תקעד

ולהבין זה קצת ביותר, יובן בהקדם תחלה ענין הגיהנם שמלאכי חבלה שלוחי הדין דנין. וידוע שיש בגיהנם כמה מדורים ושאול ואבדון הם היותר קשים ובאים לשם רשעים גמורים כו' והענין כי נז' בפסוק (שופטים ה') ארחות עקלקלות פי' שהם זלעו"ז נגד ל"ב נתיבות החכ' דקדושה שהם בחי' ארחות הוי' שנמשך בהם גילוי אוא"ס ב"ה, אך הגילוי הוא מבחי' שערות בחי' צמצום כדי שיוכל להיות נמשך הארת הסובב בעולמות, וכמו"כ בלעו"ז בקליפות וסט"א הנה ידוע דיניקתם הוא מבחי' שערות והוא מה שארז"ל שער באשה ערוה באשה דוקא דהיינו כשנמשך ההשפעה למטה מטה בעלמין דפרודא (שנק' בשם עלמא דנוק' אשה דעתה קלה כו') אזי מבחי' צמצום אחר צמצום שזו ההמשכה יכול להיות ג"כ יניקת החיצוני' מבחי' שערות דוקא וכמ"ש בזח"ג (פ' תזריע דמ"ט ע"א) ע"פ והי' ביום ההוא יגלח ה' כו' במלך אשור את הראש כו' וזהו"ע ארחות עקלקלות שאול ואבדון ועז"נ דרך רשעים באפילה ולכן נאמר בלוים והעבירו תער כו' היותן בחי' גבורות לכן צ"ל והעבירו תער שלא ינקו מהן בחי' ארחות עקלקלות הנ"ל, וזהו"ע הגיהנם שלוחי הדין שהם עצמן פועלים רע להמית לאסר ולחבל כו' והם תכלית גבורות הקשות ומ"מ כ"ז טוב יותר מהחטא ועון עצמו שהוא נגד רצה"ע ב"ה, שזהו גרוע ומר יותר מן השאול כו', ולכן ירידת הנפש לגיהנם זהו טובתה שעי"ז תוכל לעלות אח"כ ליהנות מזיו השכינה בג"ע, וכמארז"ל מוטב דלדייני' כו'.

ועתה יובן ענין תכלת כורסייא דדינא דדיינין בי' דיני נפשות והוא הדין על הנפש ומשפטה שתרד בגיהנם וכמה תהי' שם וכל כיוצא בזה, וזהו"ע דאכיל ושצי, והרי דין זה הוא בשביל טובת הנפש מוטב דלדייני' ואין רע יורד מלמעלה ח"ו כי הוא התכלית הטוב וכמאמר משפט דאיהו רחמי, אך שלוחי הדין עצמן הם בחי' שאול ואבדון הן פועלי רע, והן גבורות קשות ממש, משא"כ בחי' כורסייא דדינא דתכלת הוא גבורות דקדושה שהם תכלית הטוב שאין מכוונין הדין בשביל דין ממש ח"ו רק משום שהחטא גרוע יותר מגיהנם ע"כ מוטב דלדייני' (וזהו ענין ההפרש בין תכלת לקלא אילן כי קלא אילן הוא בחי' גבורות קשות אילן דקליפה וזהו שנק' קלא כמנין סמא"ל וכמ"ש בסידור אחר תפלת ערבית דיוהכ"פ יש לומר ד' מזמורים הראשונים דתהלים כו', מנין קלא כמנין סמא"ל כדי להנצל כו' ע"ש. וצבע הקלא אילן מתדמה קצת לתכלת להיות התכלת ג"כ בחי' גבורות לכן הגבורות קשים דשלוחי דין הנ"ל מתדמים עצמן לגבי דקדושה דתכלת, אך באמת לא קרב זא"ז כי הם גבורות קשים פועלי רע ממש משא"כ כורסייא דדינא דתכלת אין רע יורד מלמעלה ח"ו, כי כוונת הדין הקדוש כדי לנקות הנשמה שהם שלוחי הדין שהחטא עצמו גרוע אפי' משלוחי הדין והגיהנם עד שהם רפואה להחטא לנקותו כו') ולכן מהתכלת נמשך יראת החטא כי יבין האדם ויכיר איך שראוי לברוח מהחטא הרחק כמטחוי קשת שלא לנגוע אפי' בקצהו ויותר ממה שירא מהעונש של החטא ראוי לירא מן החטא עצמו שהרי העונש הוא רפואה על החטא ואיך שייך לומר שיהי' מתיירא מן הרפואה ולא מן המחלה עצמו, ולכן יראת עונש הוא מדרי' קטנה שזהו כמו אדם שמתיירא מן הרפואה ואינו מתיירא מן החולי עצמו, שזהו דעת קלה, אלא העיקר שצ"ל יראת