הגהות לד"ה ויקח קרח [שבלקו"ת]

תרפג

הגהות* לד"ה ויקח קרח [שבלקו"ת]

הוא* הכל בהאור פנימי (וגם באור מקיף הנמשכי' מהקו שנעשו מקיפי' אלו פנימי' ונמשך מקיף עליון יותר כו' משא"כ במקיף העליון המקיף לכה"ע בשוה א"כ גם אחר עלי' העולמות שיתעלה העשי' להיות בבחי' אצי' ממש מ"מ כיון שמקיף לאצי' ועשי' בשוה ממש א"כ הרי אינו מושג באצי' כמו בעשי').סעי' ב' וזהו"ע* המסך כו' (ויש התלבשות רבי' דרך פרט כמ"ש במ"א בענין מ"ש בשלמה וידבר שלשת אלפים משל ע' בד"ה מזוזה מימין והתורה נק' משל הקדמוני ע' בד"ה חייב אינש לבסומי).

תרפד

מבעולמות* עליונים כו' (שאין מתגלה שם ח"ע ממש כ"א ע"י ריבוי השתלשלות כו') ולכן כדי כו'.

דרך* בחי' שערות לבד (בשגם כי באמת המשכה זו מאו"א אינו ג"כ מאו"א עצמן רק מה שמקבלי' מבחי' שער רישי' דא"א כמ"ש במ"א ולכן הוא ודאי למעלה מסדר ההשתלשלות כו' ולכן א"א שיומשך ע"י נה"י כ"א ע"י בחי' שערות לבד) ולכן גבי נזיר כו'.

נעשו* ממש מוחי' לתחתון (כמו הא דאו"א יונקי' ממזלות דא"א שממו"ס הוא בחי' עליונה ממה שמלבישי' לזרועות דא"א כמ"ש במ"א) וז"ש במ"ת כו'.וזהו"ע* הציצית ((וזהו"ע התורה שהוא בחי' המשכות או"פ רק שההמשכה שלא כסדר ההשתלשלות כנ"ל ואמנם המצות הם בחי' המשכות המקיף וסוכ"ע עצמו בחי' גלגלתא עצמו), דהנה שרשן מבחי' ושער רישי' כעמר נקי שהרי תכלת עמרא הוא רק שצבוע בגוון תכלת והוא המשכת החסדי' שערות לבנים כי יש שערות הנעשי' מאו"ח מהבירורי' דרפ"ח ניצוצי' שנפלו בשבה"כ שאין הכלי יכולה להכיל ולסבול האור אזי יוצא בבחי' או"ח דרך שערות אבל אלו הם הנמשכי' מלמעל' למטה בל"ב נתי' החכ' כמ"ש במ"א דהכוונה שהחכ' מקבל משערות אלו מהכתר ומשפיע אותן למטה במל' ע"י ל"ב נתי' כו' והוא ההשפעה שיהי' בחי' ביטול בנש"י המקבלי' מבחי' מל' שכדי שיהי' בהם הביטול זה הוא ע"י המשכה מלמעל' מח"ע ומשערות דא"א ע"ש פי' כי מאיש לוקחה זאת כו').ונמשך* אה"ר בכנ"י כו' (ובמ"א נת' ההפרש בין שער רישי' לשער די"ג ת"ד דבחי' שער רישי' הוא המשכה מבחי' המצות ורצה"ע ובחי' ת"ד זהו ההמשכה מח"ס ע"י הלכות התורה ושניהם הם בחי' לביני' גילוי החסדי' להיות מזה אה"ר כו' שע"י קיום התומ"צ יבוא לבחי' אה"ר וזהו אשר קדשנו במצותיו כו' ע' ביאור ע"פ וידבר משה אל ראשי המטות כו').

ואח"כ* רחימו ודחילו (נמצא בחי' חסדים זהו אה"ר ושמחה שמ"צ כמ"ש ע"פ רני ושמחי, וגבו' דאבא זהו בחי' יר"ע שלמעל' גם מאה"ר, ולכן עכשיו אין תכלת מצוי כמו הלבן כו').

ואהוי"ר* הן הב' ציצית שלפניו כו' (היינו כשבאי' האהוי"ר ע"י אמצעות הדעת כו', וגם יש לבאר זה ע"פ אופנים אחרים ואכמ"ל).

סעי'* ד'. שהוא בבחי' השתלשלות והוא ע"ד שנת' למעלה (וכמ"ש במ"א ע"פ ועשית בגדי קדש לאהרן כו' ע"ש והוא ע"ד שנת' למעלה שבהשתל'

תרפה

הו"ע נה"י דז"א מוחין לנוק' שמפני שנמשך כסדר השתל' ע"כ נה"י עצמן של העליון מתלבש בתחתון אבל כשנמשך אורות עליוני' שלא כסדר השתל' נמשך דרך שערות דוקא כו' וכ"ה בענין האה' שהמדות שנמשכי' מהשכל באין דרך ההשתל' ונק' אה"ע אבל להיות נמשך בחי' אה"ר ששרשה מבחי' ורב חסד שלמעלה מהחכמה א"א להיות נמשך כ"א ע"י בחי' שערות) וזה"ע זקן אהרן כו'.

——————ּ——————


* הגהות: קטעים מהמאמר שבע' תרסח שנעתקו בתור הגהות לד"ה זו שבלקו"ת. ומפני סיבות טכניות (כדי לא לשנות העמודים מההוצאה ראשונה) נדפסו כאן ההגהות עוה"פ.

* הוא הכל: בלקו"ת קרח נב, ג שו"ה יובלות.

* וזהו"ע המסך: שם נב, ד שו"ה גמור בבינה.

* מבעולמות עליונים: שם נג, א שו"ה בחי' ח"ע ממש.

* דרך בחי' שערות: שם שו"ה לכן מפני.

* נעשו ממש: שם שו"ה שבדרך ההשתלשלות.

* וזהו"ע הציצית: שם שו"ה ל"ב נתיבות חכמה.

* ונמשך אה"ר: שם נג, ג. שו"ה כנ"ל וזהו.

* ואח"כ רחימו: שם נג, ד שו"ה ורחימו.

* ואהוי"ר: שם נד, א שו"ה מהשגתו ומזה.

* סעי' ד' שהוא בבחי': שם שו"ה שאין כן.