י"ד כסלו, תרפ"ט

54

בעת סעודת החתונה

[באולם1 עמדו שלחנות שלחנות ערוכים בכל מיני מעדני מלך וישבו העם על הסדר ואכלו ושתו לחיים ולברכה וישירו וירקדו וישמחו בשמחה של מצוה. אחר כך הלך כ"ק אדמו"ר שליט"א סביב השולחנות ויחלק משקה לכאו"א2 בברכה3. בגשתו למקום עמידת תלמידי הישיבה ציוה להמשגיח ר"א שימחאוויץ4 לחלק משקה לכ"א מהתל­מידים ויאמר5:]

— תמימים אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עלי'6, קיום התורה בא ע"י היגיעה דוקא. לימוד התורה בכלל הוא ע"י היגיעה דמי שמתיגע בא על עומק הדבר, דגם מי שיש לו שכל טוב שכל דק ובהשקפה ראשונה לוקח הענין בטוב, מ"מ מי שאין שכלו טוב כ"כ אבל

55

מתיגע על השכל בא הוא אל העומק יותר, לפי שהתורה היא חכ' פי' אלקות, דגם שכל הנגלה שבתורה הוא אלקות. ובשביל זה הוא מה שבאים בגלות. הגלות הוא בישראל בכלל ולומדי תורה בפרט, ואתם תמימים בפרט (יש בזה אריכות דברים נאָר ניט דאָ איז דער אָרט פון דעם און ניט יעצט איז דער זמן דערפון), ועיקר קיום התורה הוא במי שממית עצמו עלי'. תדעו תמימים שעליכם לבטל עצמכם מכל וכל, און אויף דעם גייט איהר, תלמדו תורה ביגיעה, גם בנגלה, וכן תלמדו חסידות ולא שתשאר רק ההשכלה לבדה רק תבוא לידי פועל, הפי' במדות טובות ואז הנני מברך אתכם, איהר זאָלט גיהאָלפען וערען בכל הענינים הנצרכים לכם ותאריכו ימים ושנים כו'.

[אח"כ יצא בריקוד עם מנהלי הישיבה והמשגיחים.

אחרי הפסקת זמן מה ישב כ"ק אדמו"ר שליט"א על מקומו והתחיל לומר מאמר דא"ח ד"ה אשר ברא ששון ושמחה7. הדרוש נמשך עד חצות לילה.

אח"כ נט"י כל המוזמנים לסעודה. באמצע הסעודה צוה כ"ק אדמו"ר לאחד התמימים לחלק משמו תשורה לכאו"א, צילום ממכתב גכתי"ק אדמו"ר הזקן8 בצירוף דברי הסבר9 בו הוא כותב שהוא נותן את המכתב בתור תשורה לרגלי חתונת בתו תחי', אשר יהי' לסגולה לכל בית ישראל וכן ביאור10 ופתשגן המכתב של אדמו"ר הזקן.

אנ"ש שרו הרבה ניגונים בעזרת התזמורת, והסעודה נמשכה עד אחר שעה ו' בקר, בשירה, בזמרה ובתופים, והמחולות בשמחה וצהלה].


1) ראה לעיל ע' 53 הערה 1.

2) ראה שיחת ש"פ נשא תשמ"ז (התוועדויות ח"ג ע' 464): בעת סעודת הנישואין שלי, עמד כ"ק מו"ח אדמו"ר ממקומו והלך בין המסובים לחלק להם משקה לומר לחיים. בראותי זאת, לא הייתי יכול להישאר לשבת במקומי כשכ"ק מו"ח אדמו"ר עומד ומחלק משקה, ועמדתי ממקומי, כדי לסייע עכ"פ, לאחוז את המשקה או להגיש את הכוסית כו'. מיד פנה אלי כ"ק מו"ח אדמו"ר ורמז שאשאר לישב במקומי. וכשניסיתי להתעקש בכל זאת. . . רמז שוב [כ"ק מו"ח אדמו"ר] באופן ברור שלא אקום ממקומי, כך, שבלית ברירה נשארתי לישב במקומי, "אויף שפילקעס". . . כמובן, עד שחזר כ"ק מו"ח אדמו"ר וישב במקומו להמשיך בסעודת הנישואין.

3) ראה עד"ז — הנהגת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע בעת סעודת החופה של כ"ק בנו אדמו"ר מהוריי"צ — ספר השיחות תש"א ע' 104.

4) משנת תרפ"ז (לערך) ואילך שימש כמשפיע בישיבת "תורת­אמת" ירושלים. לחודש תשרי תרפ"ט בא אל רבינו לריגא, והייתה סברא שיישאר בווארשא בתור משפיע בישיבת "תומכי­תמימים", אמנם לאח"ז הוחלט שיחזור לירושלים לעזור בניהול הישיבה "תורת­אמת" (ראה אגרות­קודש חי"א ע' צה ואילך ובהערת המו"ל שם. תולדות חב"ד בארץ הקודש ע' רכד­רכו. ספר השיחות תר"פ­תרפ"ז ע' 24 הערה 3). נזכר לקמן ע' 77.

5) הבא לקמן הועתק מרשימות כ"ק אדמו"ר (הנ"ל ע' 53 הערה 1). וראה שיחת ש"פ וישלח, יד כסלו תשי"ד.

6) ברכות סג, ב. שבת פג, ב. גיטין נז, ב. זח"ב קנח, ב (ברע"מ). רמב"ם הל' ת"ת פ"ג הי"ב. שו"ע יו"ד סרמ"ו סכ"א. שו"ע אדה"ז הל' ת"ת פ"ד ס"ט.

7) נדפס בקונטרס דרושי חתונה תרפ"ט — סה"מ קונטרסים ח"א כא, ב ואילך. סה"מ תרפ"ט ע' 86 ואילך.

8) נדפס באגרות­קודש אדה"ז ח"א אגרת לב (ע' פ). לעיל ב"מבוא" ע' טז.

9) נדפס באגרות­קודש ח"ב ע' קלא ואילך.

10) נדפס בהוספות לאגרות­קודש אדה"ז ח"א ע' תלה. לעיל ב"מבוא" ע' יז.