מצות זכירת ומחיית עמלק

צד, א

(תר"ג) לזכור מה שעשה לנו עמלק. (תר"ד) למחות זרעו מן העולם. (תר"ה) שלא לשכוח מה שעשה לנו: והפרשה שממנה יוצאי' ב' מ"ע וא' ל"ת האלו הוא ידוע זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך וגו' תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח (דברים כ"ה י"ז י"ט): וז"ל הרמב"ם בביאורו מצות הנ"ל בספר המצות. מצוה תר"ג (למנין של החינוך על סדר הכתובות בתורה) היא שצונו לזכור מה שעשה לנו עמלק בהקדימו להרע לנו, ולשנוא אותו בכל עת ועת ונעורר הנפשות במאמרים להלחם בו ונזרז העם לשנוא אותו עד שלא תשכח המצוה ולא תחלש שנאתו ותחסר מהנפשות עם אורך הזמן והוא אומרו ית' זכור את אשר עשה לך עמלק יכול בלבבך כשהוא אומר לא תשכח הרי שכחת הלב אמור הא מה אני מקיים זכור שתהא שנאתו בפיך הלא תראה שמואל בהתחילו לעשות המצוה הזאת איך עשה שהוא זכר תחלה מעשהו הרע ואח"כ צוה להורגו והוא אמרו ית' פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל (שמ"א ט"ו ב'): והמצוה תר"ד (למנין הנ"ל) היא שצונו להכרית זרע עמלק בלבד משאר זרע עשו זכרים ונקבות קטנים וגדולים והוא אמרו יתעלה תמחה את זכר עמלק וכבר קדם לנו ג' מצות נצטוו בנ"י בכניסתם לארץ למנות להם מלך ולבנות בית הבחירה ולמחות זרע עמלק (סנהדרין כ' ב') ומלחמה זו היא מלחמת מצוה וכבר התבארו משפטי מצוה זו בפ"א מסוטה: והמצוה (תר"ה (למנין הנ"ל) הזהירנו משכוח מה שעשה לנו זרע עמלק והקדימו להזיק לנו וכבר ביארנו במצות עשה תר"ג (למנין החינוך) לזכור מה שעשה לנו עמלק ולחדש שנאתו וכן אנחנו מוזהרין מהשליך זה מלבינו ומשכוח אותו והוא אמרו ית' לא תשכח ובספרי זכור בפה לא תשכח בלב כלומר לא תשליך שנאתו ולא תסירנה מנפשך. עכ"ל הרמב"ם ז"ל:

א) והנה להבין הטעם למה הכניס הקב"ה עצמו לתגר זה כ"כ מה שלא עשה כן לשום אומה מצרינו לחזור ולהזהיר על המעשה בקיום המצוה וגם להבין מארז"ל שאין השם שלם ואין הכסא שלם עד שימחה זרעו של עמלק (ע' תנחומא תצא) פי' בזהר ריש ויקהל קצ"ד ע"ב קוב"ה בכולהו קרבין דעבדו שאר עממין לגבייהו דישראל מ"ט לא אקשי קמיה, כהאי קרבא דעבד עמלק לגבייהו, אלא ודאי קרבא דעמלק הוה בכל סטרין לעילא ותתא דהא בההוא זמנא, אתתקף חויא בישא לעילא ואתתקף לתתא, מה חויא בישא כמין על פרשת אורחין, אוף ה"נ עמלק חויא בישא הוה לגבייהו דישראל דכמין לון על פרשת אורחין, דכתיב