ביאור לא הביט און

הוספות72

ענין התפלה שהיא בחי' חוט השדרה - ביאור לא הביט און

א) הנה ענין התפלה שהיא בחינת חוט השדרה וכמארז"ל ששמונה עשרה ברכות הם כנגד ח"י חוליות השדרה, והענין כי מבואר בפרדס בסופו בשער הנשמה פ"ח ששני זרועות והגוף הם חג"ת וחוט השדרה הוא הדעת הנמשך מהחכמה ונעשה נשמה לתפארת שהוא בחי' גופא, ובערכי הכינויים בערך חוט כתב שהוא משפיע ג"כ שפע לכל הצדדין כנודע, וכ"כ בספר מאורי אור. ובזהר תצוה דקפ"ו ע"ב גבי לולב שהוא כחוטא דשדרא דקיימא בגופא. ואיתא במק"מ שם והוא מהפע"ח בשער הלולב דלכן שדרה של לולב צריך שיצא מן ההדס טפח כי כן הדעת הוא טפח למעלה מחג"ת, ועיין עוד מענין חוט השדרה בהשמטות שבסוף הזהר חלק א' סי' לב. ועיין בפע"ח בשער הלולב פ"ג בד"ה להר"ר יוסף מערבי שהאריך שם בענין הדעת והלולב כו' ושם ספ"ג הוא חוט של חסד כו' חוט השדרה כו', ובזהר ס"פ ויקרא דכ"ה ע"ב גבי דא חוטא דאברהם כו' דכתיב אם מחוט כו' פי' המק"מ בשם הרח"ו חוט היורד דרך השדרה מחסד שבמוח, והיינו ע"י הדעת כמ"ש בפע"ח שם באריכות וכמ"ש ג"כ הפרדס כנ"ל. ולכאורה נראה שזהו בחי' דעת תחתון דהיינו דעת הנמשך ומתפשט במדות שנק' ג"כ דעת דבין כתפין שממנו נמשכים החסדי' בגופא כו'. והנה זהו ג"כ ענין ח"י ברכאן דצלותא וכמ"ש בפע"ח שער העמידה פרק ך' גבי מודים דרבנן חיוב הכריעה במודים שהוא להוריד טפת החסדים דרך חוט השדרה היורדת מן המוח דז"א כו'. ופי' כמו עד"מ הטפה נמשך בה ממהות הנפש ועצמותה ממש המלובשת במוחין ולכן מולידה בדומה לו ממש והיא נמשכת ע"י חוט השדרה והיינו ע"י הדעת כמ"ש והאדם ידע, ולהיות ומלאה הארץ דעה. כך כוונת התפלה הוא להמשיך אורות ונשמות לכנס"י מה שלמעלה מבחי' כלים וחיות העולמות אלא המשכת אור א"ס ממש בלי גבול וכמ"ש אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף, והמשכה זו הוא ע"י הדעת שהוא בחי' נשמה ואור וכדלקמן בשם הע"ח וכמ"ש במ"א בביאור ע"פ ואלה המשפטים גבי משה משה לא פסיק טעמא, שמשה הוא דעת פנימית המדות כו' עד והוא בחינת קו וחוט האור א"ס כו' יעו"ש. והוא ג"כ ענין המשכת הדעת לנש"י שבגופים שיהי' בחי' דעת והרגשה באלקות כאילו רואה, והראי' הוא בחי' חכמה ומהחכמה נמשך בדעת אתה הראת לדעת, וע"ש באריכות. ולכן ראשית והתחלת הבקשות די"ב ברכות אמצעיות שבשמו"ע הוא ברכת חונן הדעת, ועמ"ש עוד מענין זה דח"י