א'סג

עלינו. והנה תכלית וסוף ההמשכה הוא בבחי' מדת מל' כמ"ש סד"ה ועשית בגדי קדש וסד"ה שובה ישראל עד ולכן היא הנק' קץ הימין כלומר שבחי' תכלית וסוף ההמשכה מבחי' ימין הנ"ל הוא נמשך בבחי' מל', והרמ"ז פ' תצוה דקפ"א ע"ב פי' דקץ הימין הוא יסוד דנוק' וא"כ היא בחי' ציון והיא בחי' באר מ"ח כו', ונק' קץ ונעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחלתן אשר לכן מלמטה למעלה המל' היא כתר וזהו מעלת קץ הימין אשר בבחי' הקץ וסוף נעשה בחי' או"ח ועמ"ש ע"פ הראיני את מראיך, ועמ"ש מענין קץ הימין בביאור מאמר פ' פקודי דרל"ג בענין קנה המדה. והנה במא"א אות קו"ף סי"ג כ' קץ נק' נוק' דקדושה בבחי' הוד שבה ושם יניקת קץ כל בשר ונק' קץ הימין בסוד כלילות עם בעלה י"ס שלו וט"ס שלה כו' עכ"ל, וביאיר נתיב כ' ע' בע"ח דרוש הירח בסוד א"ב דא"ט ב"ח כו' עכ"ל. ויש לבאר דבריו עם מ"ש בדרוש אתה הצבת כל גבולות ארץ בענין הוד דעתיק כו' שהוא גילוי בחי' משיח ע"ש, ושם נת' ג"כ כי בחי' הוד הוא הסיום והסוף ומשם ואילך מתחיל הפרסא ונעוץ סופן כו' ע"ש היטיב לכן א"ש שנק' קץ הימין, וע"ש במא"א אות סמ"ך ס"כ בענין סוף ובענין מ"ש בפ' בשלח דנ"ו ע"א בענין את והב בסופה. וזהו ענין לגורלך לקץ הימין כי המל' שהיא קץ הימין נק' ג"כ גורל כמ"ש בפ' פנחס דרל"ט ע"ב בענין עפ"י הגורל כו' ע"ש וכ"כ במא"א אות ג' סכ"ד גורל נק' הנוק' וכן גורל גימט' רחל ע"ה וב' גורלות הם נוק' דקדושה ונוק' דקליפה עכ"ל, והיינו כנ"ל שהגורל הוא בחי' אמונה שלמעלה מהחכמה וזהו ג"כ ענין איהי בהוד, ועיין בלק"ת ס"פ הברכה בד"ה מזמור שיר חנוכת הבית שיש מצות שבאים עפ"י הרצון אך יש עוד מצות שבאים לאדם שלא מדעתו ורצונו ואילו רצה בהן לא הי' זה מצוה כלל וכמו מצות שכחת העומר ומצות נשיאות כו' ושרשן נמשך מבחי' שלמעלה מהרצון דהיינו כי הרצון הוא א"א ובחי' עתיק הוא הגבה למעלה מבחי' רצון ומשם שרש מצות הנ"ל וי"ל שזהו בחי' רעדכ"ר ע"כ משם נמשכו המצות שאין תלוין ברצון, ובחי' זו נק' גורל שנופלים לאדם שלא ברצונו כו', ואפ"ל עד"ז נק' נוק' גורל דמבואר שם שבחי' עתיק נק' בית מקיף למקיף וכמו"כ משם שרש הזיווג שהאשה נק' בית כו' כי ביתו זו אשתו כו' שבחיבור דו"נ דוקא נמשך מקיף למקיף בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו כו' ועמ"ש בענין פורים ע"ש הפור וא"כ אמאי נק' פורים אלא כי יש עומק טוב ועומק רע והם ב' בחי' נוק' הנ"ל דקדושה וקליפה וע"י התשובה ויאבק איש שהעלו אבק כו' מוציא הניצוצי' מנוק' דקליפה ליכלל בקדושה וזהו ב' גורל פורים ע"ד טוב מאד זה יצה"ר כשנהפך לטוב כו', וביאור הענין י"ל עפ"י מ"ש ע"פ הללו את ה' כל גוים שכמו שבקדושה יש מדות הנמשכים מהשכל ויש י"ג מדה"ר שלמעלה מהשכל וכענין טורי חשוכא כמו"כ בקליפה יש מדות רעות שע"פ השכל עה"ד טו"ר חכמים הם להרע ויש מדות רעות שאינן עפ"י השכל כ"א למטה מהשכל והם לנגד מדות דקדושה שלמעלה מהשכל ונק' מקיפים דקליפה וזהו המן, המן העץ שאינן מבחי' עה"ד טו"ר כ"א מהמקיף של העץ וכן עמלק יודע רבונו ומורד וזהו עומק רע וזהו הגורל של המן מה שלמעלה מהשכל ועה"ד