ביאור ושבתה (תקס"ב)

קסט, א

להבין שרשי הדברים הנ"ל. צ"ל ענין שבה"כ, ותחלה י"ל ענין כלים דאצילות מה הם (דהנה ידוע המאמר דאיהו וגרמוהי חד וגרמוהי הם הכלי' וצ"ל האיך הא"ס חד עם הכלים הרי הכלים הם בבחי' גבול כמ"ש בפרקי היכלות ובע"ח רל"ו אלפים רבבות פרסאות שיעור קומה כו' והיינו בבחי' הכלים) והענין כי ענין הכלי היא שמגביל את האור ופי' הגבלה זו אין ר"ל כמו שהשמים והארץ ושאר כל הנבראים הם מגבילים להחיות אלקי שבתוכן שבאמת החיות אלקי שמלובש בתוכן הוא בבחי' גבול ותכלית כדי שיהיו השמים ג"כ בגבול ותכלית מהלך ת"ק שנה וכ"ש בנבראי' פרטיים שהם בגבול יותר קטן מזה שהחיות המתלבש בהם הוא מעט מזעיר בגבול ותכלי' (ע' בלק"א פמ"ח) וא"כ אם נאמר שכלים דאצי' הם ג"כ בגבול ותכלית ממש והרי הם מגבילים להאור א"כ ח"ו יש ענין הגבלה באלקות וזה א"א לומר שהרי הוא ית' אין לו תחלה ותכלה כו', אך הענין הוא דאע"פ שהכלי' הם בבחי' גבול מ"מ אינו כלל ע"ד ענין הגבול של החיות אלקי שמתלבש בתוך הנבראי' שהוא בבחי' גבול ממש מהלך ת"ק שנה משא"כ בחי' כלים דאצי' שהן אלקות ממש בבחי' א"ס אלא שענינם