מצות זכירת ומחיית עמלק

צד, ב

אשר שם לו בדרך בעלותו ממצרים כו' (שמ"א ט"ו ב'), והמובן מדבריו שעיקר הקפידא על עמלק הוא לפי שארב לישראל על פרשת אורחין, והרמ"ז והמק"מ פירשו שהענין כי עמלק הוא דעת דקליפה ומקומו נגד דעת דבין כתפין דקדושה והוא מראשית עולמות הטומאה המתחילים מכנגד אחורי היכל הרצון דבריאה וטעם הדבר כי שם הי' המקום הראשון שנפלו בו מלכין קדמאין כי כלי דעת דאצילות שם היתה נפילתן ולכן שם התחיל כח להשתלשלות העולמות דקליפה, וגם ידעת שאח"כ ירד הדעת עד סוף הבריאה ששם היכל לבנת הספיר שהוא יסוד דבריאה וכו' בסוד העטרה, וז"ש הזהר קרבא דעמלק הוה בכל סטרין ר"ל בו"ק ומ"ש לעילא ותתא היינו היכל הרצון ולבנת הספיר וז"ש כמין על פרשת אורחין שעמד לו בשני היכלות העליון והתחתון ששם מעבר לעקריות השפע כו' וכוונתו הי' לסתור כל בנין הקדושה ולמנוע הילוך השפע בקדושה ולהסירה לצד הטומאה ר"ל יעו"ש. ולהבין ענין קליפת עמלק הנה כתיב השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל (דברים כ"ו ט"ו), ופי' כי לשון השקפה וכן הבטה הוא מלמעלה למטה כי על העומד במקום גבוה ורואה במקום נמוך לא יתכן ל' ראיה שהיא מקרוב כ"א ההבטה מרחוק, אבל העומד במקום נמוך ורואה במקום גבוה יתכן ל' ראיה כי באמת יתקרב אליו בראיה כמו השמש וכוכבים עם שהם רחוקים מאד מהארץ נראים קרובים אצלינו העומדים למטה לפי שהם בגובה, ובהבטה מלמעלה למטה הוא בהיפוך שמדמה לעין ההרחק יותר ממה שהוא כשמביט בבור עמוק וכדומה וכמבואר בס' הטבע, ולפיכך כשרצה לומר ענין ההשגחה האלהית מלמעלה למטה אמר בל' השקפה השקיפה ה'. והענין דכתיב אל דעות ה' (שמ"א ב' ג') שכולל ב' דיעות הא' הדיעה שלמעלה הוא היש האמיתי וכל מה שלמטה כלא חשיב כי הוא רק הארה בעלמא ונק' אין וכמ"ש מצוה תי"ז פ"ג בפי' אין עוד כו' וזוהי הדיעה שלו דהיינו כמו שהוא קמי' ית'. הב' היא כמו שנראה לגבי הנבראים שנדמה להם שהם בחי' יש ודבר ואומרים שהבריאה יש מאין ור"ל שהאלהות הוא בחי' אין ע"ש שאינו מושג והנבראים הם בחי' יש ודבר נרא' לעין וזהו פי' שהבריאה היא יש מאין ר"ל שהנבראים שהם יש נבראו מאין בחי' אלהות שאינו מושג כנ"ל והנה אנו אומרים מודים אנחנו לך (דה"א כ"ט י"ג) פי' שאנחנו מודים שהאמת כמו שהוא קמי' ית' שלמעלה הוא היש ולמטה הוא אין וזהו כל עיקר מצות האמנת היחוד לפמש"ש פ"ג בשם הבעש"ט ז"ל ומה שהעולם ומלואו נראה ליש ודבר זהו מצד הצמצומים וההעלמים כדכתיב אל מסתתר (ישעי' מ"ה ט"ו) שע"י צמצום זה נראה הנברא ליש ועפ"י צמצומים אלו הוא הדעה הב' אבל אנו מודים לדעה העליונה כמו שהוא קמי' ית' שהרי הוא למעלה מן הצמצומים וגם הוא המצמצם הצמצומים ונמצא הוא כולל ב' הדעות וז"ש אל דעות ה' ובאמת הצמצומים אינן אלא לפנינו אבל קמי' ית' אין הצמצומים אמיתיים כלל ונמצא האמת כמו שהוא קמי' בדעה העליונה וע"ז אומרים מודים כו' משא"כ או"ה אינן מצווים במצות היחוד לפי שהתהוותן בשרשן אחר הצמצומים וההעלמי' כשהאלהות מסתתר להחיות הנבראים בבחי' יש ואז האלהות אינו מושג ונק' אין והוא בחי' הדעה הב' שלמטה ולפיכך אינן משיגים כלל הענין הנפלא הזה איך שהעולם בטל במציאות ונק' אין ושהאלהות הוא היש אמיתי כנ"ל מאחר ששרשן בקבלת החיות למעלה הוא אחר הצמצומים ששם הוא הדעה הב' הנ"ל ולא זו בלבד אלא אף זו שמצד ריבוי הצמצומים שמתצמצם האור האלהי עד שהאומות מקבלים בשרשם מבחי' שערות מסתעף בהם בחי' היש ביותר וכמש"ש באריכות שיש בהם כמה מדריגות שונות לפי אופן ריחוקם מאלהות ובכלל ז' אומות הכנעני והחתי כו' הם ז' מדות