בהעלותך את הנרות

שכא

בהעלותך את הנרות. א) הבחיי הקדים פסוק אור צדיקים ישמח ונר רשעים ידעך משלי י"ג ט' ופסוק זה הזכיר אדמ"ו נ"ע סד"ה ועתה ישראל מה ד' שואל מעמך דתקס"ב. וע' מענין פסוק זה בחגיגה פ"ב י"ב א' עיקרים מ"ב פכ"ט עמה"מ ד"ב ע"ד ל"ב ד'. רבות בראשית פי"ב די"ד ע"ג וכיון שראה אור שהוא גנוז לצדיקים לע"ל שמח שנאמר ואור צדיקים ישמח. בעה"ק* ח"ד פ"ח מפרש הגניזה זהו מיעוט הלבנה, ואין כן דעת החכמים אלא דאור שנברא ביום ראשון אינו כלל השני מאורות השמש וירח, וע' בהרמ"ז ר"פ פקודי פי' דאור הגנוז הוא חכ' שבחכמה דאצי' ובר"פ בהעלותך פי' שהוא פנימי יסוד אבא, וזו"נ נהנין מאור זה ביום השבת, והרי זו"נ הם שני המאורות, ילקוט ח"א דף ב' סע"ג, ח"ב בתלים ע"פ לדוד ה' אורי וישעי תחלת רמז תשו, באיוב ל"ח וימנע מרשעים אורם, רמז תתקכ"ד. זח"ג פ' שלח קסח"א ענין ונר רשעים ידעך. בחיי ס"פ חיי שרה דל"ה סע"א ע"ש מענין ידעך ע"ד וימח את כל היקום כו' וכאן פי' דבחי' אור גבוה מנר, וכן פשוט בגמ' פ"ג דסוטה דכ"ב ע"א דרש ר' מנחם בר יוסי מאי דכתיב כי נר מצוה ותורה אור, וע' במדרש תלים סי' ל"ו ע"פ כי עמך מקור חיים באורך נראה אור. וישמח ע"ד אנכי אשמח בהוי', ע' זח"ג פנחס רל"ו ב' שהזכיר אשמח בפסוק ראשון דק"ש, וע"ד ישמח ה' במעשיו. ויש להעיר מגמ' ספ"ב דתענית י"ד סע"ב לא הכל לאורה ולא הכל לשמחה כו' ע"ש וא"כ פי' אור צדיקים ישמח עכצ"ל שיזכו לשני הבחי' אורה ושמחה. ואדמ"ו נ"ע סד"ה ועתה ישראל מה הוי' כו' דפ' עקב תקס"ב פי' השמחה גורם ההתפשטות וגילוי כו', ונר רשעים היינו אף המצות שהן מקיימים הנק' נר אינן מאירים וזהו ידעך, וע' מענין אור צדיקים ישמח באלשיך בפסוק ויעש כן אהרן ד"ה והנה האיר וד"ה אך הנה, השמחה הוא הוציא לחוץ עריבות שבפנים כאדם השמח בדבר מה שפניו מצהיבות חוצה מעריבותו שמבפנים עכ"ד וא"כ אור צדיקים ישמח היינו גילוי האור לחוץ והו"ע יאר ה' פניו אליך, באור פני מלך חיים, גם כי עכשיו גנזו ולע"ל יאיר, ולהיפוך נר רשעים ידעך. עוד שם במהרמ"א שהוציא בו אורות כמנין שמח, ואפ"ל ישמח אותיות משיח, וע' בכוונת ישמח משה במתנת חלקו ע"י שמחזירין לו האורות כו', א"כ י"ל אור צדיקים ישמח כי יומשך בו מבחי' אור עליון שלמעלה מעצם אור צדיקים וזהו ע"ד מ"ש ואורח צדיקי' הולך ואור כאור נוגה כו', עוי"ל אור צדיקים ישמח חיבור חו"ב ע"ד ושאבתם מים בששון בד"ה ושאבתם מים בדרוש השני או ע"ד בד"ה ביום השמע"צ כנישין ושם פ"ג שאור החכ' יהי' מאיר בקירוב כמו אור הבינה וזהו מאת הוי' היתה זאת כו', וע"ד בן חכם ישמח אב שנת' בד"ה בן חכם. והנה לפי' הבחיי י"ל בהעלותך את הנרות שהן הנשמות הנק' נרות תעלה אותם שיהיו במדריגת אור ע"ד אור צדיקים שלמעלה מבחי' נר, וזהו יאירו, וכן משמע ממ"ש מהרמ"א בפסוק ויעש כן אהרן בסופו ד"ה או יאמר כי יאירו נשמות הצדיקים כקירון פנים דמשה.

ב) עו"ש שבעת הנרות, ששת הל"ל, אלא כי הפי' אל מול פני המנורה שלמעלה, שהן ז' ספירות בחכ' יאירו שבעת הנרות שלמטה. ואפ"ל


* בעה"ק ח"ד. . רמז תתקכ"ד: בגוכתי"ק 1159 נוסף בראש הגליון במהופך.