פג, א

שהוא קדש ומובדל בא לכלל המשכה ונק' קדוש בוי"ו וענין ההמשכה הוא שיהי' בבחי' גילוי בדעת והרגשת מציאותו כנ"ל ובהיות שיש ג' בחי' מחשבה דבור ומעשה וישראל עלו במחשבה ולאחר התלבשותם בגופות ירדו בעולם המעשה ומלאכים שרשן מעולם הדבור שהרי נבראו בעשרה מאמרות שבוי"ב כמארז"ל עוף זה מיכאל כו' (זח"ג כ"ו ב') לכן שניהם צריכים זה לזה באמירת הקדושה והמשכת הדעת דישראל מצד שרשן ממשיכים במחשבה ולכן המלאכים ממתינים עליהם כי אין זה ביכולתם ששרשם בעולם הדבור ולאח"כ אחר שישראל נשפלו בגופות דעשי' וצריכים להמשיך למטה והיינו באמצעות עולם הדבור לכן מזכירים ביוצר אמירת הקדושה של המלאכים: ואחר שביאר הש"י למשה מה שהוא צריך להמשיך לישראל והיכולת שיש לו בזה כנ"ל והוא מ"ש ואלה המשפטים כו' כי תקנה כו' מעתה ביאר לו ענינה ותכליתה והוא אומרו ית' שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחפשי חנם (שמות כ"א ב') ר"ל שהעבודה שהעבדים שהן הישראלים צריכים לעבוד הוא שית אלפי שני דהוי עלמא ובאלף השביעי הוא אמתת קבלת השכר ואז יצאו לחפשי חנם בלא מצות כידוע שפי' חנם כן הוא מאמרם ז"ל (בספרא בהעלותך) ע"פ זכרנו את הדגה כו' (במדבר י"א ה') כי בימות המשיח יהיו עדיין מעשה המצות שיש מ"ד כן ומביא ראי' ממ"ש רז"ל כיצד מלבישן לע"ל יבא משה ואהרן וכו' (יומא ה' ב') אבל באלף הז' כ"ע מודו שלא יהי' עוד העסק במעשה אלא לקבל השכר (ע' נדה ס"א ב'), וביאור ענין העבודה הוא כמ"ש בזהר ע"פ ואברהם זקן בא בימים (בראשית כ"ד א') באינון יומין עילאין והן בחי' לבושי' שנעשו לנשמה ממעשה המצות שלזאת ירדה כי א"א לה להנות מאור א"ס להיותה בע"ג אם לא ע"י לבוש הנעשה מהתורה ומצות שהן בחי' רצון העליון וזהו ענין צרור החיים כמ"ש והיתה נפש אדוני צרורה כו' (שמ"א כ"ה כ"ט) אך בהיות הרצון עליון למעלה הוא בבחי' א"ס ולמעלה מהזמן וע"י המצות נשפל בבחי' מקום וזמן לברר בירורי נוגה ששרשן מאד נעלה ונעשו מהם הלבושים ולכן נק' יומין עילאין ע"ש בחי' המשכת הרצון עליון שלמעלה מהזמן בזמן וז"ש ימי שנותינו בהם שבעים או שמונים שנה (תלים צ' י') כי לכל אדם ניתנו ימי חייו במספר לפי ערך הלבושים שצריך להשלים מבירורי נוגה ע"י שעושה בהם מצות המלך שהם רצונו ב"ה, ולפי שהלבושים נעשי' מבירורי נוגה ע"כ צריכים כיבוס עד"מ ללבנם והוא ענין התפלה שמזככת את התורה ומצות של כל היום והיינו ע"י בחי' הדעת הנמשך בתפלה ע"י מרע"ה שאז הוא זמן המשכת המוחי' דגדלות מזדככים התורה ומצות הנעשים כל היום וז"ש שש שנים יעבוד מל' עיבוד עורות כלומר ע"י המשכת הדעת הנ"ל יהי' עיבוד ותיקון התורה ומצות שבשית אלפי שני דהאי עלמא שמהם נעשו הלבושים וכמ"ש כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה כו' (שה"ש ו' ו') ואז יהי' עי"ז אח"כ באלף השביעי מנוחה לחיי העולמים כי כעת הכל עליות וירידות ואין זה מנוחה אבל בשביעית ישלחו העבדים חפשי להיות להם מנוחה בגילוי אא"ס שאין למעלה הימנו וד"ל:

והנה כל המצות נק' עדות כמ"ש עדות הוי' נאמנה (תלים י"ט ח') בדרך עדותיך ששתי (תלים קי"ט י"ד) פי' כמו העדות הוא גילוי ההעלם שמעידים לפנינו על דבר שלא ראינוהו ומספרים כל ענינו כמו שהוא, כן כל מעשה המצות שלמטה הם דוגמא ועדות למצות שלמעלה שהקב"ה מניח תפילין ומתעטף בציצית כמ"ש במ"א שהם ד' מוחי' ול"ב נתיבות החכמה כך אנו עושים ד' פרשיות ול"ב חוטים ועי"ז אנו מעוררים למעלה כי באתערותא דלתתא אתער לעילא כדאי' בזהר וכמ"ש במ"א במעלת המצות מעשיות לעורר למעלה מעלה ע' מצות מילה ומצות אחדות פ"ב יעו"ש, וכמ"כ