אגה"ק מכ"ק אדמו"ר צ"צ, לעורר לבבם הט'

קצז, א

לעורר לבבם הט' ואהבתם והתקשרותם עוז לדברי אלקי' חיים דברי רבותינו ז"ל אשר האצילו מהודם עליהם ועל זרעם והזריחו הארה בנפשותם ורוח בינתם להיות להם לדרך ומבוא לעבודת הש"י בעיון תפלה מעומקא דליבא ולהתבונן בגדולת ה' א"ס ב"ה ממכ"ע וסוכ"ע וכו' וההתבוננות בעסק התורה ובמצות מרוב כל, וע"ד מארז"ל והעמידן על אחת (מכות כ"ד א'):

והנה להבין מהו הפי' והעמידן על אחת, הלא כתיב (דברים ד' ב') לא תוסיפו על הדבר ולא תגרעו כו', אך הענין ע"ד מארז"ל (קדושין ל"ט ב') כל העושה מצוה אחת מטיבין לו כו', דהנה יש אחת ויש אחד, אחד לשון זכר אחת לשון נקבה, אחד הוא שם הוי' ב"ה, כי הנה בשם אלקים נמצא בכתוב לשון רבים כמ"ש (יהושע כ"ד י"ט) אלקים קדושים, והוי' הוא אחד, דהנה ידוע פי' אור א"ס ב"ה שהוא זיו והארה ממנו ית' כמשל אור המאיר מהשמש שהאור הזה שמתפשט מהשמש להאיר על הארץ אינו אלא זיו ואין לו ערוך ויחס לגבי עצמיות השמש אף שנמשך ונתפשט מהשמש, כך החיות המתפשט לקיום והתהוות העולמות עליונים ותחתונים מריש כל דרגין אין זה אלא בחינת זיו ובטל במציאות לגבי מהותו ועצמותו, אך הנה מ"מ האור מעין המאור וא"כ הוא פשוט בתכלית הפשיטות וא"כ איך נתהוה ממנו ריבוא רבבות ברואים לאין קץ המתחלקים למיניהם כל א' אינו דומה לחבירו בדומם צומח חי מדבר כו' וכ"ש בעולמות עליוני' כו' מלאכים ונשמות שאין כל א' דומה לחבירו כו' אך זהו ע"י שנתלבש האור והזיו הפשוט בבחי' כלים ואותיות שהן כ"ב אותיות שכל אות הוא כלי מיוחד בענין אחר מאות השני שהאלף מורה על המשכה זו ובית המשכה בענין אחר כו', וכמו עד"מ השכל באדם הוא בחינת השכלה אחת ובדיבור מתחלק בתיבות הרבה עד שנמצא ההשכלה מתחלקת לחלקים ובכל תיבה מלובש זעיר שם מכללות ההשכלה, והנה האותיות הן בחי' כלים וזהו ענין ש' אלקים וכמ"ש בעיר אלקינו דפי' עיר היינו מן הרבה בתים ובית היינו צירוף אותיות כשנעשה מהן תיבה א' כמ"ש בס"י שתי אבנים בונות שתי בתים כו' ולכן נאמר על ש' אלקים ל' רבים כי הוא רבוי התחלקות צירופי' אין קץ מה שאין הפה יכול לדבר כו' וזהו בחי' עיר אלקינו, וכן גם עתה בכל יום ושעה נמשכי' צירופי' חדשים כמאמר אומר ועושה ל' הוה ולפי שינויי הצירופים כך הוא שינויי העתים לטוב כו', אך ש' הוי' הוא בחי' כללות האור והחיות המאיר מא"ס ב"ה קודם שמתחלק בריבוי התחלקות הצירופים בבחי' עיר אלקינו ולכן הוא בחי' אחד פשוט בתכלית הפשיטות, ולא עוד אלא גם אחר התלבשו' האור בריבוי הכלים הנה באמת אין שום שינוי כלל בהאור שלכך אמרו בזהר וע"ח אור החסד בכלי הגבורה, ואור הגבורה בכלי החסד ועיין בביאור הזהר פ' בלק:

והנה פי' אחד היינו כמ"ש (מלאכי ג' ו') אני ה' לא שניתי, וה' אחד כמו קודם שנברא העולם שאין התהוות העולמות פועלים בו שום שינוי ח"ו (ד"ה ששים מלכות) לפי שהתהוות העולמות רק מבחי' זיו והארה בעלמא ואפילו ג"ע העליון הכל הוא רק זיו והארה בעלמא, ולא כמו מעשה אנוש כשפועל איזו דבר שכלו מתלבש ונתפס באותו הדבר ומחשבתו מלובשת באותו הדבר עד שאינו יכול לחשוב אז מחשבה