תרלז

לכל עולם כפי מה שהוא דוקא (וכידוע בע"ח שיש תורה דאצילות ויש תורה דבריאה), וא"כ פי' ל"ב נתיבות היינו נתיבות היוצאות מן החכמה להתמשך מטה מטה בכל העולמות עד עוה"ז השפל (וגם פירוש הראשון אמת דל"ב נתיבות יש עד שנמצאת החכמה מאין ליש והן בחי' ושער רישי' כעמר נקא כידוע דאור אבא יונק ממזל הח' כו', והיינו מ"ש והחכמה מאין תמצא מבחי' אין דכתר וכמ"ש במ"א). והנה הטעם שנחלקו לל"ב נתיבות דוקא, הנה מבואר בכהאריז"ל שזהו ענין ל"ב חוטין דציצית כי ח' החוטין שבכל כנף היינו ב' שמות דהוי' אד' שהן ח' אותיות וד"פ ח' ל"ב (לנגד ד' מוחין חב"ד כמ"ש בשער הציצית), וזהו לבושי' כתלג חיוור ושער רישי' כעמר נקא פי' שורש המצות נק' בשם לבושי' שהוא הטלית בחי' או"מ, והיינו בחי' עצמות התענוג והרצון העליון שבעצמות אוא"ס כנ"ל, להיותו למעלה מן הטעם והשגה לגמרי כנ"ל, ושער רישי' כו' היינו בחי' ל"ב נתיבות חכמה שנמשכים בבחי' צמצומים כדי להתצמצם ולהתלבש עד למטה מטה בכל עולם לפי מדריגתו שיוכל לקבל בבחי' גילוי וכמ"ש וזרח משעיר למו כו', והן בחי' שערות שהמה בחי' הארות מצומצמות כנ"ל משא"כ בחי' הלבושים שהן בחי' א"מ החופף על האדם מלמעלה ויכול להיות לבוש ע"ג לבוש עד אין שיעור למעלה דהיינו תענוג למעלה מתענוג כנ"ל בפי' הכל ירוממוך כו', וכל זה שורש ענין הציצית דרך כלל בטלית וחוטין של ציצית שקשורין ותלוין בו שהוא כמ"ש לבושי' כתלג חיוור ושער רישי' כו'.

ו) ועתה יש להבין בדרך פרט בענין חוטי הציצית מה טעם אינן נמשכות ויוצאות מגופו של טלית אחר שהן ג"כ חוטי הצמר כבשים כמו