מצות מחצית השקל

סד, ב

לתת מחצית השקל בכל שנה (ק"ה) שנאמר זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקדש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה לה', (שמות ל' י"ג): ואפי' דל שבדלים חייב בו ואם אין לו שואל מאחרים או מוכר כסותו שעליו ונותנו שנאמר והדל לא ימעיט (שמות ל' ט"ו) והי' מניחים הכל בלשכה א' שבמקדש ומשם היו מוציאים לקנות תמידין ומוספין וכל קרבן הקרב על הצבור ונסכיהם וכו' ובא' באדר משמיעים על השקלים ולכן עכשיו בעונותינו שאין לנו מקדש נהגו כל ישראל לזכור הדבר לקרות פ' כי תשא בשבת שלפני ר"ח אדר לעולם עכ"ד החינוך שם, ולהבין זה מפני מה הי' כולם שוים בנתינת קרבנות הצבור וענין מחצית השקל דוקא, והנה בטעמי מצות להרח"ו פ' זו כ' בשם התיקונים שמצות מחצית השקל גורם תוס' אורות לא"א והוא כי שערות הראש דא"א נק' שקל ע"ש שהם בחי' יודין וד' יודי"ן דע"ב הם כלולים מי' בגימ' ש"ק ויו"ד במילואה עם י' פשוטה גימט' ל' והנה יש חד אורחא באמצעית הראש פנוי משערות וז"ס מחצית השקל וע"י נתינת מחצית השקל הי' מעוררים אותו וגם המשכות השערות לכסות ראש דא"א שלא ינקו החיצונים וז"ס ונתנו איש כפר נפשו (שמות ל' י"ב) כי א"א הוא נפש האצילות יעו"ש: ולהבין זה הנה מחצית יש בו שני פירושים הא' מלשון חצי כפשוטו ור"ל חצי השקל ובחצי הרי אין בו רק חצי אחד ולא חצי השני, ופירוש הב' במחצית מל' מחיצה כלומר שמחלק את השקל לחצאי' והרי א"כ יש בו משני החצאי' דשקל מאחר שהוא המחלקם. והנה שרש מחצית השקל וענינו למעלה סובל באמת ב' הפירושים וכמובן מדברי הרח"ו וכ"ה ברע"מ פ' זו מאן מחצית השקל איהו כגון חצי ההין ודא וי"ו ממוצע בין שני ההי"ן, אבנא למשקל בה דא י' עשרים גרה השקל דא יו"ד שר"ל ע"ד הפשוט חצי ההין אינו סובל רק חצי אחד לבד אבל אחר שמפרשו ע"ד הסוד כמו ו' הממוצע בין שני ההי"ן א"כ הרי הוא כלול משני ההין וכן מחצית השקל משני החצאים כנ"ל. והנה מתחלה יש לבאר הענין ע"ד הא' שבמחצית השקל שר"ל חצי השקל כפשוטו, ויש להקדים מ"ש בע"ח דת"ת דז"א נעשה כתר לנוק' ומהחסד (מה' חסדים שבחג"ת נו"ה) המלובש בת"ת