבידם, כל מצבה ומצבה

33

על קברו של מי מהזוגות היא עומדת. ליד מצבתם של אברהם ושרה הראו פתח של בור המוביל למערה ובתוכו תלוי' מנורת שמן זית הדולקת כנר תמיד.

רבינו הלך בראש וכולו שקוע במחשבות ובהרהורים, הי' מופלא לראות איך שרבינו מוצא את דרכו בסבך הדרך כי הי' נדמה כל העת שעיניו עצומות ושפתיו נעות וממלמלות. כך עבר הביקור במערה, עד שהגיע ל"שער אברהם" [אשר שם היו המדרגות שליהודים היתה הרשות להכנס לשער זה], רבינו ירד במדרגות הרבות עד שהגיע למדרגה השביעית, אשר שם [ממדרגה השביעית ועד החוץ] חיכה לרבינו כל הקהל.

משם הלך לסייר את נחלתו וחצרו, התענין בכל הפרטים, מקומו מעמדו ומצבו של הבית ומגרשיו שסביבו. סר שוב לבית הרב יעקב יוסף סלאנים, נח מעט והלך לבית הכנסת הגדול שהי' מלא מפה אל פה ואמר מאמר יהי ד' אלקינו עמנו8. על פי בקשת הנהלת ישיבת סלובודקה שבחברון הלך לבקר את הישיבה. בשעה 10 בלילה שב לירושלים.

באותו יום לפני נסיעתו לחברון, ביקר רבינו את ועד כולל חב"ד בשכונת מאה שערים, התחקה על פעולותיו של הכולל והביע את שמחתו לראות את המוסד שיסדוהו אבותיו רבותינו הקדושים נ"ע. במגרש השכונה התאסף קהל אלפים שקבלו את רבינו בחמימות ובהתרגשות.


30) עפ"י רשימת ר' שלמה זלמן קלונסקי. נדפס בשינויים בספר "חברון" (ירושלים, תש"ל) ע' 261 ואילך. וראה מכתב כ"ק אדמו"ר למר גד פרומקין (אגרות­קודש ח"ח ע' קנב): "אתענין לדעת אולי ידועים לכ' פרטי ביקורו של כ"ק מו"ח אדמו"ר במערת המכפלה, ועד איזה מקום נכנס שם".

8) לע"ע אינו תח"י.