את קרבני לחמי

א'פה

א) את קרבני לחמי כו'. ברבות ס"פ פנחס זש"ה שדי לא מצאנוהו שגיא כח באיוב סי' ל"ג וכתיב הן אל ישגיב בכחו. סי' ל"ו, כיצד יתקיימו שני מקראות אלו אלא כשהוא נותן להם לפי כחו, וכשהוא מבקש אינו מבקש אלא לפי כחן כו'.

הנה בספר עה"ק ח"א רפ"ח בשם הרב ר' עזריאל ז"ל באיזה הכרח תכריח שיש שם עשר ספירות כי רצוני לומר שאין שם רק א"ס בלבד, תשובה אין סוף הוא שלימות מבלי חסרון ואם תאמר שיש לו כח בלי גבול ואין לו כח בגבול אתה מחסר שלמותו כו' והגבול הנמצא ממנו תחלה הם הספירות שהם כח השלם וכח החסר כשהם מקבלים מהשפע הבא משלימותו הם כח שלם ובהמנע השפע מהם יש בהם כח חסר כו' עכ"ל ועיין מזה ג"כ בספר חוקר ומקובל, ד"ד ע"ב וז"ל הב' בחי' שזכרנו הם א"ס המורה על הרצון שהוא ביכולתו והוא בלתי סוף ותכלית כו' ומה שרצה ע"ד תכלית כו' והן נקראות ספירות כו' והן הן מדות הרצון המוגבלות שרצה בהן לברוא את העולם על פיהם ולהנהיג בהן עולמו עכ"ל ובדרך החסידות נק' ב' בחינות אלו סוכ"ע וממכ"ע וכמ"ש בביאור ע"פ יביאו לבוש מלכות, וז"ש ברבות בראשית פ"ד מה אם אתה שאתה כו' אתה משנה עצמך בכל מה שתרצה, מי שאמר והי' העולם עאכ"ו, ור"ל שעם היותו א"ס מאיר ומשפיע ממנו ג"כ כח מוגבל, וזהו הע"ס, אך באמת בע"ס עצמן יש אורות וכלים, אשר כלים דאצי' עם היותן אלקות הם כח בבחי' גבול וזהו שארז"ל שיעור קומה של יוצר בראשית רל"ו אלפים רבבות פרסאות, והאור המלובש בהן יש בו כח א"ס וכמ"ש באגה"ק סי' כ' בד"ה איהו וחיוהי וזהו ענין כח השלם וכח החסר שכ' הרע"ז ז"ל ועמ"ש ע"פ המאמר אנת הוא שלימא דכולהו כו' וכד אנת תסתלק מנייהו כו', וזהו ענין הקרבנות דפי' בעה"ק