ערב תשעה באב ותשעה באב

33

את יום רביעי ערב תשעה באב הקדיש רבינו ל"יחידות" ביחוד עבור התמימים תלמידי ישיבת "תורת­אמת".

ביום ה', תשעה באב ביקר על הר הזיתים בקברי זכרי' הנביא, הרה"ק רבי חיים בן עטר בעל "אור החיים", יד אבשלום, מערת שמעון הצדיק, מערת סנהדרי קטנה, מערת סנהדרי גדולה, חצר כלבא שבוע וקבר דוד המלך. רבינו התענין מאד באופן קברי הכוכין, וכשאחד העיר שמערות כאלו הן דבר יקר המציאות ומענינות הן מאד, אמר על כך רבינו שמענין יהי' אז בשעה ששוכניהן יקומו ויקיצו לחיי עולם.

במוצאי תשעה באב ביקר רבינו הישיבה "תורת­אמת". הנהלת הישיבה סידרה סעודה באולם הישיבה. כשנכנס רבינו לישיבה קרנו אור

34

פניו. שמחת לב פנימית והתרוממות הנפש היתה ניכרת על פניו, התלמידים והנוכחים הטיבו את לבם ביי"ש וניגנו ניגונים חב"דיים. רבינו ניגן יחד עם התלמידים התמימים, ושהה שעה ארוכה עם התמימים שהסבו לו עונג ונחת רב. רבינו אמר המאמר אתה הראת לדעת31 ושיחה קדושה שנדפסה לקמן ע' 74 ואילך.

יום ו' עש"ק י' מנ"א — ב­10 בבוקר ביקר הרבי את המוסדות: בית היתומות דיסקין, קבלו את פניו הרב יוסף חיים זוננפלד, הרב אליהו קלצקין וכל חברי ההנהלה. מושב זקנים. בית החולים וואלאך "שערי צדק". בית החולים ביקור­חולים. בשעה 1 ביקר את רבינו ש"ב הרה"צ ר' נחום טווערסקי ובניו.

בשבת קודש י"א מנ"א — כדי למנוע הפרעות על ידי הצפיפות של הקהל הגדול שהתאסף לשמוע דא"ח, הוקם ביום הששי בימה מיוחדת באמצע הצריף שהותקן לשם ישיבה לרבינו בעת אמירת דא"ח. גם בשבת זו התאסף קהל רב מאד לשמוע את המאמר שאמר רבינו — ד"ה גדול יהי' כבוד הבית32.

יום א' י"ב מנ"א — כל היום הקדיש רבינו לביקורים. ביקר אצל קרוביו ובמוסדות אלו: ישיבת "מדרש שלמה", שם חיכו לו זקני ונכבדי ורבני עדת הבוכרים. כל קהילת הקודש של הבוכרים הם נשיהם בניהם ובנותיהם מלאים הרחובות, החלונות והגגות וכולם מברכים בהרכנת הראש ובשילוח נשיקות מרחוק. "נפלא הוא קהל עדת ישראל הבוכרים האנשים והנשים בגודל התמימות והאמונה שלהם בתלמידי חכמים ובני תורה". בתלמוד תורה של הבוכרים שתחת השגחת "אגודת ישראל", קבלו אותו המנהלים הרב משה בלוי והרב משה פרוש, תלמידי התלמוד תורה שרו ברכת "ברוך הבא". בבית היתומות הכללי ובתלמוד תורה "דורש ציון". כן ביקר בביתם של ר' אלישע יהודיוב33 ושל ר' מני

35

יהודיוב34. לאחר מכן הלך להיפרד מה"ראשון לציון" הרב יעקב מאיר ושהה בביתו כחצי שעה. אח"כ לווה אותו בביקוריו בישיבת "אהל יעקב" העומדת תחת נשיאותו, ובבית היתומים בורוכוב. רבינו חתם את שמו בספר המבקרים. משם הלך יחד עם הרב יעקב מאיר לבקר את הרב יוסף חיים זוננפלד. ביקרו בבית החולים "משגב לדך", בישיבת "פורת יוסף" ובספריית ה"שדי חמד". מגג "משגב לדך" ראה את מקום המקדש. בישיבת "שער השמים". בחורבת רבי יהודה החסיד. בישיבת "עץ חיים" ובישיבת "מאה שערים". בשכונת מאה שערים חיכו לו מלבד כל התושבים, המון של כמה אלפי איש, הצפיפות היתה גדולה ורבינו מסר להם את ברכתו. משם סר לבית הכנסת חב"ד "בית מנחם" על שם אדמו"ר ה"צמח צדק" שבעיר העתיקה, ולאחר מכן הלך להיפרד מהרב הראשי הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שהה שם שעה ארוכה ודיברו בענינים שונים, משם הלך אל ש"ב הרה"צ ר' נחום טווערסקי.

יום ב' י"ג מנ"א — בשעה 7 בבוקר ביקר פעם שני' ליד הכותל המערבי. בגישתו אל הכותל הרים את עיניו ובמבט מלא אהבה, דביקות והתרוממות הנפש סקר את כל רחבת הכותל והביע את התפעלותו: כי עכשיו הוא רואה יפה.. . רבינו שפך את לבו בתפלות ובבכיות, התענין בבנינים החדשים ההולכים ונבנים בסביבת הכותל. חלק מהדברים שאמר בדרכו מן הכותל המערבי נדפס לקמן ע' 77 ואילך.

לאחר ביקורו בכותל המערבי, כותב רבינו ביומנו מיום זה: "באתי למלון ומצאתי את גד פרומקין (בנו של הרי"ד ז"ל35) ראש שופטי המשפט הגבוה (סענאט) אברך צעיר מדור החדש, אבל יש לו רגש טוב ובענינים העקרים הוא שומר דת"36.


31) נדפס בסה"מ תרפ"ט ע' 227 ואילך.

32) נדפס בסה"מ שם ע' 235.

33) מנכבדי העדה הבוכרית בירושלים שהועיד את ביתו המרווח בירושלים עבור רבינו. אמנם כאשר נתקבלה הידיעה מרבינו שמבקש לשכור לו אכסניא בבית מלון נשאר הדבר כן.

אודות ר' אלישע יהודיוב כותב רבינו ביומנו: "שהי' גביר עצום ונודע ברוב צדקות וזכה אשר הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקלל"ה נבג"מ זי"ע בירך אותו בבנים, ויצו עליו לבנות לו בית בירושת"ו, וזה נשאר לו אחרי אשר הניח כל בתיו בסמארקאנד".

34) גם הוא הכין דירה עבור רבינו.

35) הרב ישראל דובער פרומקין. עורך ה"חבצלת" בירושלים. ראה מכתבי כ"ק אדמו"ר מהורש"ב אליו — אגרות­קודש ח"ב ע' תטו. ח"ד ע' קס. ועוד.

36) בספרו "דרך שופט בירושלים"* (ירושלים, תשט"ו) ע' 308 ואילך מתאר מר פרומקין פגישתו עם רבינו: ".. . טלפן אלי מר ירחמיאל אמדורסקי ואמר לי שהרבי מליובאוויץ המתאכסן תמיה ומשתומם, שלא באתי לבקר אצלו, מאחר שקשרי ידידות היו קיימים בין אביו לבין אבי. לתשובתי לאמדורסקי, שהייתי בחופשה על הר הכרמל, אמר לי שהרבי יודע שכבר חזרתי לירושלים, וביקש ממני לבוא לבקר את האורח החשוב מיד, מאחר שעומד הוא לעזוב את ירושלים בעוד שעה קלה. עמדתי אתו יום לנסוע לתל­אביב. דחיתי את נסיעתי והלכתי לראות פניו של הרבי. מצאתי את המלון מלא עד אפס מקום קהל רב של חסידים שבאו לקבל ממנו ברכת הפרידה. הרבי עצמו לא הי', כי הלך לכותל המערבי הפעם האחרונה קודם יציאתו מן העיר.

משחזר משם סגר עצמו בחדר מיוחד, ואותי הכניסו אליו והתפתחה שיחה בינינו, רבת עניין, אלא מיד התברר שלא נוכל להמשיך בה תחת לחץ מאות החסידים המחכים בחוץ, ובעוד הרבי ואני מתכוננים לצאת לדרך. מששמע כי עומד אני לצאת לתל­אביב, הזמינני הרבי להתחבר אליו ונשוחח בדרך. הסכמתי, ואמרתי, שאלך הביתה לסדר איזה עניינים ומיד אני חוזר. משנכנסתי הביתה שוב טלפן אלי אמדורסקי, הפעם אמר לי, שאין עלי לשוב למלון אלא לחכות לרבי שהחליט לכבדני בביקורו בביתי ומהבית נצא לתל­אביב. ואמנם אחרי כמה רגעים עמדה על יד שער בית "חבצלת" מכונית, שבה ישב הרבי, ועמו הרבי מרחמסטריווקה ר' נחומ'צע טברסקי, שנשאר יושב במכונית כי קשתה עליו ההליכה מחמת זיקנה מופלגת. עשרות מכוניות מלאות קהל מלווים מחסידי חב"ד שעמדו לצאת עם הרבי לתל­אביב מלאו את כל הרחוב.

הרבי מליובאוויץ אמר לי כי מפני שני טעמים בא לביתי, אחד משום "ושמתי ברכה בביתך", ואחד הואיל ורצונו שהידידות שהיתה קיימת בין אביו לאבי תוסיף ותתקיים גם בין בניהם.. ברך את בני הבית ויצאנו לדרך. ר' נחומ'צע ליווה את הרבי רק עד מוצא, ונשארנו שנינו לבדנו כל הדרך. ספרתי לו על המתרחש בארץ, על ההתקדמות הגדולה בהתישבות החדשה, ושאלתיו אם ביקר באחת המושבות, הצעתי לו לבקר בפרדס שלי ברחובות. . הסכים לי ונדברנו, שאבוא לקחת אותו ממלונו אחרי­הצהריים.

בינתיים התקרבנו לתל­אביב ואלפי החסידים שהצטופפו בחוצות העיר להקביל פני רבם השתוממו לראות אדם חילוני יושב על ידו.

משבאתי אחרי הצהריים למלון, שבו התאכסן האורח ליד שפת הים, לקחתו כמדובר, מצאתיו מוקף מאות חסידים המחכים לקבל ברכה או להגיש פתקה או פדיון. . ויצאנו לרחובות כמעט עם חשכה, ואת המושבות שעברנו דרכם ראה רק בחשכת הלילה".


*) במכתב כ"ק אדמו"ר אליו משנת תשי"ד (אגרות­קודש ח"ח ע' קנא): "בקורת רוח מיוחדת קראתי בסיום מכתבו כי מתכונן להוציא לאור ספר זכרונותיו. . ומתאר ג"כ פגישתו עם כ"ק מו"ח אדמו"ר. וימים אחדים אחר שהגיעני מכתבו הגיעוני גם הפרקים". ובמכתב משנת תשט"ו (אגרות­קודש ח"י ע' שנט): "נעם לי לקבל מכתבו. . וכן ספרו "דרך שופט בירושלים" ות"ח ת"ח על תשורתו זו".