פב, ב

לפי שהתהוותו מאין ליש ע"י צמצום ומקו"פ ואח"כ התהוות האצי' מהא"ק נק' קנין מהעלם לגילוי כי א"ק הוא אור כללי כמ"ש מצוה כ"ה פי"א ואח"כ בריאה שהם נפרדים ממש נק' בריאה מאין ליש לגבי האצילות שהוא אלהות, והנה על המשכת הדעת שמשה ממשיך שהוא מבחי' עיגולים שלפני האצי' באצי' נק' קנין וזהו כי תקנה עבד עברי ר"ל שגם הנשמות שמבי"ע מסט' דעבד מט"ט הנק' זרע בהמה גם להם יקנה וימשיך מהעלם לגילוי בחי' הדעת וד"ל, וביאור אומרו עבד עברי הוא נתינת טעם לשבח על היכולת הזה להמשיך בחי' דעת דאצי' גם בבי"ע עם היות שכבר נאמר טוב טעם מצד שרשו של משה מבחי' העיגולים השוה ומשוה קטן וגדול, כאן מוסיף עוד לומר שגם מצד מעלות הנשמות עצמן יש טוב טעם להמשכה זו שהם כלים מסוגלים לזה עם היותן נקראים זרע בהמה שהרי מ"מ נק' עבד עברי ר"ל שהם עבריים ומצד שהם עבריים יש יכולת להמשיך להם בחי' הדעת, והענין כי עברי הוא ע"ש מ"ש בעבר הנהר ישבו אבותיכם (יהושע כ"ד ב') כי הנה כתי' ונהר יוצא מעדן (בראשית ב' י') הוא בחי' בינה שנמשך מהחכמה להשקות את הגן בחי' מל' והוא בחי' סדר ההשתלשלות דאצילות ומשם יפרד בבי"ע אבל עבר הנהר היינו מה שלמעלה מחו"ב דאצילות והוא בחי' המקיפים שלמעלה מהשתלשלות ושם ישבו אבותינו ששרשם משם אלא שמשם נמשכו בבחי' האצילות ובניהם נשפלו גם בבי"ע להקרות זרע בהמה כנ"ל וכיון ששרשם ג"כ משם לכך יש יכולת להמשיך להם בחי' הדעת משם וא"כ ההמשכה ראויה בין מצד הממשיך שהוא משה שמן המים משיתיהו מהעיגולים כנ"ל ובין מצד המקבלים שהם הנשמות ששרשם ג"כ מעבר הנהר מלמעלה מהשתלשלות וד"ל. וזהו ענין הקדושה שאומרים הישראל ומלאכים אומרים ג"כ קדוש ולא מקדשי' לעילא עד דישראל מקדשי לתתא שע"י הקדושה הוא המשכת הדעת כמ"ש בפע"ח וזהו פי' קדש ר"ל הא"ס