שבעה שבועות תספר

כו

שבועות

לתורה שבועות תקס"ד וספרתם לכם וכו'

שבעה שבועות תספר, ועשית חג שבועות ע' בהרמ"ז פ' אמור דקנ"ג ע"א, לכאורה י"ל טעם למה נק' החג שבועות שהוא ע"ש תספור לך ז' שבועות הלא ז' שבועות כבר חלפו תמימות והחג הוא ביום הנ'. גם י"ל למה לא נכתב חג השבועות כמ"ש חג הסוכות. גם מהו נדבת ידך. ע' לק"ת.

א. ענין תספרו נ' יום וענין יום א' שני ימים ולא שני, הספירה מקציר שעורים עד קציר חטים (ע' נדרים עד הקציר קציר חטין). וכנפיהם פרודות ארי' אהבה ושור יראה ונשר רחמנות (וזהו החילוק בין אדם למלאך שהמלאך בבחי' א' אהבה כו' והאדם כלול מכל הבחי' וכן בגשמיות עד"מ בהמה בחי' א' נשר רחמי' ואדם יש בו כל המדות נ"ל וע' בביאור והניף כו') והיינו לפי שחיותן ממל' ד' מוצאות כל מוצא ענין אחר.

ב. ומוצא ה' גיכ"ק עושה שלום (ע' ענין השלום ע"פ וידעת היום שיהי' התכללו' אהוי"ר) בחי' חך (עמ"ש ע"פ הזהר שמיני ל"ט בפי' חכו ממתקי' וחכך כיין הטוב וע' בענין חך וגרון), לבחי' זו אומרי' קדוש, היא מתהלכת, ופניהם זקף גדול (ע' ע"פ ואשה כי תדור) חך, ולפי שההמשכה מעלמא דאתגליא ע"כ בוערים, ממעל לו פתוח לרווחה וישרנה הפרות.

ג. והמשכה זו נק' שעורה, מאכל בהמות מלאכים, שעור הנמשך מבחי' ה' (ויש שערים מבחי' ה' עילא' שאו שערים נש"ב מ"ט שערים) היא מתהלכת, בשעור ומדה להתחלק במחנות, ולכן נק' עומדים (שמקבלי' מאותיו' הדבור ואין מאות זה גידול אות אחר ע' ביאור עש"ק שלח), ושעורה בשין שמאלית, ומזה נעשה רעש גדול (ויש שער בימין שערים דבינה הנ"ל).

ד. והמשכת שעורה הנ"ל תלוי בהקרבת העומר העלא' ע"י כהן חסד. ובא מתרומת הלשכה כי קדש ישראל הנה"א ראשית להיות תבואתו (וגם השעורה היא ראשית תבואתה ע' הרמ"ז ח"ג דקנ"א סע"ב) ועי"ז נמשך תוס' אור למלאכי' ומשם לנה"ב להתהפך ז' מדותי' בז' שבועות (וזהו חרמש בקמה) והספי' להמשיך המקיף כו'.

ה. והנה כ"ז שעורה ראשית קצירכם השגת הנפש בעלמא דאתגליי' (לכן שעורי' ראשית זה השער) ואח"כ בשבועות חטה דעת הנעלם נמשך מהעלם לגלוי, מס"נ פרחה נשמתן מבחי' אנכי מי שאנכי (נמצא אף שבחי' זו אינה מושג לא כשעורה גילוי מ"מ היינו משום דלמת"ב) (צ"ע ענין חטא אדה"ר שאכל מן חטה כו'.