בס"ד1

243

[ש"פ בהעלותך, כ"א סיון, תרצ"א]

ביום הזה ש"פ בהעלותך תרצ"א, נתמלאה מאה שנה לש"פ בהעלותך תקצ"א, אשר הי' נודע בקרב החסידים הישנים בשם שבת של כתר פנימי ועצמי.

בקיץ תרנ"ה בכל יום ויום גם ביום ועש"ק, וש"ק בין מנחה למעריב, הי' כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, קובע זמן ומועד קבוע בערך כשתים שעות בחול, ושעה אחת בעש"ק ויום הש"ק שהי' מטייל עמי, ובזמן ההוא הי' מספר לי סיפורים מארחות חייו בהיותו צעיר, מאת אשר ראה וזוכר מאת הוד כ"ק אביו זקנו האדמו"ר צמח צדק, מאת כ"ק אביו אאזמו"ר הרה"ק, מכ"ק דודיו הרבנים הצדיקים, וחסידים זקני אנ"ש.

הקיץ תרנ"ה הוא הקיץ הראשון אשר הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק נסע לנאות דשא2, ואיפוא לקח לו מועד להתענין בעצמו בחינוכי, ובכ"י הי' לומד אתי דא"ח שעה וחצי (מלבד עש"ק) ונוסף לזה הסיפורים האמורים, אשר עפ"י [רוב] הנה אחר כל סיפור הי' עושה כמו בכן המורם מהסיפור ההוא בהנוגע אם ביראת שמים, בהבנה והשגה, או במדות טובות והנהגת בני אדם.

בסדר השתלשלות נשיאותו של הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק הרב צמח צדק ידוע3 כי משך זמן לא רצה לקבל

244

הנשיאות, והיינו מכסלו תקפ"ח4 עד חגה"ש דשנה ההיא, והנה על חגה"ש דשנת תקצ"א באו הרבה חסידים רבנים מלמדים ובע"ב ורוב גדול מזקני אנ"ש שהיו חסידי רבינו הגדול, ויתעכבו בליובאויטש עד אחר ש"ק פ' נשא וביום א' בהעלותך אחדים מהם נסעו, וסדר נסיעתם היתה דרך עיר דובראוונע.

בדובראוונע דר הרה"ג הרה"ח ר' נחמי' זצ"ל5, והוא הי' חבירו המובהק של הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק הרב צמח צדק שלמדו יחדיו, והוא לא הי' נוסע לליובאויטש וכאשר באו הרה"ק ר' אייזיק מהאמי'6, הרה"ח ר' משה ויליענקער7 ואחיו הרה"ח ר' זאב8 והרה"ח ר' זלמן זעזמער9, והרה"ח ר' פסח מאלעסטוקער10, החסיד ר' יקותיאל מליעפליע11, כולם הזדמנו בדובראוונע ויבקרו את הרה"ג הרה"ח ר' נחמי' זצ"ל.

בבואם אליו סיפר להם אשר ראה את הוד כ"ק רבינו הגדול בחלום, ויאמר לו מדוע אין לך רב, עשה לך רב. וישאל את רבינו הגדול ואת מי יקח לרב, ויענהו רבינו הגדול, אברהם הוא התחלת התיקון, ונח הי' צדיק, אך הוא מדריגה שלפני התיקון, ונקרא נח ע"ש ינחמנו12, ובתיקון מנח"ם נח עם מ' לפניו שהוא התחלת המשנה, ומ"ם לאחריו שהוא סיום המשנה ינחמנ"ו בעתיד, מנח"ם בהוה13. והבנתי כי צריכים לנסוע לליובאויטש. ועל שבת הבע"ל פ' בהעלותך הנני נוסע לליובאויטש.

הסיפור הלזה עשה רושם עז על השומעים, ויתיעצו ביניהם ויחליטו לשוב לליובאויטש. ויגידו להרה"ג ר"נ זצ"ל את לבבם וביום ד' בהעלותך נסעו כולם לליובאויטש. ובשבת ההוא הי' ג"פ

245

חסידות, היינו פ"א הי' בעש"ק כדרכו של הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק שהי' אומר דא"ח לפעמים בעש"ק לאחר תפילת שחרי' ולפעמים לאחר מנחה. פעם שני הי' חסידות רק לפני האורחים והרה"ג הרה"ח הנז' ועוד איז' אחדים מאמר למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים, וגם כאשר הלהב עולה מעצמו הנה המצוה היא בהדלקה, ואהרן הוא המדליק, ובעת זמן סעודה שלישית (שלא הי' אוכל14) אמר המאמר ראיתי והנה מנורת זהב שבלקו"ת15.

ויקראו החסידים את השבת הזה דפרשת בהעלותך שבת של כתר פנימי, כי אז גם זקני החסידים סמכוהו וקבלוהו לאדמו"ר, והגם כי קודם לזה היו נוהגים בו כבוד רבי, ומ"מ הי' נודע שהם עוד טרם הגיעו לאותו היחס הפנימי, כי שני סוגי חסידים ישנים היו, הא) חסידי רבינו הגדול, הב) חסידי רבינו האמצעי, ובחסידי רבינו האמצעי שני פלוגות הזקנים והבינונים בשנים. הבינוני' והצעירים התקרבו תומ"י, גם בהששה חדשים הראשונים כסלו­אייר תקפ"ח היו רבים מהם יושבי' בליובאויטש, וכנודע אשר הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק הרב צמח צדק בעת מיאונו לקבל כתר הנשיאות אמר כי פרנסתו תהי' מאשר ילמוד עם נערים, וכמובן אשר לפועל לא בא הדבר, וכאשר בעת ההיא ישבו יותר על עשרה מנינים חסידים והיו עוסקי' בלימוד ובתפלה הנה הי' הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק לומד עמהם, והי' בא לביהכ"נ הגדול של הוד כ"ק אאזמו"ר אדמו"ר האמצעי, הנקרא זאל הגדול.

על חגה"ש תקפ"ח התקבצו הרבה מזקני החסידים. גם צירים באו מאת המושבות אשר יסד הוד כ"ק אאזמו"ר אדמו"ר האמצעי בפלך חערסאן, ואחרי חילופי דברים רבים קיבל הוד כ"ק אאזמו"ר אדמו"ר הרב צמח צדק את כתר הנשיאות בערב חג השבועות תקפ"ח, והעיר ליובאויטש צהלה ושמחה.

זקני חסידי רבינו האמצעי, וזקני חסידי רבינו הגדול אם כי בכל לבם ונפשם הורו להחסידים להתקשר אל הוד כ"ק אאזמו"ר אדמו"ר הרב צמח צדק, בכל תוקף עוז התקשרות פנימי, ויחלקו ביניהם את חלוקת הארץ והמדינה לגבולי', וכל אחד מהנבחרים שבהם לקחו להם חלק ידוע אשר במשך השנה יסע כל אחד ואחד מהם בסביבתו לעורר את אנ"ש. הרה"ח ר' אייזיק לקח על עצמו את כל חבל שקלאוו, מאהילוב, זלאבין, נוסף על הסמוכות למקום מגורו האמי'. הרה"ח הרה"צ ר' הלל מפאריטש16 לקח על עצמו לנסוע להמושבות ועיר חערסאן והסמוכות לה. הרה"ח ר' זלמן זעזמיר לקח על עצמו מינסק והסביבה, באריסעוו והסביבה. הרה"ח ר' פסח מאלעסטוקער לקח על עצמו חאסלאויטש והסביבה פאצעפ וטשערניגאוו. הרה"ח ר' יצחק משה מיאססי17 לקח על עצמו כל נגב בעסעראביע כמו קאלעראש, טאלענעשט, קעשינוב, בענדער. הרה"ג הרה"ח ר' פרץ18 לקח על עצמו נוסף על מקום מגורו נעוויל את כל הסביבה

246

ופאלאצק והסביבה. ועוד הרבה מהעוסקים בבנינה של החסידות.

וכך הי' לשונו הק' של הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, בעת אשר סיפר לי סיפור זה:

אַמאָליקע חסידים האָבין גיהאַט אַ הרגש פנימי אין חסידות און גיפילט עבודה פנימית, יעדער זאַך איז גיווען ריין קלאָר, און מיא האָט גיוואוסט דיא גרַאדין19 פון אמת, זיי האָבן גיהאַט אַ ריכטיגן גראדעסניק20. דריי יאָהר האָבן אַזעלכע גרייסע אידן חסידים משכילים און עובדי הוי' באהוי"ר גיטאָן אַ ענין פנימי מיט מס"נ ממש, גירעט דברים היוצאים מן הלב, און יעמולט גופא האָבן זיי גיוואוסט אַז זיי אַליין האָבן נאָך ניט דיא אמת'ע התקשרות צום זיידן ויא אַ איבערגיגעבענער חסיד. און ערשט אין דראיי יאהר אַרום זיינען זיי ערשט צוא גיקומען צוא דעם. אָט דאָס איז אַ חסיד, און דאָס איז חסידות, אַז השי"ת העלפט און מיא קומט שיים צוא, צוא גאָר הייכע מדריגות, השגה גמורה בהעמקת הדעת, און טאַקע מיט אַ דעת רחבה, ואָס דאָס איז דער העכסטער פאַהל און דיא העכסטע מדריגה אין השכלה, דאָס הייסט ויא דיא השכלה שטייט אין כח המשכיל, וואָס דאָרטן איז דאָך דאָס מיט אַ מרחב עצמי, וארעם ויא דיא השכלה גייט שוים אַרויס ממקורה בהכח המשכיל להתגלות איז דאָך דער ערשטער גילוי דער ברק המבריק פון חכ', דער ברק המבריק איז דאָך אין אַ נקודה, וויילע כל ראשית הגילוי הוא בנקודה, אָבער אין כח המשכיל אַליין דאָרטן איז דאָך דיא השכלה בהרחבה גדולה. און אַזיי האָבין אַמאָליקע חסידים הגדולים21 אַ ענין שכלי, וואָס דאָס איז דאָך אַלץ מער ניט ויא שכל לבד, ע"י עבודת התפלה והתבוננות האָבן זיי זוכה גיווען אויף דער הערין דעם אלקות פון השכלה ואָס דאָס איז דער חיות ופועל באהוי"ר, וחיות זה פעל עליהם לעשות עבודתם במס"נ. איז דאָס דאָך אַ הייכע מדריגה. און יעמולט גופא האָבן זיי גיהאַט אַ קנה מדה, און האָבן גיוואוסט אַז עס איז נאָך ניט דאָס ויא עס בעדאַרף זיין. ערשט אין דראיי יאָהר אַרום זיינען זיי צוגיקומען צוא דער הכרה פנימית פון התקשרות אמיתי.


1) נעתק מכי"ק רבינו.

2) ראה גם ספר השיחות תש"ה ע' 123. תש"ז ע' 70 ואילך.

3) ראה רשימת היומן של רבינו מיום ט תמוז תרנ"ח — "התמים" חוברת ג ע' כב [קכז, ב] ואילך. אגרות­קודש ח"ד ע' תקו ואילך. ספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 4. תש"א ס"ע 147 ואילך. בית רבי ח"ג פ"ב.

4) אחרי הסתלקות חותנו כ"ק אדמו"ר האמצעי ט' כסלו תקפ"ח.

5) תלמיד מובהק לרבינו הזקן. בזווג שני חתנו של הרה"ק ר' חיים אברהם בנו של רבינו הזקן. נולד טו שבט תקמ"ח — נפטר טו שבט תרי"ב. בעהמ"ס דברי נחמי'. — ראה אודותו בית רבי חלק א פרק כו (סט, א­ב). וראה גם שיחת טו שבט תשמ"ב.

6) הרה"ג והרה"ח ר' יצחק אייזיק בר' מרדכי הלוי עפשטיין מהאמיל. מחסידי אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצ"צ. ראה אודותו — ספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 4. וש"נ. שם ע' 237 ואילך. ובארוכה — "תולדות הרה"ח ר' יצחק אייזיק" (קה"ת — אה"ק, תש"מ. תשמ"ז).

7) ראה אודותו — "התמים" חוברת ו ע' ח [רעא, ב] ואילך. אגרות­קודש ח"ד ע' תקמ ואילך. "היום יום" יח תמוז. לקמן ע' 259.

8) ראה אודותו — "התמים" שם.

9) מגדולי תלמידי אדה"ז ואח"כ של אדמו"ר האמצעי. רב בדענעבורג וגם בקריסלאוויע, ושם מ"כ. ראה אודותו: בית רבי ח"א פכ"ו. אגרות­קודש ח"ד ע' רסה. לעיל ע' 216. לקמן ע' 260. ספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 169. ע' 196. קיץ ת"ש ע' 104. תש"א ע' 34. תש"ט ע' 313. ע' 314. ובמכתב הרה"ח ר' הלל מפאריטש (מגדל עז ע' תרלז) כותב אודותו: "לפניו לא הי' כמוהו ואחריו לא ראיתי עדיין עובד ה' במוח ולב, לבו כלב הארי ודעת רחבה בעומק אור האלקי".

10) מצעירי חסידי רבינו הזקן ואח"כ מחסידי אדמו"ר האמצעי והצ"צ. מכתב ממנו נדפס ב"התמים" חוברת ו ע' סב [רחצ, ב] ואילך. ראה אודותו: אגרות­קודש ח"ו ע' קעא. לקמן ע' 260.

11) ראה אודותו — לקמן ע' 251. ספר השיחות תר"פ­תרפ"ז ע' 54. וש"נ.

12) בראשית ה, כט. וראה פרש"י עה"פ.

13) ראה גם רשימת המאסר (ספר השיחות תר"פ­תרפ"ז ע' 234) מה שאמר רבינו הזקן לבתו הרבנית הצדקנית מרת דבורה לאה: בנך מנחם, נוחם הוא לי, ונוחם יהי' לך, ונוחם יהי' לישראל.

14) ראה לעיל ע' 31­30.

15) בהעלותך לג, ב ואילך.

16) ראה אודותו בהנסמן לעיל ע' 30 הערה 10.

17) מצעירי חסידי רבינו הזקן ואח"כ מחסידי אדמו"ר האמצעי והצ"צ. — ראה שיחת י"ט כסלו תרצ"ג סכ"ב. אגרות­קודש ח"ד ע' רסב. רסו. ח"ו ע' קעא. בית רבי חלק ב פרק ח (טז, א).

18) חן. ראה אודותו לעיל ע' 221 הערה 111. וש"נ.

19) מעלות.

20) מודד חום.

21) כ"ה בכי"ק. ואוצ"ל: פארשטאנען.