בד"ה בהעלותך [שבלקו"ת]

א

בד"ה בהעלותך [שבלקו"ת] דכ"ט ע"ג. שבעת הנרות.

א) פרש"י אל מול פני המנורה. אל מול נר האמצעי שאינו בקנים אלא בגוף של מנורה עכ"ל. והוא מבואר כן בגמ' מנחות דצ"ח ע"ב. וכתב הבחיי דא"כ יאירו ששת הנרות הל"ל כו' יעו"ש מה שתירץ דר"ל אל מול יאמר כנגד המנורה שלמעלה שהם ז"ס דחכמה יאירו שבעת הנרות שלמטה, ולכן נאמר ההדלקה בלשון עליי' בהעלותך, העלה נרותיה, עכת"ד. וזהו ע"ד שפי' בזוהר ס"פ מקץ דר"ד ע"ב ע"פ ובשמו תשבע, שבעה דרגין לעילא עילאין על כלא, ופי' במק"מ ז' קצוות דזעיר, רזא דשלימו דמהימנותא ורזא דשבעה דרגין דלתתא מנייהו, פי' ז"ק דמל', דאינון חבורא חד וקשורא חד אלין באלין למהוי כלא חד ובג"כ כ' שבעת ימים ושבעת ימים ארבעה עשר יום וכלא חד וקשורא חד, וע"ד כ' ובשמו תשבע מלעילא ומתתא, ופי' במק"מ שמחבר ז"ק דזעיר במל' הנק' שם, ובזח"מ פי' שי"ל ז' דרגין דלעילא הם ז' מדות שבבינה (ועמ"ש מזה בענין שמע שם ע' דשם רבתא הם ז"מ שבבינה כמ"ש מזה בד"ה ואהבת את פ"א ובסידור ע"פ הזו' פנחס דרל"ו), ודלתתא מינייהו הם ז"ס התחתוני' וצריך לקשרם בשרשם שבבינה עכ"ל, ועד"ז יובן ענין העלאת ז' נרות המנורה אל מול פני המנורה שהם ז' דרגין עליונים יותר, ועמ"ש מענין התקשרות ז' המדות בבינה בסידור בד"ה כגוונא, והנה בבינה הוא התגלות ע"י, וא"כ התקשרות זו היינו התקשרות ז"א בע"ק, גם י"ל ז"ת דבינה נק' אור שבעת הימים והוא למעלה מבחי' שמש וירח שהם ת"ת ומל', ולכן גניזתו לצדיקים דלע"ל דעוה"ב היינו בינה, וע' בהרמ"ז פקודי דר"ח ובמק"מ ס"פ מצורע וע' במא"א א' כ"ח בפי' אור ה', ובזח"ג ק"ל ע"א ע"פ בית יעקב לכו ונלכה באור ה'.

ב) בענין כי המנורה זהו בחי' זה דבר ה' אל זרובבל, היינו כדפרש"י בזכרי' סי' ד' ע"פ זה, כשם שהזתים והשמן הזה נגמר מאליו לכל דבריו כך לא בחיל ולא בכח שלכם כו' ולכאורה י"ל דז"ע אתדל"ע מצד עצמו כמ"ש במ"א. אך עוי"ל כיון ע"י המנורה הוא התקשרות המל' הנק' ש ם בז"א וגם ז"א מתקשר בע"ק, אזי נק' הדבור עליון בשם זה הדבר, וכמשנ"ת בענין לאמר זה הדבר בד"ה ראשי המטות פ"ה, ע"ד משה שנתנבא בזה, והיינו מ"ש לקמן פ"ג שע"י אהרן בהעלאת הנרות נמשך שיהי' הגילוי למטה כמו למעלה, וע' במד"ר תצוה ע"פ זה הדבר וע' זח"ג