וידבר הוי' גו' זאת חקת התורה

הוספות1

זאת חוקת התורה

וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר זאת חוקת התורה אשר צוה ה' לאמר וכו', הנה פי' חוקת התורה לשון חקיקה (וכמארז"ל חוקת שחקקתי לכם), והנה בכ"מ אנו אומרים שהתו' נק' תורה שבכתב דהיינו אותיות שבאין בהלבשה בכתב ע"ג קלף בדיו שהקלף והדיו המה עניני' זרים ונפרדי' לגמרי ובהם מתלבשים אותיות התורה וא"כ מוסתר אור התורה בדברים זרים שאינן מן התורה עצמה, וה"ז עד"מ מים הניתני' בכלי שפליטת המים מוסתר בגוון הכלי ובלקיחה שלוקחין הכלי ניקחין המים והווי לקיחה ע"י ד"א, וכמו"כ התו' שנתפשטת ע"י אותיות הכתב (הניכתבי' בדיו ע"ג הקלף) הווי כמו שנילקחת ע"י ד"א ממוצע כו', משא"כ אותיות החקיקה שאין שם דיו ובגוף הקלף הוא שנחקק ונרשם האות (הרי האותיות מיני' ובי' כמו שכ' חרות על הלחות כתובי' משני עבריהם שהיו האותיות חקוקי' בלוחות עצמן מעבר לעבר הרי משמע שהאותיות הם מגוף הדבר עצמי' מיני' ובי') ה"ז אור אותיות התורה כמו שהן מבלתי לבוש דבר זר בלעדה, וזהו הנז' חוקת התורה בחי' החקיקה של אותיות התו' כמו שהן ממש דהיינו מעצמותה ומהותה כנ"ל, וכמ"ש ביאור ד"ז באריכות במ"א וד"ל.

וזהו זאת חוקת התורה כו' זה הדבר אשר תעשו להיות למעלה שורש חקיקת התו' ואח"כ תתלבש באותיו' הכתב (כמו שנק' התו' ספר כמ"ש בס"י בספר וסופר כו' וספר הוא תושב"כ) והוא מצות פרה אדומה שהיא שורש התו' (נק' בחי' חקיקה חוקת התו') כמושי"ת לפי שבה כולל כל מצות התו' כמו שהן בשרשן למעלה, ולזאת ירדה הנפש בגוף החומר כדי לעשות את התו' בחי' חקיקה בשרשה העצמי כי ירידה לצורך עלי' להיות מגעת למדריגת שלמעלה ממה שהיתה נהנית מזיו השכינה בג"ע והוא מ"ש לעבד"ה כו', וע"ז נא' ועשיתם אותם כו' שאתם עושים את התו' ואת המצות להיות חוקת התו' בשרשה כנ"ל וד"ל, ולהבין איך יהי' ביכולתם בזה, וגם מה ענין כללות התו' במצות פרה אדומה דווקא וגם להבין משארז"ל קיים א"א כל התורה עד שלא ניתנה די"ל האיך קיים מצות חליצה ויבום והאיך קיים מצות התלויות בארץ כשהי' בחו"ל וכדומה.

הנה תחילה יש להקדי' ענין א' כללי, והוא במ"ש והחיות רו"ש פי' והחיו' בה"א הידיעה הוא חיות עליונות הידועות, כי הנה ידוע דשורש חיות כל העולמות בבחי' ממכ"ע הוא רק בחי' הארה בעלמא מאור המאציל א"ס ב"ה, וכמאמ' ביו"ד נברא העוה"ב (והנה כתי' ונהר יוצא מעדן להשקות את